קריאת כיוון

התלמידים יאזינו לקול השופר, ויבררו לעצמם מה מעורר בהם קולו של השופר.
התלמידים יכירו את השופר, את מקורותיו ושימושיו.
התלמידים ידונו בשאלה: מדוע תוקעים בשופר דווקא בראש השנה ומה מטרתה של תקיעה.

ציוד עזר:

אמצעי שמע

נספח להדפסה

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

את השיעור נפתח בלי מילים. נבקש מכל התלמידים לשבט בשקט (כדאי גם בעיניים עצומות) ואז נשמיע לתלמידים את תקיעות השופר.

המורה שמעביר את השיעור או מורה אחר/ת מצוות בית הספר יתקע בשופר אל מול התלמידים, באם האופציה הראשונה אינה ברת מימוש- להשמיע לתלמידים הקלטה של תקיעת שופר.

💬לאחר שהתלמידים שומעים את קולו של השופר, אפשר לבקש מהם לשתף את יתר חבריהם לכיתה ברגשות, מחשבות, תחושות ודמיונות שקול השופר עורר בהם.

📖 לימוד 

משמעויותיו השונות של קול השופר (עבודה בקבוצות)

לקול השופר יכולות להיות משמעויות רבות, הכל תלוי בהקשר שבו שומעים את קולו, ובאוזני המקשיב לקולו. ואכן, במסורת ישראל- מימי התנ"ך ועד ימינו, היה לשופר שימושים שונים ומגוונים, ואנשים שונים פירשו את קולו בדרכים שונות.

🎒 פעילות

נחלק את הכיתה לקבוצות. לכל אחת מן הקבוצות תינתן תמונה אחת שמבטאת פרשנות אחת לקולו של השופר עם הסבר קצר בצידה.

על חברי הקבוצה יהיה לדון בשאלות:

• האם גם אצלכם עלו רגשות דומים לאלו המתוארים בתמונה?
• מה הקשר בין משמעות זו של קול השופר לבין ראש השנה? (אם בכלל יש קשר)

נבקש מהתלמידים להציג את מה שהם ראו בתמונה ואת מה שנאמר אצלם בקבוצה בעקבות התמונה ליתר החברים בכיתה.

💬שאלות לדיון

• אילו מן הדעות והפרשנויות מצאו חן בעיניכם? מה מהן נשמעת לכן מתאימה יותר לתקיעת השופר בראש השנה?
• האם יש לכם רעיון משלכם לציווי לתקוע בשופר ביום "זכרון התרועה"?

בזמן שכל קבוצה מציגה את הפרשנות שלה המורה יכולה לכתוב לכל הסבר סיכום קצר על הלוח

📝 עיבוד וסיכום:

בדף העבודה הילדים יתאימו בין משמעוויות שונות של השופר לבין הציור המתאים, לשם חזרה על העבדוה בקבוצות ויכתבו במחברת את ההסבר שמקובל עליהם במיוחד.

בשלב זה, לאחר שהתלמידים נחשפו למגוון הרחב של הפרשניות האפשריות למשמעותו של קול השופר, מומלץ להשמיע להם בשנית את קול השופר, ולבקש מהם שוב לתאר מה עורר בהם קול השופר.  

הרחבה

תקיעת השופר וכוונת הלב

כדאי להקריא את הסיפור החסידי המובא בזאת, המתאר כיצד "גנב" הבעל-שם-טוב ל"בעל התוקע" שלו את הדף עם הכוונות של השופר, בדי שיתקע מהלב, ויכוון את מה שהוא מרגיש באותה שעה:

  ✨ קריאה:

אחד מחסידיו ותלמידיו הבעל שם טוב נבחר להיות ה"בעל תוקע" (כך נקרא האדם שתוקע בשופר בתפילה בראש השנה בבית הכנסת) בראש השנה. כשהוא  שמע שהוא נבחר הוא מיד החל להתכונן לקראת ראש השנה, והלך ללמוד ברצינות ובהתמדה את כל הכוונות המיוחדות שכתבו המקובלים על תקיעת השופר. הוא אף הכין לעצמו דף מיוחד עם כל הכוונות, כדי שכשהוא יתקע בשופר הוא יזכור בדיוק את הכוונות שהוא צריך להתכוון.

