סיפורי חכמים בחיים המשותפים כיתה: ב'

קריאת כיוון

בשיעור הקודם הגדרנו את המושגים רשות הרבים ורשות היחיד. הדגשנו שלאדם יש אחריות רבה על רשות הרבים כי סביבתו הפרטית יכולה להשתנות אך רשות הרבים תמיד תישאר גם שלו.
ביחידה זו נבחן את יחסי הגומלין בין הרשויות ואת אחריות האדם לשמירה על הסובב אותו.
מומלץ לחלק את היחידה לשני שיעורים נפרדים-בהתאם לחלוקה הקיימת.

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

•  האם קרה פעם שמצאתם חפץ שאינו שייך לכם? היכן מצאתם אותו ומה עשיתם בו?
• האם קרה שחפץ שיקר לליבכם הלך לאיבוד? האם הצלחתם למצוא אותו או להשיבו חזרה?

📖 לימוד – השבת אבֵדה- רבי חנינא והתרנגולים

בתלמוד מסופר על ר' חנינה בן דוסא שמצא תרנגולים שלא שייכים לו:
• נקרא את המדרש עד החלק של מציאת התרנגולים והביצים ע"י אשתו של ר' חנינה (בלשונית הטקסט)
• נבקש מהתלמידים לערוך דיון בזוגות: מה היו עושים במקום אשתו של ר' חנינה?
• נקרא את המשך הסיפור, ונשאל שוב את אותה השאלה: האם שינו את עמדתם הראשונה? האם היו נוהגים באותה הדרך?
ניתן גם להאזין לסיפור בגרסה אחרת: ר' חנינה והתרנגולות מתוך ספר האגדה לילד

💬שאלות לדיון

• היכן אשתו של רבי חנינא בן דוסא מצאה את התרנגולים? (כאן המקום לחזור למושגים רשות הרבים ורשות היחיד)
• מדוע הוא סרב להשתמש בתרנגולים ובעזים למרות שהם נמצאו ברחוב, ברשות הרבים?
• היכן גידלו בני הזוג את התרנגולים ואת העזים? (בביתם, ברשות היחיד)
• כיצד אם כן התרנגולים לא הפכו שלהם?
• מאיפה למד רבי חנינא בן דוסא שכך עליו לנהוג?

📖  מושגים

• רשות הרבים- שטח ציבורי שאין עליו בעלות פרטית והוא עומד לשימוש כלל
  הציבור. לדוגמא חורשה, חוף ים.
• רשות היחיד- שטח פרטי השייך לאדם מסוים או לקבוצה, כמו בית פרטי או מחסן.

💬שאלות לדיון

• אלו מהמקומות המוזכרים בסיפור "החוצה" הם רשות הרבים?
• אלו מהמקומות המוזכרים בסיפור "החוצה" הם רשות היחיד?

🎒 יצירה התרנגולים שלי

ציור בעקבות המדרש:
• "אילו התרנגולים שלי היו הופכות למשהו אחר הן היו"…. ציירו כל מה
שעולה על דעתכם  (חתולים, ארנבות, פילים ועוד)

למורה- חשוב לדעת ש…

מעבר לחלק הבא בלשנות ב'

מהלך השיעור חלק ב'- השבת אבידה מהתורה

📖 לימוד 

א לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם:  הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ.

ב וְאִם-לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, וְלֹא יְדַעְתּוֹ–וַאֲסַפְתּוֹ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ, וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.  

ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ:  לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם.  
(דברים כ"ב)

לשון התורה:
שיו – השה (כבש או עז צעיר) שלו
נדחים – נטוש, אבוד

💬שאלות לדיון

נבין את הציווי ונענה על השאלות:

• היכן נמצאות האבדות המוזכרות בפסוקים?
• מה מצווה התורה לעשות בהם?
• מה מצוות השבת אבידה מלמדת אותנו על האחריות כלפי המרחב הציבורי,  רשות הרבים ומה שיש בהם?

🎒 המחזה "אבן הטוען:

המחיזו קטע קצר המתאר את עולי הרגל ליד אבן הטוען

בתקופת בית שני בירושלים היה מקום מיוחד אליו הגיעו אנשים שמצאו או איבדו דבר מה:
תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבדה נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה

(תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).

ובימים בהם עלו לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים
או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר מה.
אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו.

✨יוזמה כיתתית- אבן טוען משלנו

נציע לילדים לקחת אחריות על רשות רבים שהם חלק ממנה- בכיתה או בבית הספר:

לדוגמה:
• חשבו על מקום בבית הספר או בכתה שלכם שיכול לשמש 'כאבן הטוען'
• הכינו שלט וארגז או מקום לאחסון חפצים שאבדו וקבעו עמדת 'השבת
אבדה'
• פרסמו את דבר קיומה של "אבן הטוען" שלכם

📝 עיבוד וסיכום:

האדם הוא חלק מהמקום בו הוא חי, חלק מהסביבות הרבות שלהן הוא שותף. רשות היחיד יכולה להשתנות (למשל אדם עובר דירה, הכיתות מתחלפות), אך רשות הרבים נשארת תמיד שייכת לכולם ועל כן כולם חייבים לשמור עליה. לא רק הסביבה, הטבע והחפצים השונים הם חלק מרשות הרבים, גם בני האדם- החברים והמשפחה שלנו, והציבור הרחב. גם כלפיהם יש לנו אחריות