תכנית ספירלית לחנוכה. כיתה: ו'

קריאת כיוון

ביחידה זו נעסוק בגלגולו של חג חנוכה מספר המקבים דרך התלמוד ועד לציונות. נתבונן בשינויים שעבר החג ונבחן את המסרים הגלויים והסמויים שניסו להעביר בתוכן השונה של כל תקופה.

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

נעשה תרגיל דמיוני (אפשר גם את חלקו לעשות באמת)- אם נכתוב חנוכה בגוגל איזה דברים לדעתכם יעלו לנו? נכתוב על הלוח

עכשיו נעשה את התרגיל הזה על תקופות שונות (ניתן לחלק לקבוצות ולתת להם את הרקע מתוך המקורות, או לעשות יחד על הלוח)- אם היינו בתקופת תחילת הציונות, בתקופת התלמוד ובתקופת המקבים שם התרחש הסיפור ההיסטורי של חנוכה. מה היה כתוב בגוגל בכל אחת מהתקופות?

📖 לימוד 

נחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל דף לימוד על חנוכה ותענה על השאלות.

כל קבוצה תידרש להציג לכיתה את עיקרי הדברים מעבודתם/ את התוצר (דף ויקיפדיה, סרטון, כרזה או תוצר אחר) המציג את חנוכה באותה תקופה- ערכים, דמויות, מסרים..

אפשרות נוספת היא לראות את הסרטון 'הקרב על סיפור ההיסטוריה של חנוכה' של נתנאל אלינסון בצפייה מונחית- התלמידים יכתבו תוך כדי הצפייה שאלות ודברים חדשים שלמדו.

💬שאלות לדיון

• חגים רבים עוברים גלגולים שונים, נסו להסביר מדוע זה קורה ומה מאפשר את זה? מה הערך של היכולת של חג 'להתגלגל'?
• מה בעיניכם צריך להיכנס כערך מרכזי, דמויות מרכזיות, מיתוסים בחג חנוכה בימינו? מדוע?
• איך ניתן להשפיע על עיצו החג בימינו לדעתכם?

📝 עיבוד וסיכום:

חישבו והכינו ככיתה משהו שיכול להשפיע על עיצוב החג בימינו בכיתה, בקהילת בית הספר, במשפחות ובכלל

טקסט מרכזי

למורה- התלמוד הבבלי

תקופת התלמוד

אמר רב חנן בר רבא: ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא [כוכב שבתאי] – ח' ימים לפני תקופה… תנו רבנן [אמרו חכמים]: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי, עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים – עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפילה. כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.

תלמוד בבלי, עבודה זרה ח, ע"ב

💬 חכמי התלמוד רצו להסביר ליהודים, שחיו בגולה, מדוע חג האור האוניברסאלי, שחוגגים אותו גם בתרבויות אחרות, נחגג סמוך ליום הקצר בשנה (בערך בכסלו). במקור זה הם אינם מזכירים את נצחון המכבים, ולא את חנוכת המקדש.

• עפ"י מקור זה, מהי הסיבה לחג החנוכה/ חג האור?
• מה ההבדל בין חג האור שלנו, לבין חג האור האלילי, עפ"י המקור?
• מנה את חגי האור בתרבויות המודרניות המוכרים לך, וציין את הדומה והשונה ביחס לחג החנוכה שלנו.

מאי חנוכה?…שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.

בבלי, שבת כ"א ע"ב

💬 במסכת שבת, מופיע לראשונה נס פך השמן. יש לזכור שהתלמוד הבבלי נכתב בגולה, כשבזיכרון של החכמים צרובה ה"טראומה" של חורבן בית המקדש ע"י הרומאים. חכמי בבל רוצים להגן על היהדות מפני חורבן נוסף, והם מנסים "להרדים" רגשות לאומיים. כאן ובמקומות אחרים, הם "מושכים" לכיוון רוחני, מנותק מא"י ומלאומיות.

• מדוע חוגגים את חג החנוכה עפ"י מקור זה, ומדוע שמונה ימים?
• מה ההבדל בין מקור זה במסכת שבת למקורות מספר חשמונאים א ו – ב?
• כיצד הספור על נס פך השמן "מרדים" רגשות לאומיים? נמקו

התחלת האור שיוצא מן החשיכה הוא בכ"ה בכסלו, כי בריאת העולם הוא בזמן ששווה היום עם הלילה. והתחלת האור הוא בכ"ה בכסלו, שאז מתחיל האור להגבר. ולפיכך נעשה הנס בשמן, כאשר  אותו זמן הוא מיוחד להתחלת האור. המהר"ל מפראג

במשך אלפיים שנות גלות, ספור נס פך השמן היה הספור המרכזי של חג החנוכה.