כשהגיע שעת התקיעות עלה החסיד רועד ומתרגש לבימה שבמרכז בית הכנסת, והצטרף לבעש"ט שכבר עמד שם. לאחר שהוציא את השופר מהנרתיק שלו, הוא הכניס את ידו לכיס שבמעיל שלו כדי להוציא משם את הפתק שרשם לעצמו כל הכוונות.

באותו רגע הלב של החסיד כמעט חדל מלפעום. ברגע הגדול בחייו, בו הוא צריך לתקוע בשופר בבית הכנסת של הבעל שם טוב, הוא עומד ואינו יודע מה לעשות! הרעד שאחז בו כשעלה לבמה, הלך והתגבר, ובכל כוחו הוא ניסה להיזכר במעט מן הכוונות שהוא כתב לעצמו. אבל בשל כל הלחץ וההתרגשות הוא לא הצליח להיזכר כלל מה הם הכוונות עליהם הוא צריך לחשוב בעת תקיעת השופר! ובנוסף לכל הצרות, הבעל שם טוב עומד לצידו ומחכה לו, הוא התחיל לחוש שפניו מאדימות מרוב בושה!

הוא לא ידע שהבעל שם טוב עצמו הוא זה שלקח לו את הפתק עם הכוונות מכיסו עוד קודם לכן.

הבעש"ט שם לב כמובן לפניו המאדימות של התלמיד וללחץ שבו הוא היה שרוי, אבל בכל זאת  הוא סימן לו להזדרז ולהתחיל את התקיעות.

הבעל תוקע הבין שאין לו כל ברירה, והוא יהיה חייב כעת לתקוע בלי כוונות, בלי כל הסודות החשובים של המקובלים. רק כך לבדו- לתקוע כמו כל יהודי פשוט שהיה ניגש באותה שעה אל בימת בית הכנסת, אוחז השופר בידו ומריע בקול תרועה גדולה.

   
לאחר שתקע, הסביר לו הבעל-שם-טוב את כל מה שקרה. ואמר לו: דע לך, שתקיעות מעין אלו לא נשמעו בכל העולם עד היום הזה! כי אלו לא היו תקיעות שיצאו מן הפה ולחוץ, אלא תקיעות שבקעו מתוך תוככי ליבך, מתוך המקום הכי אנושי והכי פשוט שיכול להיות לאדם. ודווקא תקיעות כאלו אוהב הקדוש ברוך הוא. שכן כך למדנו מדברי הגמרא (מסכת סנהדרין, ק"ו): "רחמנא ליבא בעי"- אלוהים מבקש את ליבו של האדם".

💬שאלות לדיון

קריאה יחפה:

• מדוע הבעל-שם-טוב לקח ל"בעל תוקע" את הכוונות שהוא כתב?
• הסבירו במילים שלכם מדוע דווקא התקיעות שיצאו מלבו של "בעל התוקע"

היו טובות יותר מהכוונות שהוא כתב על הדף?

רלוונטיות:

• איזה סוג של מחשבות ורגשות "צריכים" להיות לנו בזמן שמיעת השופר?
• על פי הסיפור, האם ישנם רגשות או מחשבות "מסוימים" ש"צריך להרגיש"? האם ישנם מחשבות או רגשות שאינם "נכונים" למעמד?
• על מה אני בד"כ חושב בשעת תקיעת שופר? האם זו מחשבה קבועה?

בעקבות הסיפור או במקומו ניתן לצפות עם התלמידים גם בקטע מתוך "קשת בענן" בפרק "יום תרועה" בו מוצג סיפור חסידי נוסף המבטא רעיון דומה לסיפור שהובא לעיל (מהדקה השמינית ואילך):