מערך שיעור זה הוא חלק מסדרת שיעורים "ארץ ציון וירושלים"-
יש לבקש מהילדים להביא את מחברת ישראל שלהם
בשיעור זה נכיר את סיפורן של השיירת לירושלים בזמן המצור בימי קום המדינה.
בשיעור זה נוסיף למחברת משוריין משער הגיא
יש להכין מראש את הנספחים להדפסה ליצירה.
מפסח ועד יום ירושלים נקדיש את זמננו להיכרות עם ארץ ישראל מדינת ישראל וירושלים.
בתכנית זו יצרו התלמידים מחברת אישית של יסודות המדינה והארץ.
בכל עמוד במחברת נעסוק בנושא אחד .
אט אט תתמלא המחברת בסמל, דגל, שערי ירושלים, בהמנון, המשוריינים בבאב אל וואד ועוד ועוד.
כדאי לבחור יחידת זמן שבועית ליצירת המחברת החל מהחזרה מחופשת הפסח ועד ליום ירושלים או להמשיך עד סוף שנה כתכנית ציונות רחבה יותר.
בקשו מהילדים להצטייד ב'מחברת מעבדה' עם כריכה עמידה.
בסיום הלמידה אפשר לערוך מסיבת סיום או בית מדרש הורים ילדים בו יציגו את המחברת שיצרו.
אנשים אמיצים מכל רחבי הארץ הצטרפו לשיירות משוריינים שפרצו את הדרך לירושלים כדי להביא אספקה- מים מזון ותרופות לאנשי ירושלים הנצורה.
שמעו מה קרה לאלה בדרך לירושלים.
היא נסעה עם סבתא לבקר את הדודים ובדרך ראתה כלי רכב משונים עומדים בצד הדרך, ישנים ועתיקים מכוסים בדגלים ובזרי פרחים.
"מה זה" שאלה, וסבתא לה סיפרה איך לפני שנים נסעו המשוריינים )כי כך קראו לרכבים המשונים( בדרך לירושלים שהייתה נצורה ולא היה בה אוכל ורק מעט מים
… "הי גם אני רוצה!" קראה אז אלה.
סבתא עצרה בצד כמובן ואלה טיפסה על המשוריין וכבר היה נדמה לה שהיא בתוך השיירה, נוהגת בגבורה וכדורים שורקים מעל ראשה ובמשוריין מאחור ציוד, תרופות ומזון והמשוריין שלה פורץ את הדרך ראשון
וסבתא לה סיפרה בינתיים איך בן גוריון שהיה ראש הממשלה הראשון הכריז על הקמת מדינה ישראל ובאיזו התרגשות הוא קרא את מגילת העצמאות שבה סופר שעם ישראל תמיד זכר את הארץ וקיווה לחזור אליה וסבתא אפילו סיפרה לה בסוד שברגע הקמת המדינה היא הזילה כמה דמעות.
(כתבה: חוה ליאון)
במלחמת השחרור שפרצה מייד אחרי הקמת המדינה ירושלים הייתה נצורה.