בדיקת חמץ
תכנית ספירלית לפסח כיתה: ו'
קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת במצוות ביעור חמץ ובדיקת חמץ – הבנת המצווה, מה המקור שלה. בנוסף ביחידה זו התלמידים ידונות בחוק החמץ ומה דעתם לגביו.
מהלך השיעור
✨ פתיחה:
אפשר לפתוח את השיעור בכך שהמורה תסתובב עם נר או פנס בכיתה בלחץ לחפש דברים קטנטנים, לכלוכים.
📖 לימוד חלק א'- בדיקת ושריפת חמץ
בספר שמות {פרק י"ג, פסוק ז} נאמר "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר–בְּכָל-גְּבֻלֶךָ." אסור שחמץ יראה וימצא ברשות אנשים בפסח. מכאן לומדים מצווה מדאורייתא -ביעור חמץ. חכמים חילקו את המצווה לשני חלקים
- בדיקת חמץ – בדיקת הבית למציאת שאריות חמץ
- ביעור חמץ – שריפת חמץ ואמירת ברכה המבטלת את החמץ שלא נמצא .
אומרים בארמית : "כָּל חְמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי, דְּלָא חֲמִתֵּהּ וּדְלָא בַעֲרִתֵּהּ, לִבְטִיל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא"
תרגום: כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא בערתיו, יבוטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.
בדיקת חמץ נעשית לרוב אחרי שמנקים את הבית יסודי. כדי שהברכה לא תהיה לבטלה. נוהגים להחביא עשר חתיכות לחם עטופות בניר כסף. ילדים עם הוריהם מחפשים את החמץ המוחבא לאור נר בכל פינות הבית .
- מי שהשתתף בבדיקת חמץ- איזה זיכרון יש לכם ממנהג זה? מה החוויה בבית? מי שלא השתתף- מה דעתכם על מנהג זה?
מתי בודקים חמץ?
רבי יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר,
ובארבעה עשר שחרית,
ובשעת הבעור.
וחכמים אומרים: לא בדק אור ארבעה עשר, יבדוק בארבעה עשר,
לא בדק בארבעה עשר, יבדוק בתוך המועד,
לא בדק בתוך המועד, יבדוק לאחר המועד.
ומה שמשייר – יניחנו בצנעא,
כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו.
מסכת פסחים, פרק א משנה ג
ביאור מילים:
אור לארבע עשר – בלילה לפני י"ד בניסן בארבע עשר בשחרית– בי"ד בבוקר בזמן שמותר להתפלל שחרית שעת הביעור – זמן שרפת חמץ וביטולו בברכה, כשעה לפני חצות היום בתוך המועד- במהלך חג הפסח לאחר המועד – לאחר החג, בגלל שיש איסור להנות מחמץ שעבר עליו הפסח משייר –חמץ שאדם משאיר בלילה לאחר הבדיקה לצורך אכילה למחרת עד זמן הביעור ינחנו בצנעה – יניח את החמץ במקום מוצנע.
💬שאלות לדיון
קריאה יחפה:
לפניכם חלק מלוח שנה :
- סמנו באדום מתי לדעת רבי יהודה בודקים את החמץ.
- סמנו בכחול מתי לדעת חכמים בודקים את החמץ.
- מדוע דווקא בתאריכים אלו בודקים?
- איזו מצווה מדאוריתא מקיימים בבדיקת חמץ ?
ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | שישי | שבת |
י"ג ניסן |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כ"ו ניסן |
שאלות נוספות ביחידה להדפסה
📝 לימוד- חוק החמץ
בשנת 1986 נקבע בכנסת חוק חג המצות , הידוע בשם 'חוק החמץ'. החוק קובע שבמהלך חג הפסח "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה". על-פי סעיף 1 לחוק, "מוצר חמץ" הוא "לחם, לחמניה, פיתה, או כל מוצרי קמח חמץ אחרים". איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים. כמו כן החוק לא חל ביישוב קטן כמו קיבוץ או מושב שיתופי שבו החנות או המסעדה יכולים להחליט מה למכור לתושבי הישוב. החוק נקבע כדי ליצור אווירה יהודית ברחובות מדינת ישראל בחג הפסח. אנשים בביתם הפרטי נוהגים על פי בחירתם.
נחלק את הכיתה לקבוצות ונערוך דיבייט בעד ונגד חוק החמץ. כל קבוצה צריכה להכין מראש טיעונים בעד או נגד. אחרי סבב אחד שכל קבוצה תטען את טיעוניה תהיה אפשרות להתייעצות קבוצתית נוספת ולמענה לקבוצה השניה.
📝 עיבוד וסיכום:
סיכום חלקי השיעור- מה זה בדיקת חמץ, מה זה ביעור חמץ, מתי עושים אותו.
חוק החמץ- הבנת ההבדל בין מרחב אישי למרחב ציבורי, צביון של מדינה ומי מחליט עליו.
טקסט מרכזי
בספר שמות {פרק י"ג, פסוק ז} נאמר "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר–בְּכָל-גְּבֻלֶךָ." אסור שחמץ יראה וימצא ברשות אנשים בפסח. מכאן לומדים מצווה מדאורייתא -ביעור חמץ.
רבי יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר,
ובארבעה עשר שחרית,
ובשעת הבעור.
וחכמים אומרים: לא בדק אור ארבעה עשר, יבדוק בארבעה עשר,
לא בדק בארבעה עשר, יבדוק בתוך המועד,
לא בדק בתוך המועד, יבדוק לאחר המועד.
ומה שמשייר – יניחנו בצנעא,
כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו.
מסכת פסחים, פרק א משנה ג
ביאור מילים:
אור לארבע עשר – בלילה לפני י"ד בניסן בארבע עשר בשחרית– בי"ד בבוקר בזמן שמותר להתפלל שחרית שעת הביעור – זמן שרפת חמץ וביטולו בברכה, כשעה לפני חצות היום בתוך המועד- במהלך חג הפסח לאחר המועד – לאחר החג, בגלל שיש איסור להנות מחמץ שעבר עליו הפסח משייר –חמץ שאדם משאיר בלילה לאחר הבדיקה לצורך אכילה למחרת עד זמן הביעור ינחנו בצנעה – יניח את החמץ במקום מוצנע.
בשנת 1986 נקבע בכנסת חוק חג המצות , הידוע בשם 'חוק החמץ'. החוק קובע שבמהלך חג הפסח "לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה". על-פי סעיף 1 לחוק, "מוצר חמץ" הוא "לחם, לחמניה, פיתה, או כל מוצרי קמח חמץ אחרים". איסור זה אינו חל ביישוב שבו רוב התושבים אינם יהודים. כמו כן החוק לא חל ביישוב קטן כמו קיבוץ או מושב שיתופי שבו החנות או המסעדה יכולים להחליט מה למכור לתושבי הישוב. החוק נקבע כדי ליצור אווירה יהודית ברחובות מדינת ישראל בחג הפסח. אנשים בביתם הפרטי נוהגים על פי בחירתם.