התבדלות והשתלבות
תכנית ספירלית לחנוכה. כיתה: ו'
קריאת כיוון
מלחמות המכבים הנן פרק בהיסטוריה של עם ישראל שמעורר את הצורך לעסוק בדילמה תרבותית מרכזית בזהותו של עם ישראל: התבדלות תרבותית מול השתלבות , פתיחות מול סגירות – יחסי ישראל והעולם התרבותי-חברתי שמסביבו.
המכבים מצד אחד והמתייוונים מצד שני נאבקו על שימור התרבות היהודית מול פתיחות להשפעות חיצוניות. מאבקם מציג את עמדות היסוד של כל צד ביחס לשאלות אלו.
דילמה זו ממשיכה להעסיק אותנו גם היום כאשר אנו באים לדבר על תרבות יהודית ישראלית בפרט ועל גורלו של עם ישראל בכלל.
ביחידה זו נעסוק בהבנת הקונפליקט שהעסיק את היהדות בתקופת החשמונאים ומידת הרלוונטיות שלו לימינו.
שיעור זה מתאים לשיעור כפול או שני שיעורים
מהלך השיעור
בשיעור זה חשוב להבחין בין מעשי היוונים שהיו כנגד היהודים לבין ההבדלים המהותיים בין התרבויות. על בסיס ההפרדה הזו רק ניתן להבין את השיקול של חלק מהיהודים להיוון (הסיבה הראשונית יכולה להיות פחד אך בפועלדווקא מדובר באליטה היהודית שלא נראה כי פחד היא הגורם המרכזי לכהתיוונותם)
✨ פתיחה:
אפשרות 1- ניקח לפני השיעור קבוצה של כמה תלמידים. ניתן להם לקרוא כרטיסיות מידע על התיוונות והתבדלות (נספחים) והם יידרשו להכין הצגה קצרה המציגה שיחה בין מתיוונים למתבדלים.
אפשרות 2- נקרין את 'המתיוונים' של כאן 11 לצפייה מונחית- התלמידים תוך כדי צפיה צריכים לרשום במחברת :
- טבלת המראה את ההבדל בין תרבות יוון לתרבות היהודית
- בחלק השני (מ2:55 בסרטון) לכתוב את מה ההבדל בין מי שבחר להתיוון לבי מי שלא (מתבדל).
📖 לימוד
נתחיל מהצגת המושגים החשובי לשיעור. במהלך הקריאה נקש מהתלמידים להצביע כשהם מזהים ביטוי לאחד מהמשוגים שנלמדו:
- מתייוון– יהודים שאימצו את מנהגי היוונים בתקופת שלטון יוון על ישראל.
- קדוש ה'-קבלת עול מלכות שמים והתנגדות למלא פקודות וגזירות של שלטון זר , מתוך מסירות נפש לתורת ישראל להחזרת עבודת ה', מעשים אלו של קידוש ה' הפכו לדוגמה ומופת לכל הדורות
- התבוללות- התערבות באחרים וקבלת מנהגיהם , היטמעות , חיקוי אחרים אגב טשטוש העצמיות.
- התבדלות- פרישה מאחרים , התרחקות , התייחדות.
- חשמונאים-ממשפחת הכהונה (משפחת יהויריב המיוחסת), מוצא שמם לא ידוע ובספרות היוונית הם נקראים "מקבים" . בספרות התלמודית הם נזכרים מעט בהקשר של טיהור המקדש וביטול הגזרות הדתיות. תולדות החשמונאים כולל מלחמתם ומעשי הגבורה נשתמרו בספרים החיצוניים חשמונאים א' וב' וכתבי יוסף בן מתתיהו, ספרים אלו נתקדשו בין כתבי הקודש הנוצריים.
- קנאות דתית- קַנָּאוּת דתית – מונח המתאר החזקת עמדה דתית קיצונית,רואה בדת כאמת מוחלטת בלי רצון או יכולת להתגמש ולשאוב ממקורות אחרים.
