בשיעור נעסוק בקשר שבין האדם והעץ ובדמיון ביניהם דרך עיון בפסוקים בדברים העוסקים באיסור "בל תשחית" ובאיסור לכרות עצי פרי בעת מלחמה.
ציוד נדרש: כלי כתיבה
למורה- הסבר מקדים הפסוקים הבאים עוסקים בציווים שונים על התנהגות העם בעת מלחמה, כאשר צרים על עיר אויב. בפסוקים אלו ישנה התייחסות לאיסור "בל תשחית" – האיסור להשחית (להרוס) עצי מאכל המביאים תועלת. זאת בנימוק: "כי האדם עץ השדה" מה הכוונה? יש לכך פרושים שונים, אחד מהם הוא כשאלה רטורית: האם עץ השדה הוא האדם בו נלחמים?! ולכן מדוע לפגוע בו? לפי פירוש זה, עץ השדה אינו אדם.- ולכן האיסור לכרות אותו.
פירוש נוסף, חיי האדם קשורים בחייו של עץ השדה, כלומר עצי המאכל הם מקור לכלכלת האדם, ולכן יש אסור לפגוע בהם אם אין צורך.
לצלילי מוזיקה בחדר נבקש מהילדים לנוע בחדר. בכל פעם שנעצור את המוזיקה נבקש מהם לעצור בפסל של עץ מסוים. עץ רחב גזע, עץ גבוהה, עץ נמוך, עץ דק, עץ גמיש….ועוד.
נשאל: מה הדמיון בין העץ לבין האדם? בנראות, במקורות המחייה?
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ,
לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת,
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר:
רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא –
אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ
וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ:"
דברים כ' י"ט-כ'
ביאורי מילים:
תָצוּר- לסגור על עיר בזמן מלחמה
לְתָפְשָׂהּ – לכבוש אותה.
לֹא תַשְׁחִית – לא תפגע, לא תהרוס.
לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – להניף גרזן במטרה לכרות.
לָבֹא מִפָּנֶיךָ – לעמוד מולך במלחמה.
עַד רִדְתָּהּ – עד שתפסיד במלחמה.
הַפְּסוּקִים מִתְיַחֲסִים לְאִסּוּר בִּזְמַן מִלְחָמָה? מַהוּ הָאִסּוּר? וּמַהִי הַסִּבָּה לָאִסּוּר?
הָאֵם הָאָדָם אַחְרַאי לָעֵץ? הַאִם הָאָדָם זָקוּק לְעֵץ כְּדֵי לִחְיוֹת?
נאזין לשיר כי האדם עץ השדה שכתב נתן זך.
נשאל: לפי מילות השיר במה אנו דומים לעץ? אילו תכונות משותפות קיימות לעץ ולאדם?
מצורף דף סיכום והשוואה בין האדם והעץ בנספחים
אילו הייתי עץ איזה עץ הייתי? ציירו את העץ שהייתם.
מצורף דף לציור בנספח.
כאן נכתוב את הטקסט המרכזי אם יש כזה