יחידה זו עוסקת בנסים- נשהה רגע בפליאה מנסים ונשאל עליהם שאלות- איזה סוגים של נסים יש, במה נסים מועילים, מתי צריך להזהר מלסמוך על נסים. האמונה בניסים מאפשרת תקווה לשינוי שלתלמידים שלנו (ובכלל) מאד חשובה. מובן שאי אפשר לסמוך רק עליהם.
נתבונן בתמונות של עשר המכות וניזכר בהן ובסימנים. (השיעור מתבסס על ידע קודם של הטקסט המקראי )
לאחר שהתבוננו נבקש מהתלמידים לכתוב על פתק מילה המתארת בצורה הכי מדויקת (אפשר לבקש לתת כותרת) מה חושבים בני ישראל כשרואים את עשרת המכות (על אלהים, על מצבם…)
התלמידים ישתפו ונדביק על הלוח מילים וניצור לוח שבו מילים קשורות או דומות יהיו אחת ליד השניה.
ראובן היה איש מאמין. כששמע ששיטפונות עומדים להציף את עירו, לא דאג – בטוח היה באלוהים שיציל אותו. כאשר התחילו לפנות את תושבי השכונה, הוא לא זז. "אל תדאגו, אלוהים יעזור לי." אמר לכוחות המשטרה שבאו להוציאו. ביום השני הגיעה סירת חילוץ לרחובות המוצפים של העיר. אך שוב סירב ראובן להיעתר: "ברוך ה', יש אלוהים בעולם והוא יציל אותי". המים המשיכו להגיע, וביום השלישי ראובן כבר עלה לגג כדי שלא יטבע. שם איתר אותו מסוק צבאי שהתחנן שהאיש יעלה ויציל את עצמו. אבל הוא לא הניד עפעף: "אני מאמין בקדוש ברוך הוא, הוא יעשה נס ויציל אותי". השיטפונות המשיכו, ולבסוף הטביעו את ראובן במימיהם. אדום וזועם עלה ראובן לשמים, ומיד רץ אל כיסא הכבוד: "אלוהים! איך יכולת לנטוש אותי. כשאני שמתי את כל מבטחי בך?"
התשובה הגיעה מיד: "ראובן, שלוש פעמים שלחתי לך נס: את המשטרה במכונית, את כוחות ההצלה בסירה, אפילו את הצבא במסוק שלחתי אליך. לְמָה חיכית?"
מילים קשות:
להיעתר – להסכים; איתר – מצא; שמתי מבטחי בך – סמכתי עליך
לְעוֹלָם אַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר,
שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס
שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס.
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב עמוד א
…לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם,
שם פרטי ושם משפחה – זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר".
צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיים היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל.
מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך- כלל כל מה שלא "בסדר":
יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום.
ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים,
והוא מסמן אווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו…
אנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר".
יצחק רבין, מתוך נאומו בסיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל 1992
מדוע ראובן מסרב להתפנות, למה הוא מחכה?
מה את/ה חושב/ת על ההחלטה של ראובן?
נבקש מהתלמידים לצייר במשך עשר דקות נס (יכול להיות אישי שלהם, לאומי, מההווה או העבר). נשתף בציורים.
אפשרות נוספת- ציירו או הכינו קומיקס של אחד מבני ישראל הפוגש מישהו מימינו וצרו שיחה ביניהם על נסים בעקבות השיעור.
ראובן היה איש מאמין. כששמע ששיטפונות עומדים להציף את עירו, לא דאג – בטוח היה באלוהים שיציל אותו. כאשר התחילו לפנות את תושבי השכונה, הוא לא זז. "אל תדאגו, אלוהים יעזור לי." אמר לכוחות המשטרה שבאו להוציאו. ביום השני הגיעה סירת חילוץ לרחובות המוצפים של העיר. אך שוב סירב ראובן להיעתר: "ברוך ה', יש אלוהים בעולם והוא יציל אותי". המים המשיכו להגיע, וביום השלישי ראובן כבר עלה לגג כדי שלא יטבע. שם איתר אותו מסוק צבאי שהתחנן שהאיש יעלה ויציל את עצמו. אבל הוא לא הניד עפעף: "אני מאמין בקדוש ברוך הוא, הוא יעשה נס ויציל אותי". השיטפונות המשיכו, ולבסוף הטביעו את ראובן במימיהם. אדום וזועם עלה ראובן לשמים, ומיד רץ אל כיסא הכבוד: "אלוהים! איך יכולת לנטוש אותי. כשאני שמתי את כל מבטחי בך?"
התשובה הגיעה מיד: "ראובן, שלוש פעמים שלחתי לך נס: את המשטרה במכונית, את כוחות ההצלה בסירה, אפילו את הצבא במסוק שלחתי אליך. לְמָה חיכית?"
מילים קשות:
להיעתר – להסכים; איתר – מצא; שמתי מבטחי בך – סמכתי עליך
לְעוֹלָם אַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר,
שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס
שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס.
תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב עמוד א
…לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם,
שם פרטי ושם משפחה – זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר".
צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיים היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל.
מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך- כלל כל מה שלא "בסדר":
יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום.
ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים,
והוא מסמן אווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו…
אנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר".
יצחק רבין, מתוך נאומו בסיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל 1992