הלימוד מספר המקבים יכול להיות בשפה קשה לחלק מהתלמידים. אנו מציעים את החלק הראשון ללמוד ככיתה שלמה בהנחיית המורה וחלק בקבוצות. ניתן לשים לכל קבוצה ראש קבוצה שיוביל את העבודה הקבוצתית.
בעבודה הקבוצתית התלמידים מתבקשים לכתוב את עמדת צד מסוים (מתיוונים או מתבדלים לפי החלוקה לקבוצות) או בעד ונגד המעשה של מתתיהו – לבחירת המורה.
בסוף כתיבת הטיעונים נבקש מנציג מכל קבוצה לעלות ולהציג את טיעוניו. ניתן לאחר מכן להחליף צדדים (תרגול טוב בהבנת הצד השני)
רצוי לקרוא עם התלמידים בנימה דרמטית המתאימה לרוח הטקטס. אפשר לבקש מהם להצביע כשהם שומעים מעשים של התיווונות או התבדלות
💬שאלות לדיון- לפני הטיעונים
- מה לדעתכם ניסה לעשות אנטיוכוס כש'כתב לכל ארצות ממלכתו שכל תושביה יהיו לעם אחד.'? מה הבעייתיות בזה?
- אילו אפשרויות עמדו בפני היהודים (השתלבות / הסתגרות/ התבוללות) – האם יש דרך נכונה?
- מה לדעתכם היו הסיבות של היהודים שהתייונו לעשות כך (חשוב להזכיר מי היו האוכלוסיה שהתיוונה בעיקר ואולי יש פער בין התיאור בספר המקבים בהקשר זה לבין המציאות בפועל)
- מדוע לדעתכם פנו אנשי המלך דווקא למתתיהו לעשות כמצוות המלך?
- מה דעתכם על מה שעשה מתתיהו לאיש שהחליט כן לזבוח על פי פקודת המלך?
🎒 יצירה- תרבות של ימינו
בחלק זה נקשר את מושג ההתיוונות לימינו אנו. נבקש מהתלמידים לבחור מהטלפון/ מעיתונים פרסומות, שירים, לבוש, שמות של סרטים הכי נפוצים בימינו.
כל קבוצה מתבקשת להכין קולאז' של התרבות שלנו שנת….. נעשה תערוכה וניתן לתלמידים להסתובב בין התוצרים.
💬שאלות לדיון
- כשדיברנו על התיוונות והתבדלות שוחחנו על שתי תפיסות עולם ולא רק על כוח פוליטי- מה מייצגת כל אחת מהתרבויות האלו?
- אילו מסרים, ערכים מרכזיים יש בתרבות שלנו כיום?
- אם נתבונן על הקולאז'ים באור של התיוונות והתבדלות- מה התרבות השלטת בחיינו כיום לדעתכם? מה דעתכם על כך? האם יש לנו אפשרות בחירה איזה תרבות לספוג כאדם פרטי?
- איך ביכולתנו להשפיע על התרבות שלנו ומה נרצה שיהיה בה בעיקר?
טקסט מרכזי
רקע: הלימוד מספר המקבים מתאר את התרחשות המאורעות באותה תקופה. אנטיוכוס שמלך באותה תקופה מנסה לכפות את תרבות יוון על כולם. הוא כביכול מנסה לשכנע את האנשים לבחור בדרכו, אך לצד זה הורס את בית המקדש והורג את מי ששומר על חוקי ומנהגי התרבות היהודית.
בתוך הטקסט ניתן לראות כמה צדדים- את אלו שבחרו להתיוון (נשמע בטקסט שזה רק מעמדה של פחד אך צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר באוכלוסיה החזקה ביותר), את מתתיהו ובניו שהורגים את היהודי שבוחר להקשיב לגזירותיו של אנטיוכוס.
