תכנית ספירלית לפסח כיתה: ו'

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בעבודה זרה בשני היבטים. הראשון הוא העקרון שהחליטו חכמי המשנה שהגהגדה תיפתח בגנות ותסתיים בשבח ולפי זה מה החלק של הגנות – שאבותינו עבדו עודה זרה או תקופת העבדות. 

ניתן להמשיך את היחידה להיבט השני שבו נחשוב על מהי עבודה זרה בימינו

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

אפשרות א'- נציג לתלמידים את התמונה מתוך ההגדה שנכתבה ואוירה בידי האמן אורי פייבש בן יצחק סגל ויצאה לאור בשנת 1739 בקופנהגן. 

ונשאל:

בְּהַגָּדַת קוֹפֶּנְהָגֶן מִשְּׁנַת 1739, מוֹפִיעַ לְצַד קֶטַע זֶה מִן הַהַגָּדָה הַצִּיּוּר שֶׁבְּרֹאשׁ הָעַמּוּד:

• מֵי הַדְּמוּת הַמּוֹפִיעָה בְּאִיּוּר?
• מָה הַסִּפּוּר שֶׁמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי צִיּוּר זֶה?
•  כֵּיצַד הוּא קָשׁוּר לְקֶטַע זֶה בַּהַגָּדָה?

בְּמָסֹרֶת יִהוּדֵי גַּ'רְבָּהּ נוֹהֲגִים לְצַד קֶטַע זֶה מִן הַהַגָּדָה לְסַפֵּר אֶת אוֹתוֹ הַסִּפּוּר הַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי תְּמוּנָה זוֹ. חִשְׁבוּ, כֵּיצַד סִפּוּר זֶה וְכֵיצַד קֶטַע זֶה בְּהַגָּדָה קָשׁוּר בִּכְלָל לְסִפּוּר יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת? הַסְבִּירוּ.

אפשרות ב'- התלמידים יתבוננו בתמונות שונות ויכתבו במחברת מי מהתמונות מייצגת עבודה זרה בעיניהם (נספח)

📖 לימוד 

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ,

וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל כָּל הָעָם,

כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם,

תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר,

וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר

וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן,

וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק,

וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו.

וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

(יהושע, כד, ב-ד)

מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח:

חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה קָבְעוּ שֶׁאֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם יֵשׁ לְהַתְחִיל בִּגְנוּת – בְּתֵאוּר הַחֲלָקִים הָרָעִים וְהַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּלְסַיֵּם בְּשֶׁבַח – בַּגְּאֻלָּה וּבַשִּׁחְרוּר שֶׁל עִם יִשְׂרָאֵל, הַמְּשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב.

חַכְמֵי הַתַּלְמוּד נֶחְלְקוּ בַּשְּׁאֵלָה: מַהִי הַגְנוּת? לִכְאוֹרָה הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וְחַד מַשְׁמָעִית: עַבְדוּת מִצְרַיִם. וְאָכֵן, זוֹ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בַּדּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל אָמוֹרָאֵי בָּבֶל.

לְעֻמַּת זֹאת, רַב, אַף הוּא מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בַּדּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל אָמוֹרָאֵי בָּבֶל, הִצִּיעַ הַצָּעָה אַחֶרֶת, וְטָעַן שֶׁהַגְּנוּת הִיא הֱיוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

💬שאלות לדיון

• עִם אֵיזוֹ מֵהַדֵּעוֹת אַתֶּם יוֹתֵר מִזְדַּהִים? מַדּוּעַ?

•  בַּקֶּטַע מִתּוֹךְ הַהַגָּדָה שֶׁנִּמְצָא לְפָנֵינוּ, אֵיזוֹ מֵהַדֵּעוֹת בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי?

• חִזְרוּ כַּמָּה דַּפִּים אָחוֹרָה בהגדה (עבדים היינו..), וּבִדְקוּ: הַאִם זוֹ הַדֵּעָה הַיְּחִידָה שֶׁהִתְקַבְּלָה?

• כֵּיצַד, אִם כֵּן, הֻכְרְעָה הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין רַב וּשְׁמוּאֵל בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁהִתְעַצְּבָה בַּמָּסֹרֶת

• חִשְׁבוּ עַל סִבָּה אַחַת לְפָחוֹת שֶׁהוֹבִילָה אֶת הַחֲכָמִים שֶׁקָּבְעוּ אֶת נֻסַּח הַהַגָּדָה לִבְחֹר דַּוְקָא בְּדֶרֶךְ זוֹ- מה העקרונות המנחים שהובילו אותם

• מה דעתכם בסוגיה זו- מה יותר נחשב ל'גנות'- עבודה זרה או עבדות?  חישבו על כך במובנים של פעם ובמובנים של ימינו.

ניתן לערוך דיבייט בנושא מהי חמור יותר מביניהם

🎒 יצירה

הכינו קומיקס המייצג את שתי הדעות במשנה- שורה אחת המתחיל בגנות ומסתיימת בשבח לפי דעה א' ושורה שניה על פי דעה ב' של חכמי המשנה

הכינו ציורים/ דגמים המראים מהי עבודה זרה בימינו או מה ההיפך מעבודה זרה

טקסט מרכזי

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ,

וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל כָּל הָעָם,

כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם,

תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר,

וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר

וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן,

וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק,

וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו.

וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

(יהושע, כד, ב-ד)

מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח:

חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה קָבְעוּ שֶׁאֶת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם יֵשׁ לְהַתְחִיל בִּגְנוּת – בְּתֵאוּר הַחֲלָקִים הָרָעִים וְהַקָּשִׁים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּלְסַיֵּם בְּשֶׁבַח – בַּגְּאֻלָּה וּבַשִּׁחְרוּר שֶׁל עִם יִשְׂרָאֵל, הַמְּשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב.

חַכְמֵי הַתַּלְמוּד נֶחְלְקוּ בַּשְּׁאֵלָה: מַהִי הַגְנוּת? לִכְאוֹרָה הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וְחַד מַשְׁמָעִית: עַבְדוּת מִצְרַיִם. וְאָכֵן, זוֹ הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בַּדּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל אָמוֹרָאֵי בָּבֶל.

לְעֻמַּת זֹאת, רַב, אַף הוּא מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בַּדּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל אָמוֹרָאֵי בָּבֶל, הִצִּיעַ הַצָּעָה אַחֶרֶת, וְטָעַן שֶׁהַגְּנוּת הִיא הֱיוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.