סיפורי חכמים לחיים המשותפים כיתה: ב'

קריאת כיוון

הסבר: הערך של הכנסת אורחים, הינו ערך חשוב בתרבות היהודים ובתרבויות השונות.
בשיעור הקרוב נעסוק במצוות הכנסת אורחים ובחשיבות היחס המכבד והנעים לאורח, הנכנס לביתנו. נשים דגש על ערך החברות, ההתחשבות והדאגה לשלומו של מי שנכנס לביתנו.

ציוד נדרש: כלי כתיבה ודפים.

מהלך השיעור

✨ פתיחה:

נאזין לשיר  צל ומי באר שכתב יורם טהרלב
כאן נוכל לקרוא את מילות השיר
נשוחח: 

• מָה מְתָאֵר הַשִּׁיר? מָה מַצִּיעִים הַמְּאָרְחִים בַּשִּׁיר לָאוֹחֲרִים שֶׁיִּבְּאוּ?
• הַאִם הַמְּאָרְחִים בַּשִּׁיר מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ מְסֻיָּם שֶׁהִזְמִינוּ?
• הַאִם אִרַחְתֶּם פַּעַם בְּבֵיתְכֶם מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא הַכָּרָתָם?

📖 לימוד: 

בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד שְׁלֹמֹה מִמַּלְכוּתוֹ

וְהָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה,

פָּגַע בּוֹ אָדָם אֶחָד וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו.

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם רְצוֹנְךָ – הַשְׁגַּח עָלַי הַיּוֹם.

מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ וְהֶעֱלָהוּ לַעֲלִיָּה וְזָבַח לוֹ שׁוֹר וְהֵבִיא לְפָנָיו הַרְבֵּה מַטְעַמִּים.

הִתְחִיל מַשְׁמִיעַ לוֹ דִּבְרֵי מַלְכוּתוֹ

וְאָמַר לוֹ: זָכוּר אַתָּה, שֶׁעָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ כְּשֶׁהָיִיתָ מֶלֶךְ.

כֵּוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ יְמֵי מַלְכוּתוֹ – הִתְחִיל שְׁלֹמֹה גּוֹעֶה וּבוֹכֶה.

הָיָה בּוֹכֶה כָּל אוֹתָהּ סְעֻדָּה, עַד שֶׁעָמַד מִשָּׁם בִּבְכִיָּה.

לְמָחָר פָּגַע בּוֹ אָדָם אַחֵר.

הִתְחִיל מִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנָיו

וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! רְצוֹנְךָ שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי הַיּוֹם?

אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִי חֲבֵרְךָ?

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִישׁ עָנִי אֲנִי, אֶלָּא אִם תַּשְׁגִּיחַ עָלַי – מְעַט יְרָקוֹת יֵשׁ לִי, אֲנִי מַנִּיחַ לְפָנֶיךָ. אִם רְצוֹנְךָ – בּוֹא עִמִּי לְבֵיתִי.

בָּא עִמּוֹ לְבֵיתוֹ.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ – רָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהֵבִיא לְפָנָיו מְעַט יָרָק.

הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְנַחֲמוֹ

וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָבִיךָ, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מְלוּכָה מִזַּרְעוֹ;

אֶלָּא כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מוֹכִיחַ וְחוֹזֵר וּמְרַצֶּה;

אֲבָל עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירְךָ לְמַלְכוּתְךָ.

וּכְשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתוֹ, הִתְנַבֵּא עַל זֶה בְּחָכְמָתוֹ: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק" (משלי טו, יז) – שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי, "מִשּׁוֹר אָבוּס" (שם) – שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַנִי אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶלָּא לְהַזְכִּירֵנִי צַעֲרִי.
(מדרש ילקוט שמעוני למשלי, תתקנג.)

עיבוד:

כַּאֲשֶׁר יָרַד שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מִמַּלְכוּתוֹ (פָּסַק מִלִּהְיוֹת מֶלֶךְ) הָיָה מְקַבֵּץ נְדָבוֹת בֵּין הַבָּתִּים, פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם עָשִׁיר אֶחָד וְהִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו. וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בּוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלִי.

מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ שְׁלֹמֹה וְהָאִישׁ הֵבִיא לְפָנָיו בָּשָׂר וּמַטְעַמִּים רַבִּים. בַּזְּמַן הַסְּעוּדָה הִזְכִּיר לוֹ הָאִישׁ הַמְּאָרֵחַ אֶת יְמֵי מַלְכוּתוֹ וְאָמַר לוֹ: הַאִם אַתָּה זוֹכֵר , שֶׁעֻשֵּׂיתָ כָּךְ וְכָךְ כְּשֶׁהָיִיתָ מֶלֶךְ.

כֵּוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ אֶת יְמֵי מַלְכוּתוֹ – הִתְחִיל שְׁלֵמָה הַמֶּלֶךְ לִבְכּוֹת בְּקוֹל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַסְּעוּדָה עַד שֶׁקָּם וְיָצָא מִשָּׁם בִּבְכִי.

לְמָחֳרָת פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם אַחֵר וְגַם הוּא הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ.

אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: הַאִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִי חֲבֵרְךָ אֶתְמוֹל?

הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִישׁ עָנִי אֲנִי, וְאִם תָּבוֹא אֵלַי אֶתֵּן לְךָ מִן הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי, מְעַט יְרָקוֹת וּמַיִם.

בָּא עִמּוֹ שְׁלֹמֹה לְבֵיתוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ רָחַץ הָאִישׁ אֶת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהֵבִיא לוֹ מְעַט יְרָקוֹת

הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְנָחָם אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְתָשׁוּב לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ ה' לְדָוִד אָבִיךְ.

 כְּשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתוֹ, הִתְנַבֵּא עַל זֶה בְּחָכְמָתוֹ: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק" (מִשְׁלֵי טוּ, יז) – שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי, "מִשּׁוֹר אָבוּס" (שָׁם) – שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַנִי אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶלָּא לְהַזְכִּירֵנִי צַעֲרִי.

טוֹבָה- אֲרוּחָה פְּשׁוּטָה שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי מֵאֲשֶׁר אֲרוּחָה גְּדוֹלָה אֵצֶל הֶעָשִׁיר שֶׁגַּם לִי לְעַצֵּב.

• 💬קריאה יחפה:
  
  שְׁאֵלָה 1- מָה גָּרַם לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת וּלְחַפֵּשׂ מְקוֹם אֵרוּחַ?
• שְׁאֵלָה 2- כֵּיצַד אֵרֵחַ כָּל אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים אֶת הַמֶּלֶךְ? עַל מָה הִקְפִּיד כָּל אֶחָד מֵהֶם?
• שאלה 3- עַל פִּי הַסִּפּוּר הֵיכָן הָיָה לְמֶלֶךְ יוֹתֵר נָעִים וְנוֹחַ וּמַדּוּעַ ?
• שאלה 4- מָה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ הַסִּפּוּר עַל הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים?

 💬ריבוי קולות ורלוונטיות:

• שאלה 1- מָה דַּעְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ בָּהּ אֵרֵחַ הֶעָשִׁיר אֶת הַמֶּלֶךְ? הַאִם הוּא הָיָה יָכוֹל לִנְהֹג בְּצוּרָה שׁוֹנָה?
• שאלה 2- מָה לְדַעְתְּךָ חָשׁוּב לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְאָרְחִים מִישֶׁהוּ?
• שאלה 3- שַׁתְּפוּ בְּמִקְרֶה בּוֹ אִרַחְתֶּם אוֹ הִתְאָרַחְתֶּם. מִמָּה נֶהֱנַתֶּם? מָה גָּרַם לָכֶם לְהַרְגִּישׁ טוֹב?

🎒 פעילות

• 
  דף עבודה מצורף בנספח השלמת משפטים ע"פ הסיפור

📝 עיבוד וסיכום:

• 
  הכינו רשימה של דברים שתוכלו לעשות עם האורחים שלכם.
• במה תוכלו לשחק? במה תוכלו לכבד אותם? ועוד…
• הצעה נוספת: הכנת שלט "ברוכים הבאים" לבית.
  

טקסט מרכזי

בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד שְׁלֹמֹה מִמַּלְכוּתוֹ

וְהָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה,

פָּגַע בּוֹ אָדָם אֶחָד וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו.

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִם רְצוֹנְךָ – הַשְׁגַּח עָלַי הַיּוֹם.

מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ וְהֶעֱלָהוּ לַעֲלִיָּה וְזָבַח לוֹ שׁוֹר וְהֵבִיא לְפָנָיו הַרְבֵּה מַטְעַמִּים.

הִתְחִיל מַשְׁמִיעַ לוֹ דִּבְרֵי מַלְכוּתוֹ

וְאָמַר לוֹ: זָכוּר אַתָּה, שֶׁעָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ כְּשֶׁהָיִיתָ מֶלֶךְ.

כֵּוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ יְמֵי מַלְכוּתוֹ – הִתְחִיל שְׁלֹמֹה גּוֹעֶה וּבוֹכֶה.

הָיָה בּוֹכֶה כָּל אוֹתָהּ סְעֻדָּה, עַד שֶׁעָמַד מִשָּׁם בִּבְכִיָּה.

לְמָחָר פָּגַע בּוֹ אָדָם אַחֵר.

הִתְחִיל מִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנָיו

וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! רְצוֹנְךָ שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי הַיּוֹם?

אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לִי, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לִי חֲבֵרְךָ?

אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אִישׁ עָנִי אֲנִי, אֶלָּא אִם תַּשְׁגִּיחַ עָלַי – מְעַט יְרָקוֹת יֵשׁ לִי, אֲנִי מַנִּיחַ לְפָנֶיךָ. אִם רְצוֹנְךָ – בּוֹא עִמִּי לְבֵיתִי.

בָּא עִמּוֹ לְבֵיתוֹ.

כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ – רָחַץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהֵבִיא לְפָנָיו מְעַט יָרָק.

הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְנַחֲמוֹ

וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָבִיךָ, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מְלוּכָה מִזַּרְעוֹ;

אֶלָּא כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מוֹכִיחַ וְחוֹזֵר וּמְרַצֶּה;

אֲבָל עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירְךָ לְמַלְכוּתְךָ.

וּכְשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתוֹ, הִתְנַבֵּא עַל זֶה בְּחָכְמָתוֹ: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק" (משלי טו, יז) – שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי, "מִשּׁוֹר אָבוּס" (שם) – שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַנִי אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶלָּא לְהַזְכִּירֵנִי צַעֲרִי.
(מדרש ילקוט שמעוני למשלי, תתקנג.)

עיבוד:

כַּאֲשֶׁר יָרַד שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מִמַּלְכוּתוֹ (פָּסַק מִלִּהְיוֹת מֶלֶךְ) הָיָה מְקַבֵּץ נְדָבוֹת בֵּין הַבָּתִּים, פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם עָשִׁיר אֶחָד וְהִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו. וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, בּוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלִי.

מִיָּד הָלַךְ עִמּוֹ שְׁלֹמֹה וְהָאִישׁ הֵבִיא לְפָנָיו בָּשָׂר וּמַטְעַמִּים רַבִּים. בַּזְּמַן הַסְּעוּדָה הִזְכִּיר לוֹ הָאִישׁ הַמְּאָרֵחַ אֶת יְמֵי מַלְכוּתוֹ וְאָמַר לוֹ: הַאִם אַתָּה זוֹכֵר , שֶׁעֻשֵּׂיתָ כָּךְ וְכָךְ כְּשֶׁהָיִיתָ מֶלֶךְ.

כֵּוָן שֶׁהִזְכִּיר לוֹ אֶת יְמֵי מַלְכוּתוֹ – הִתְחִיל שְׁלֵמָה הַמֶּלֶךְ לִבְכּוֹת בְּקוֹל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַסְּעוּדָה עַד שֶׁקָּם וְיָצָא מִשָּׁם בִּבְכִי.

לְמָחֳרָת פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם אַחֵר וְגַם הוּא הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ.

אָמַר לוֹ שְׁלֹמֹה: הַאִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִי חֲבֵרְךָ אֶתְמוֹל?

הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִישׁ עָנִי אֲנִי, וְאִם תָּבוֹא אֵלַי אֶתֵּן לְךָ מִן הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי, מְעַט יְרָקוֹת וּמַיִם.

בָּא עִמּוֹ שְׁלֹמֹה לְבֵיתוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ רָחַץ הָאִישׁ אֶת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהֵבִיא לוֹ מְעַט יְרָקוֹת

הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ לְנָחָם אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ וְתָשׁוּב לִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ ה' לְדָוִד אָבִיךְ.

 כְּשֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה לְמַלְכוּתוֹ, הִתְנַבֵּא עַל זֶה בְּחָכְמָתוֹ: "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק" (מִשְׁלֵי טוּ, יז) – שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי, "מִשּׁוֹר אָבוּס" (שָׁם) – שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַנִי אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶלָּא לְהַזְכִּירֵנִי צַעֲרִי.

טוֹבָה- אֲרוּחָה פְּשׁוּטָה שֶׁאָכַלְתִּי אֵצֶל הֶעָנִי מֵאֲשֶׁר אֲרוּחָה גְּדוֹלָה אֵצֶל הֶעָשִׁיר שֶׁגַּם לִי לְעַצֵּב.