סיפורי חכמים במעגל השנה. כיתה: ב

קריאת כיוון

הסבר:
לקראת עשרה בטבת יום תחילת המצור על ירושלים, שהוביל לחורבן בית ראשון. נעסוק בהרחבה בחורבן הבית.

מכיוון שט' באב- יום חורבן בית ראשון ושני חל בחופש הגדול, נעסוק בעשרה בטבת בבית ראשון ובשני. על פי חז"ל בית ראשון נחרב בשל חטאי  העם- שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות. הגורם המרכזי לחורבן בית שני על פי חז"ל, הוא שנאת החינם בעם- שהובילה למאבקים פנימיים וחולשת העם והשלטון.

בשיעור זה נעסוק באהבת חינם ושנאת חינם

"מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם" (יומא ט' עמוד ב)

ציוד נדרש:

• כלי כתיבה, נספחים מודפסים.
•  צבעי גואש/ספרי צבע
• נייר רצף

הרחבה למורה:

על פי המסורת היהודית אנו מציינים ארבעה צומות המהווים זכר לחורבן בית המקדש הראשון. (התאריכים של כל הצומות מוזכרים בספר מלכים ב', בפרקים כ"ד-כ"ה( הריסת ירושלים, הגלות לבבל וחורבן בית המקדש.

ארבעת הצומות הם:

י' (עשרה) בטבת – תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים. כעבור שלוש שנים של רעב, הובקעה העיר ונחרב בית המקדש.

י"ז (שבעה עשר) בתמוז – הבקעת חומות ירושלים וכניסת הבבלים לעיר.

ט' (תשעה) באב – חורבן בית המקדש הראשון והשני.

ג' בתשרי – צום גדליהו.

בימינו קיבל התאריך עשרה בטבת משמעות נוספת. יום זה נקבע על ידי הרבנות הראשית כ"יום הקדיש הכללי", המהווה יום זיכרון לנספים בשואה, שיום פטירתם אינו ידוע.

מהלך השיעור

✨ פתיחה: 

קבוצת תלמידים מקבלת מהמורה דף עם הנחיות להצגה. בשני שלבים:

• הקבוצה מציגה את החלק הראשון ואז עוצרת.
• התלמידים הצופים מתבקשים לערוך דיון בנוגע לסוף הסיפור.
  (מצורף בנספח)

📖 לימוד 

מקור
קַמְצָא וּבַר־קַמְצָא

"עַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם"

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ קַמְצָא וְשׂוֹנְאוֹ – בַּר קַמְצָא.

עָשָׂה סְעֻדָּה. אָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לִי קַמְצָא. הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ אֶת בַּר קַמְצָא.

בָּא וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב.

אָמַר לוֹ: הֲרֵי שׂוֹנֵא אַתָּה לִי, וּמָה לְךָ כָּאן? עֲמֹד וָצֵא!

אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וּבָאתִי – הַנִּיחֵנִי, וְאֶתֵּן לְךָ דְּמֵי כָּל מָה שֶׁאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה.

אָמַר לוֹ: לֹא.
–אֶתֵּן לְךָ דְּמֵי חֲצִי סְעֻדָּתְךָ

– לֹא!

– אֶתֵּן לְךָ דְּמֵי כָּל סְעֻדָּתְךָ

– לֹא!

תְּפָסוֹ בְּיָדוֹ, הֶעֱמִידוֹ וְהוֹצִיאוֹ.

אָמַר בַּר קַמְצָא: הוֹאִיל וְיָשְׁבוּ חֲכָמִים וְלֹא מִחוּ בּוֹ –

מִכְּלָל שֶׁנּוֹחַ לָהֶם –

אֵלֵךְ וְאַלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

בָּא וְאָמַר לוֹ לַקֵּיסָר: מָרְדוּ בְּךָ הַיְּהוּדִים.

תַּלְמוּד בָּבְלִי, מַסֶּכֶת גִּטִּין, דַּף נה, עַמּוּד ב–דַּף נז, עַמּוּד א

עיבוד:
"עַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם"

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ חָבֵר אָהוּב שֶׁשְּׁמוֹ קַמְצָא, וְאָדָם שֶׁשָּׂנֵא שֶׁשְּׁמוֹ בַּר קַמְצָא.

יוֹם אֶחָד עָשָׂה הָאִישׁ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וּבִקֵּשׁ מִמִּשְׂרָתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַזְמִין לִסְעוּדָה אֶת חֲבֵרוֹ קַמְצָא.

טָעָה הַמְּשָׁרֵת וְהִזְמִין אֶת בַּר קַמְצָא.

הִגִּיעַ בַּר קַמְצָא וְיָשַׁב לִסְעֹד יַחַד עִם כָּל הַמֻּזְמָנִים.

כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע הִגִּיעַ בַּעַל הַסְּעוּדָה וּמָצָא אוֹתוֹ בֵּין הַמֻּזְמָנִים. כַּעַס בַּעַל הַסְּעוּדָה

וְאָמַר לוֹ: , מַדּוּעַ אַתָּה פֹּה?! הֲרֵי אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים.

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אִם אֲנִי כְּבָר כָּאן תַּנִּיחַ לִי לְסַיֵּם אֶת סְעֻדָּתִי, וַאֲשַׁלֵּם לְךָ עַל מָה שֶׁאָכַלְתִּי."

אָמַר לוֹ בַּעַל הַסְּעוּדָה: "לֹא!"

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אָז אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל חֲצִי מִן הַסְּעוּדָה"

אָמַר לוֹ: "לֹא!"

אָמַר בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל כֹּל הַסְּעוּדָה כֻּלָּהּ"

אָמַר לוֹ: "לֹא!" תָּפַס אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ.

יָצָא מִשָּׁם בַּר קַמְצָא נֶעֱלַב וְכוֹעֵס, אָמַר: כֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאוֹתָהּ הַסְּעוּדָה גַּם חֲכָמִים

וְלֹא אָמְרוּ דָּבָר, כַּנִּרְאֶה שֶׁבִּשְׁתִיקָתָם הִסְכִּימוּ לְמַעֲשֶׂה.

לָכֵן, אֵלֵךְ וְאַלְשִׁין עֲלֵיהֶם לְקֵיסָר.

הָלַךְ בַּר קַמְצָא לַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי וְאָמַר לוֹ: "מָרְדוּ בְּךָ הַיְּהוּדִים".

💬קריאה יחפה:

• שאלה 1- מֶה הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל הַמְּשָׁרֵת?
• שאלה 2- כֵּיצַד נִסָּה בַּר קַמְצָא לִמְנֹעַ אֶת עֶלְבּוֹנוֹ? מָה הוּא הִצִּיעַ לְבַעַל הַסְּעוּדָה?
• שאלה 3- בַּר קַמְצָא חָשׁ כִּי לֹא רַק בַּעַל הַבַּיִת פָּגַע בּוֹ, אֶלָּא גַּם הַחֲכָמִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּסְּעוּדָה. אֵיךְ וּמַדּוּעַ?

 💬ריבוי קולות ורלוונטיות:

• שאלה-1 מָה דֵּעַתְכֶם עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַסְּעוּדָה?

  שאלה -2 מָה יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת שְׁאַר הַסּוֹעֲדִים? מָה הֲיִיתֶם עוֹשִׂים אִלּוּ הֲיִיתֶם בִּמְקוֹמָם?

🎒 פעילות

• דף עבודה מצורף בנספח לשיעור.

📝 עיבוד וסיכום:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:

יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג) – עִיר שֶׁעוֹשָׂה כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים.
תלמוד ירושלמי, חגיגה, ב', ו'

• חִשְׁבוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיר אַהֲבַת חִנָּם בְּכִתָּה שֶׁלָּכֶם, בְּבֵית הַסֵּפֶר בּוֹ אַתֶּם לוֹמְדִים.
• הַצָּעָה: צָרוּ קִיר "אַהֲבַת חִנָּם" בְּעֶזְרַת נְיָר רֶצֶף לָבָן כַּסּוּ חֵלֶק מִן הַקִּיר. וְכָתְבוּ עָלָיו מִשְׁפָּטִים/  צִטּוּטִים מְחַזְּקִים.

טקסט מרכזי

מקור
קַמְצָא וּבַר־קַמְצָא

"עַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם"

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה אוֹהֲבוֹ קַמְצָא וְשׂוֹנְאוֹ – בַּר קַמְצָא.

