שיעור זה הוא מעין הקדמה לעיסוק בנושא השונות, נברר את השאלה,
האם אנשים הם רק מה שהם נראים כלפי חוץ? לפי מה אנחנו שופטים אותם או מתייחסים אליהם? והאם נוכל להסתמך על המראה החיצוני?
כלי כתיבה, צבעי פנדה
שמיניות בריסטול ושיפודים.
הרחבה למורה:
רבי – הכוונה לרבי יהודה הנשיא, שהיה נשיא הסנהדרין ועורך המשנה.
בדבריו מתכוון רבי לתאר תלמיד חכם.
לפעמים יש קנקן יין חדש – שלמעשה יש בו יין ישן (שנחשב ליין משובח), וכך יש גם אדם צעיר שהוא חריף מאוד ויש בו ידיעות וחכמה רבה מאוד. ולעומת זאת יש קנקן ישן אך שלמעשה אפילו יין חדש אין בו. וכך יש אנשים מבוגרים (שהיינו מצפים לשמוע מהם דברי חכמה, ניסיון חיים וידיעות רבות) אך למעשה אפילו מעט חכמה אין בהם.
נביא לכתה שתי קופסאות/ צנצנות
אחת מהן תכיל אדמה/אבנים אך מבחוץ נקשט אותה יפה
בשנייה נניח עוגיות אך אותה נעטוף בנייר עיתון. או בדרך שתראה פחות מעניית.
נשאל את הילדים באיזו צנצנת היו רוצים לבחור?
לאחר שבחרו נערוך דיון על הבחירה.
מדוע בחרו כך? מה הניע אותם? האם מה שראו בחוץ שיקף את מה שנמצא בפנים?
מקור:
"רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּו." ( משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ')
בֵּאוּר מִלִּים: קַנְקַן הוּא כְּלִי לְהַגָּשַׁת מַשְׁקָאוֹת, הַמְּשַׁמֵּשׁ גַּם כְּמִיכַל לַאֲגִירַת נוֹזְלִים וּמִצְרָכִים שׁוֹנִים.
שאלה 1- עַל פִּי מָה אַתֶּם בּוֹחֲרִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל? (צַעֲצוּעִים, בְּגָדִים, מָזוֹן וְעוֹד…)
שאלה 2- הַאִם קָרָה לָכֶם שֶׁבְּחַרְתֶּם מַשֶּׁהוּ עַל פִּי מַרְאֶה חִיצוֹנִי וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִתְאַכְזַבְתֶּם?
יצירה משותפת– יצירת דף קסם: צובעים דף לבן במגוון צבעים, ומכסים את הדף בצבעים. את השכבה הצבעונית צובעים בשכבה צפופה ואחידה של צבע פנדה שחור. צובעים כך שהשכבה השחורה מכסה לחלוטין את הצבעונית. מציירים עם השיפוד ורואים את הציור מופיע בכל צבעי הקשת.
"רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּו." ( משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ')
בֵּאוּר מִלִּים: קַנְקַן הוּא כְּלִי לְהַגָּשַׁת מַשְׁקָאוֹת, הַמְּשַׁמֵּשׁ גַּם כְּמִיכַל לַאֲגִירַת נוֹזְלִים וּמִצְרָכִים שׁוֹנִים.