תכנית ספירלית לט"ו בשבט. כיתה: ב'

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת ביחסי האדם והטבע בספר בראשית. מתוך לימוד זה ניתן לשאול שאלות בכלל על היחסים של האדם והטבע- מה השתנה מתקופות קדומות ועד היום, איזה יחסים יש לנו עם הטבע ומה היינו רוצים שיהיה

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

נבקש מהתלמידים לשתף (אפשר גם להציג) דברים, מקומות, רגעים שקשורים לטבע (כל מה שקיים בעולם, ולא נוצר או שונה על ידי האדם) שהם אוהבים- מה הדבר ומה החלק שלהם בזה (למשל אני אוהבת לשחות בים, אני אוהב לטפל בגינה, אני אוהבת לטפס על עצים…)

📖 לימוד 

נחזור עכשיו המוני שנים אחורה לעולם שנראה אחרת לגמרי, שלא היתה הפרדה בין הטבע לבין בני האדם (כמו שהיום יש כביש, בית וכו')

חלק א'- נקרא את הפסוקים מבראשית, פרק ב: (בלשונית הטקסט)

למורה-

💬שאלות לדיון

• מה היחס בין האדם לטבע בפסוקים אלו?
• מי עושה למען מי?

📖 לימוד 

חלק ב'- נציג לתלמידים (במצגת) את השלבים המרכזיים בעבודת האדמה: חריש, זריעה, קציר – באיזו עונה נעשית כל מלאכה? [שימו לב שעונת הקציר משתנה בין גידול לגידול כשהראשונה שמבשילה היא החיטה (פסח) והאחרונים הם הגפן (סוף הקיץ) והזית (סוכות)]. (בדף עבודה ביחידה להדפסה ניתן לחלק לתלמידים)

💬שאלות לדיון

• האם ניתן גם "להשתמש" בטבע וגם "לשמור" עליו?
• כיצד ניתן לעשות זאת?
• כיצד ניתן היה "להשתמש" וגם לשמור על "יערות הכרמל"?

🎒 יצירה

אפשרות א'- יצירה של השלבים השונים בעבודת האדמה- ניתן להכין על קרטון ביצוע ולהוסיף חומרים מהטבע ליצירה. 

אפשרות ב'- עבודת אדמה- שתילת צמחים, גינון, טיפול באזור ירוק בסביבת בית הספר.

אפשרות ג'- ציור שמציג את הלעבדה ולשמרה- איזה יחסים אנחנו רוצים שיהיה לנו עם הטבע (ניתן לצייר עבודת אדמה, הנאה, חלק מהטבע, משהו נפרד לגמרי..)

📝 עיבוד וסיכום:

נסיים בשיר נטעתי שתיל/ חגית פרנקל  

טקסט מרכזי- בראשית ב'

ח. וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר

ט. וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה

   כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה    וְטוֹב לְמַאֲכָל    וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן    וְעֵץ הַדַּעַת  טוֹב וָרָע.

טו וַיִּקַּח ה' אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן     לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. 

טז. וַיְצַו ה' עַל הָאָדָם לֵאמֹר:     מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. 

יז. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ     כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.

יז.  וּלְאָדָם אָמַר:     כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ     וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ        אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ     בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יח. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. 

יט. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם