תכנית ספירלית לעשרה בטבת. כיתה: ד'

קריאת כיוון

ההסבר המקובל לצום עשרה בטבת הוא ההסבר של רבי עקיבא: היום שבו החל המצור על ירושלים, בימי בית המקדש הראשון, ואשר הוביל בסופו של דבר לחורבן בית המקדש.

אבל לצד ההסבר הזה מופיע בתלמוד הסבר אחר (מסכת ראש השנה, דף י"ח עמוד ב), של רבי שמעון, לפיו היום הזה נקבע דווקא ביום שבו הגיעה השמועה הרעה לאוזניהם של היהודים שישבו בגלות.

לאור דעה זו, נעסוק בבית המדרש בשאלה כיצד אנו מתמודדים עם בשורות רעות, ומה אנו מרגישים או אומרים כשאנו שומעים שמועות לא טובות.   

רקע:

בעקבות חורבן בית המקדש הראשון נקבעו ארבעה תאריכים שמטרתם הייתה לציין את חורבן ירושלים:

• צום עשרה בטבת- שנקבע לזכר היום בו הקים נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים.
• צום י"ז בתמוז- שנקבע לזכר יום בו נפרצו חומות ירושלים בידי צבאו של נבוכדנצר (כשנתיים וחצי לאחר שהוקם המצור בעשרה בטבת).
• צום תשעה באב- שנקבע לזכר היום בו החריב נבוכדנצר מלך בבל את בית המקדש וירושלים בימי בית המקדש הראשון, וחזר ונקבע לזכר חורבן בית המקדש השני בימי הרומאים.
• צום גדליה, בג' בתשרי, שנקבע ביום שבו נרצח גדליה בן אחיקם, המנהיג של הישוב היהודי לאחר חורבן בית המקדש בידי יהודי אחר, מה שהוביל בסופו של דבר להגליית שארית הפליטה שעוד נותרה בארץ.

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

הצגה שדנה בשאלה מה מציינים בעשרה בטבת (ביחידה להדפסה). משתתפים 4 אנשים (מומלץ עם צוות מורים או לתת לארבעה תלמידים להכין את ההצגה לפני השיעור).

📖 לימוד – על בשורות…

עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב';

עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת'

(מסכת ברכות, ט', ב)

💬שאלות לדיון

• מה הכוונה במילים: 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב' ? 

• . מה הכוונה במילים: 'בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת'?

• האם אתם מתחברים לברכות אלו? אם לא, אילו מילים אתם הייתם בוחרים להגיד כשאתם שומעים בשורה טובה, וכשאתם שומעים בשורה רעה?

• חשבו על מקרים שבהם מתאים לברך כל אחת מהברכות:

📖 לימוד – ספר נחמיה (בלשונית הטקסט)

📖 לימוד – קוביות של שוקולד

"הכל קרה מהר מאוד- החום שעלה, הבית חולים, המצב שהשתפר בערב והידרדר בבוקר, הפנים של ד"ר מוקמאל שאמרו הכל.

נוגה טיפלה בכל הסידורים של ההלוויה, אני ביקשתי לטפל ביהלי. מי יגיד לו אם לא אני, הסבתא שלו?

נכנסתי בשקט לחדר שלו ואמרתי: "סבא כבר לא אִתנו".

ברגע הראשון, הוא לא הבין, וכשהבין בכה. בכה על סבא שלו שלא ידע שהוא חולה, הרי תמיד כששאלו אותו מה שלומו היה אומר: "הרוב בסדר, והרוב קובע". ובכה על זה שלא אמר לו שלום, ועל זה שהתבייש להגיד לו שהוא אוהב אותו. בכה והקול שלו הלך ונחלש כאילו נגמר לו הכוח.

ואני אמרתי: "לא ידענו שהמחלה, שעשתה לה קן בגוף שלו, תתנפל פתאום בבת אחת, הרי שלוש שנים היה חולה".

אבל יהלי לא רצה לשמוע.

ידעתי שיהלי כועס.

"למה לא סיפרתם לי שסבא חולה? למה הסתרתם ממני?"

ואני עניתי: "אל תכעס נשמה. ככה סבא שלך רצה, שתזכור אותו בריא. אהב אותך יותר מהחיים שלו."

(מעובד מתוך הספר: "קוביות של שוקולד", נאוה מקמל עתיר)

💬שאלות לדיון

• האם קרה לכם פעם ששמעתם בשורה רעה? מה הייתה הבשורה?
• כיצד הגבתם כששמעתם את הבשורה הרעה? מה אמרתם? מה עשיתם? כיצד התנהגתם?

🎒 יצירה

ציירו את הבעת הפנים שלכם, את שפת הגוף שלכם, ברגעים הראשונים אחרי ששמעתם בשורה רעה

טקסט מרכזי

"דִּבְרֵי נְחֶמְיָה (מהמנהיגים האחרונים, עליהם מסופר בתנ"ך) … וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה (יחד עם יתר היהודים שהוגלו לפרס) וַיָּבֹא חֲנָנִי, אֶחָד מֵאַחַי, הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה; וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים… וְעַל יְרוּשָׁלִָם.

 וַיֹּאמְרוּ לִי: הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי.. בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה; וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ.

 וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה-  יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים; וָאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. 

(ספר נחמיה, פרק א)

💬שאלות לדיון

• מה השמועה הרעה שמגיעה לאוזניו של נחמיה?
• כיצד מגיב נחמיה, כשהוא שומע את הבשורה הרעה?
• לו אתם הייתם במקומו, כיצד הייתם מגיבים?