קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בעוסקת באיסור אכילת חמץ ובאיסור "לא יראה לך"
במידע בסיסי- מהו חמץ ומהו שאור, מה הם חמשת מיני דגן, וח"י רגעים. מה היא מצה שמורה ועל מנהג אכילת מצות שמורות עבודת יד.
ביחידה זו נעסוק בטעמים לאיסור אכילת חמץ מתוך מקורות שונים
מהלך השיעור
✨ פתיחה:
חידון חמץ ומצה- נשאל לפחות 5 שאלות. את התשובות התלמידים יכתבו במחברת ובמהלך השיעור יבדקו אם תשובותיהם היו נכונות.
- מהו חמץ?
- כמה ימים אוכלים מצות?
- מנו לפחות 3 מתוך חמשת מיני דגן
- מה זה מחמצת ולשם מה היא משמשת?
- איזה שם נוסף יש למצה?
📖 לימוד
נלמד כמה מקורות המסבירים את טעם אכילת מצה בפסח ונראה מה המשמעות של כל אחד מהם.
מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם.
לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. לד וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם…. לט וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. [=זה לחם העוני שאבותינו אכלו בארץ מצרים].
סיבה נוספת (ופחות מדוברת) היא בהקשר החקלאי של פסח.
כיצד אם כן משתלבת כאן אכילת המצה? עלינו לזכור כי האוכל הבסיסי באותה תקופה היה החיטה, בעוד השעורה נחשבה כמאכל בהמות, או כאוכל של עניים. במאמרה "למה אוכלים מצה באביב?", מסבירה יעל אברהמי כי מצה היא לחם שעשוי משעורה, ללא מחמצת, מה שהופך אותה לשטוחה. ההגיון באכילת מצה בתקופת הביניים בין קציר השעורים וקציר החטים הוא להראות לאל שאנו זקוקים לכך שיבול החיטים יהיה מוצלח. כדי להמחיש זאת, אנחנו אוכלים רק מצות, העשויות משעורה, כמעין טקס של עינוי. אנו שורפים את כל החמץ, פן האל יראה אותנו אוכלים לחם חיטים ויסבור שאין לנו צורך ביבול טוב, ויעלים עינו מאיתנו. כך נוכל לוודא שהאל ידאג לכך שהחיטה תגדל כראוי.
(הרב ד"ר זאב פרבר)
💬שאלות לדיון
- התבוננות בכל אחד מהמקורות וחישבו מה הסיבה המרכזית על פי הקטע שאנו אוכלים מצות בפסח?
- אילו חיבורים ו/או סתירות יש בין הטקסטים השונים?
- מה בעיניכם הסיבה החשובה ביותר שתרצו לשים עליה דגש בפסח?
🎒 יצירה
ניתן ליצור מצה מבריסטול (נספח) ולכתוב עליה משפט (את אחד הפסוקים או משפט מומצא) המעביר את המסר החשוב ביותר בעיניכם לפסח.
טקסט מרכזי
נלמד כמה מקורות המסבירים את טעם אכילת מצה בפסח ונראה מה המשמעות של כל אחד מהם.
מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם.
לג וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים. לד וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם…. לט וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.
לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. [=זה לחם העוני שאבותינו אכלו בארץ מצרים].
סיבה נוספת (ופחות מדוברת) היא בהקשר החקלאי של פסח.
כיצד אם כן משתלבת כאן אכילת המצה? עלינו לזכור כי האוכל הבסיסי באותה תקופה היה החיטה, בעוד השעורה נחשבה כמאכל בהמות, או כאוכל של עניים. במאמרה "למה אוכלים מצה באביב?", מסבירה יעל אברהמי כי מצה היא לחם שעשוי משעורה, ללא מחמצת, מה שהופך אותה לשטוחה. ההגיון באכילת מצה בתקופת הביניים בין קציר השעורים וקציר החטים הוא להראות לאל שאנו זקוקים לכך שיבול החיטים יהיה מוצלח. כדי להמחיש זאת, אנחנו אוכלים רק מצות, העשויות משעורה, כמעין טקס של עינוי. אנו שורפים את כל החמץ, פן האל יראה אותנו אוכלים לחם חיטים ויסבור שאין לנו צורך ביבול טוב, ויעלים עינו מאיתנו. כך נוכל לוודא שהאל ידאג לכך שהחיטה תגדל כראוי.
(הרב ד"ר זאב פרבר)