• כיצד משלב המהר"ל מפראג את שני המקורות בתלמוד הבבלי, לכדי ספור אחד? מדוע, לדעתו, נס פך השמן קרה דווקא בחנוכה?

תקופת הציונות

…לכן אני מאמין, כי דור חדש של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה. שוב יקומו המכבים!  בנימין זאב הרצל – מדינת היהודים

המכבים מצויינים ומפוארים מאין כמוהם ברוחם, רוח עז. בימינו אלה אשר הפשרה והוויתור והדלות הרוחנית הם מסימניהם המובהקים, ראוי לכם צעירי ישראל, שתזכרו ותעריצו את זכרו של אותו נער (בנה של חנה שהקריב עצמו ולא אכל טריפה מול אנטיוכוס). אל פשרה צעירי ישראל, אל וויתורים בחייכם ובשאיפותיכם הרוחניות. רצון כביר, משמעת המחשבה, מסירות עד אין קץ למשא נפשכם – הינה המתכונת לחייכם.

מנחם אוסישקין – נאום לפני הסתדרות המכבי באודיסה, 1917

עם תחיית החג הזה [חנוכה], תקום לתחייה לפנינו תקוותנו לגאולה. לא רק לזכר החשמונאים, כי אם גם לזכר הקנאים, הפריצים, אשר כבר נמחה שמם מן ההיסטוריה שלנו – גם הם ישובו לתחייה יחד עם חג התחייה. חג החנוכה המחודש – תחייה שאין אחריה גלות. יחד עם זכרון הפריצים תבוא גאולה לכל אלה, אשר בקפלם את הספר [התנ"ך] תחת ראשם, בזמן שהיו חולמים מתוך השעבוד חלומות חולניים על הגאולה והתגעגעו לתחייה ולארץ מולדת…

ח. נ. ביאליק – קרן קיימת וחג המכבים, דברים שבע"פ

💬 בדבריהם של הוגי הציונות לא נזכר נס פך השמן, אלא מודגשת גבורתם ונכונותם של המכבים להקרבה עצמית.

• מדוע, לדעתכם, לא מוזכר נס פך השמן?
• מדוע, לדעתכם, מעמידים הוגים אלה את המכבים כדוגמה ומופת לנוער הציוני? נמקו
• ביאליק, בדבריו, יוצא כנגד "הרוחניות התלושה" או ה"חלומות החולניים" של היהדות הגלותית. כיצד דבריו אלה קשורים לנס פך השמן? כיצד גבורת המכבים וממשיכיהם – הנוער הציוני, אמורה "לנָעֵר" את העם היהודי מנס פך השמן ומה שהוא מייצג? הסבר ונמק.

אנו נושאים לפידים/ אהרון זאב (נכתב בשנות השלושים של המאה העשרים)

אנו נושאים לפידים                                  נס לא קרה לנו –

בלילות אפלים                                          פך שמן לא מצאנו,

זורחים השבילים מתחת רגלינו               לעמק הלכנו,

ומי אשר לב לו,                                        ההרה עלינו,

הצמא לאור –                                          מעיינות האורות

ישא את עיניו ולבו אלינו,                        הגנוזים גילינו.

לאור,                                                       נס לא קרה לנו –

ויבוא.                                                      פך שמן לא מצאנו,

                                                                בסלע חצבנו עד דם –

                                                                ויהי אור!

💬

זאב, בשירו, מספר על חג אור אחר, חג האור הציוני:

• במקום נרות החנוכה, מוזכרים לפידים. מה ההבדל? הסבר
• מדוע חוזר פעמיים המשפט: נס לא קרה לנו – פך שמן לא מצאנו בשיר הקצר הזה? מה הוא רוצה להדגיש?
• כיצד מגלים, גיבורי השיר, את האור ללא הנס? מה הם עושים כדי להגיע לאור?
• מהו, לדעתכם, תפקידו של השיר בחינוך הנוער בתקופה שקדמה להקמת המדינה? נמקו
• כיצד גילגולו של חג החנוכה במקורות שלמדנו, בא לידי ביטוי בשיר? פרט ונמק