תכנית ספירלית לשבועות כיתה: ג'

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת במשנה המסבירה על ייחוד הביכורים משאר הפירות. נלמד את המשנה ונעסוק ברעיון של נתינת משהו שיקר לי למען משהו/ מישהו אחר.

מומלץ לערוך את הדיון לאחר הפעילות

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

אפשרות א'- המורה תניח על שולחן כדורים/גולות/ מקלות (משהו שאפשר להביא ממנו הרבה ויש ביניהם דומים) והתלמידים יבחרו אחד שהם אוהבים. מכניסים את הכל לסלסילה ומבקשים מכל אחד לבחור את זה שלו. עכשיו עושים את המשימה שוב אך הפעם הם יצטרכו למצוא דרך לסמן 

אפשרות ב'- נציג לתלמידים תמונה של שדה (מטע, פרדס, שדה וכד') ונבקש מהם בקבוצות לחשוב על דרך לזהות מה מהיבול הוא הביכורים- הראשון.

📖 לימוד 

משנה – מסכת ביכורים, פרק ג' משנה א':

כיצד מפרישין הבכורים?

יורד אדם בתוך שדהו ורואה:

תאנה שבכרה,

אשכול שבכר,

רימון שבכר,

קושרו בגמי, ואומר: הרי אלו בכורים.

ורבי שמעון אומר:

אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים

מאחר שיתלשו מן הקרקע.

ביאור מילים

• מפרישין – מייחדים. המשנה שואלת – איך מסמנים את הביכורים כדי שנדע שהם היו הפרי הראשון ולא נתבלבל עם שאר הפירות?
• זמן הפרשת הביכורים – כשאדם יורד לשדהו (שדה- שם כללי, הכוונה גם לחקלאי שיורד למטע או לכרם)
• תאנה שבכרה – תאנה שנראית ראשונה על העץ כמו הילד הראשון שנקרא בכור.
• אשכול- אשכול ענבים.
• גֶמי – כ נראה חוט העשוי משיח הגומא ובעצם- קשירת סימן, חוט (מספיק חזק שלא יפול או יתלש) על הפרי הבכור.
• ואומר: "הרי אלו בכורים" – ההכרזה היא שמחייבת. ע"י הסימון וההכרזה נעשים הפירות ביכורים והחקלאי מתחייב להביאם לכהן בבית המקדש.
• זו דעה אחת. אנחנו לא יודעים מה שם החכם שאומר דעה זו ואנו קוראים לו "תנא קמא" (התנא הראשון).
•  "מאחר שיתלשו"- אחרי שקוטפים את הפרי

📝 פעילות

הציגו בקבוצות את המשנה. חישבו איפה חי החקלאי שלכם, מה קורה לו כשהוא רואה את הפרי הראשון ונדרש לסמן אותו, מי רואה את הפרי הראשון בשדה בהצגתכם, איך הוא מתכנן להגיע לירושלים ולהביא את הביכורים…

💬שאלות לדיון

• מדוע חשוב לסמן את הביכורים? מה הערך המיוחד של הפרי הראשון בעיניכם?
• מה לדעתכם חושב ומרגיש אדם שמסמן את הביכורים שלו (ביודעין שהוא יצטרך לתת אותם)
• רבי שמעון אומר… – רבי שמעון חושב אחרת, הוא חושב שלא מספיק להכריז "הרי אלו ביכורים" רק בזמן הקשירה, כשפירות עוד לא בשלים, אלא צריך לחזור לקרוא "הרי אלו ביכורים" גם אחרי שקוטפים את הפרי. נסו לחשוב- למה?
• באילו מקרים  הנתינה למען מישהו/ משהו שחשוב לי הופכת ליותר טובה מאשר קשה? מה עוזר לכך?
• חישבו על דוגמה מחייכם

🎒 יצירה

חישבו על משהו אחד מיוחד ששייך לכם שהיה יכול להיות לעזר (אולי לשמח) מישהו אחר. הכינו כרטיס ברכה שבו אתם מעניקים את הדבר הזה למישהו. חישבו מה יגרום לכם לתת אותו (או לא).

טקסט מרכזי

משנה – מסכת ביכורים, פרק ג' משנה א':

כיצד מפרישין הבכורים?

יורד אדם בתוך שדהו ורואה:

תאנה שבכרה,

אשכול שבכר,

רימון שבכר,

קושרו בגמי, ואומר: הרי אלו בכורים.

ורבי שמעון אומר:

אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים

מאחר שיתלשו מן הקרקע.

ביאור מילים

• מפרישין – מייחדים. המשנה שואלת – איך מסמנים את הביכורים כדי שנדע שהם היו הפרי הראשון ולא נתבלבל עם שאר הפירות?
• זמן הפרשת הביכורים – כשאדם יורד לשדהו (שדה- שם כללי, הכוונה גם לחקלאי שיורד למטע או לכרם)
• תאנה שבכרה – תאנה שנראית ראשונה על העץ כמו הילד הראשון שנקרא בכור.
• אשכול- אשכול ענבים.
• גֶמי – כ נראה חוט העשוי משיח הגומא ובעצם- קשירת סימן, חוט (מספיק חזק שלא יפול או יתלש) על הפרי הבכור.
• ואומר: "הרי אלו בכורים" – ההכרזה היא שמחייבת. ע"י הסימון וההכרזה נעשים הפירות ביכורים והחקלאי מתחייב להביאם לכהן בבית המקדש.
• זו דעה אחת. אנחנו לא יודעים מה שם החכם שאומר דעה זו ואנו קוראים לו "תנא קמא" (התנא הראשון).
•  "מאחר שיתלשו"- אחרי שקוטפים את הפרי