עָשָׂה סְעֻדָּה. אָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לִי קַמְצָא. הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ אֶת בַּר קַמְצָא.

בָּא וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב.

אָמַר לוֹ: הֲרֵי שׂוֹנֵא אַתָּה לִי, וּמָה לְךָ כָּאן? עֲמֹד וָצֵא!

אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וּבָאתִי – הַנִּיחֵנִי, וְאֶתֵּן לְךָ דְּמֵי כָּל מָה שֶׁאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה.

אָמַר לוֹ: לֹא.
–אֶתֵּן לְךָ דְּמֵי חֲצִי סְעֻדָּתְךָ

– לֹא!

– אֶתֵּן לְךָ דְּמֵי כָּל סְעֻדָּתְךָ

– לֹא!

תְּפָסוֹ בְּיָדוֹ, הֶעֱמִידוֹ וְהוֹצִיאוֹ.

אָמַר בַּר קַמְצָא: הוֹאִיל וְיָשְׁבוּ חֲכָמִים וְלֹא מִחוּ בּוֹ –

מִכְּלָל שֶׁנּוֹחַ לָהֶם –

אֵלֵךְ וְאַלְשִׁין עֲלֵיהֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

בָּא וְאָמַר לוֹ לַקֵּיסָר: מָרְדוּ בְּךָ הַיְּהוּדִים.

תַּלְמוּד בָּבְלִי, מַסֶּכֶת גִּטִּין, דַּף נה, עַמּוּד ב–דַּף נז, עַמּוּד א

עיבוד:
"עַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם"

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ חָבֵר אָהוּב שֶׁשְּׁמוֹ קַמְצָא, וְאָדָם שֶׁשָּׂנֵא שֶׁשְּׁמוֹ בַּר קַמְצָא.

יוֹם אֶחָד עָשָׂה הָאִישׁ סְעוּדָה גְּדוֹלָה וּבִקֵּשׁ מִמִּשְׂרָתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַזְמִין לִסְעוּדָה אֶת חֲבֵרוֹ קַמְצָא.

טָעָה הַמְּשָׁרֵת וְהִזְמִין אֶת בַּר קַמְצָא.

הִגִּיעַ בַּר קַמְצָא וְיָשַׁב לִסְעֹד יַחַד עִם כָּל הַמֻּזְמָנִים.

כַּאֲשֶׁר לְפֶתַע הִגִּיעַ בַּעַל הַסְּעוּדָה וּמָצָא אוֹתוֹ בֵּין הַמֻּזְמָנִים. כַּעַס בַּעַל הַסְּעוּדָה

וְאָמַר לוֹ: , מַדּוּעַ אַתָּה פֹּה?! הֲרֵי אֲנַחְנוּ שׂוֹנְאִים.

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אִם אֲנִי כְּבָר כָּאן תַּנִּיחַ לִי לְסַיֵּם אֶת סְעֻדָּתִי, וַאֲשַׁלֵּם לְךָ עַל מָה שֶׁאָכַלְתִּי."

אָמַר לוֹ בַּעַל הַסְּעוּדָה: "לֹא!"

אָמַר לוֹ בַּר קַמְצָא: "אָז אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל חֲצִי מִן הַסְּעוּדָה"

אָמַר לוֹ: "לֹא!"

אָמַר בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ עַל כֹּל הַסְּעוּדָה כֻּלָּהּ"

אָמַר לוֹ: "לֹא!" תָּפַס אוֹתוֹ בְּיָדוֹ, הֶעֱמִיד אוֹתוֹ וְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ.

יָצָא מִשָּׁם בַּר קַמְצָא נֶעֱלַב וְכוֹעֵס, אָמַר: כֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאוֹתָהּ הַסְּעוּדָה גַּם חֲכָמִים

וְלֹא אָמְרוּ דָּבָר, כַּנִּרְאֶה שֶׁבִּשְׁתִיקָתָם הִסְכִּימוּ לְמַעֲשֶׂה.

לָכֵן, אֵלֵךְ וְאַלְשִׁין עֲלֵיהֶם לְקֵיסָר.

הָלַךְ בַּר קַמְצָא לַקֵּיסָר הָרוֹמָאִי וְאָמַר לוֹ: "מָרְדוּ בְּךָ הַיְּהוּדִים".