רצוי לקרוא עם התלמידים בנימה דרמטית המתאימה לרוח הטקטס. אפשר לבקש מהם להצביע כשהם שומעים מעשים של התיווונות או התבדלות
הטקסט כאן מוצג עם חלקים שלא נמצאים בנספחים כדי לתת תמונה שלמה יותר למורה (בסוגריים).
ספר החשמונאים א,א
יא בימים ההם יצאו מישראל אנשים רשעים וידיחו רבים ויאמרו: נלך ונכרת ברית עם הגויים היושבים סביבותינו, כי מן היום אשר סרנו מהם מצאונו צרות רבות. יב ויטב הדבר בעיניהם. יג ואנשים מן העם התנדבו והלכו אל המלך והוא נתן להם רשות לנהוג כחוקי הגויים. יד הם בנו בית מערומים בירושלים כמנהג הגויים, טו משכו את ערלתם, עזבו ברית קדש, התערבו בגויים ויתמסרו לעשות הרע.
(טז וכאשר נכונה מלכות אנטיוכוס, התאמר למלוך על מצרים למען היותו מלך על שתי המדינות יז הוא עלה על מצרים בעם כבד ובכלי רכב…)
כ אחרי אשר הכה את מצרים חזר אנטיוכוס בשנת מאה ארבעים ושלש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד. כא הוא בא אל בית המקדש בגאווה ויקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כליה כב ואת שלחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל, ויקלף את הכול, כג ויקח את הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים הנחמדים ואת האוצרות הטמונים אשר מצא, כד ואחרי אשר לקח את הכול, עשה הרג, דיבר בגאווה רבה וישב לארצו. כה ויהי אבל גדול בכל מקומותיהם…
כט לסוף שתי שנים שלח המלך את שר המסים לערי יהודה והוא בא לירושלים בעם כבד ל וידבר אליהם דברי שלום במרמה. היהודים האמינו לו והוא התנפל על העיר פתאום, הכה אותה קשה, אבד רבים מישראל, לא לקח את שלל העיר, שרף אותה באש וייהרס את בתיה ואת החומות אשר מסביב לה…
(לח יושבי ירושלים אולצו לנוס מפניהם ואחרי אשר עזבוה בניה נהפכה למושב נכרים ותהי זרה לזרעה, לט מקדשה היה שמם כמדבר, חגיה נהפכו לאבל, שבתותיה לכלימה, כבודה לבוז; מ ותגדל חרפתה כגדל תפארתה, והדרה נהפך לאבל.)
מא המלך אנטיוכוס כתב לכל ארצות ממלכתו שכל תושביה יהיו לעם אחד. מב ויעזבו איש איש את-חוקיו. כל העמים קבלו את דבר המלך, מג וגם רבים מישראל נאותו לעבד לו, זבחו לאלילים ויחללו את השבת. מד אז שלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים זרים לארץ. מה להשבית עולות, זבח ונסך בבית המקדש, לחלל שבתות וחגים, מו לטמא מקדש וקדושים מז להקים במות והיכלים ופסילים, להקריב חזירים ובהמות טמאות, מח להניח את בניהם ערלים ולשקץ את נפשותיהם בכל טמא ומתועב, מט להשחית התורה ולשנות כל החוקים, נ ומי שלא יעשה כדבר המלך יומת. נא כדברים האלה כתב לכל מלכותו. הפקיד פקידים להשגיח על כל העם ויצו על כל ערי יהודה כי יזבחו בכל עיר. נב ורבים מן העם, כל עוזב את התורה, התחברו אליהם ויעשו רעה בארץ. נג וישימו את ישראל במחבואים בכל מקום מפלטם…
מקור 2 – ספר החשמונאים א, ב (א-יז)
א בימים ההם עמד מתתיה בן-יוחנן בן-שמעון כהן מבני יהויריב מירושלים והוא יושב במודיעים. ב ולו חמישה בנים:( יוחנן המכונה גדי, ג שמעון המכנה תסי ,ד יהודה המכונה מקבי, ה אלעזר המכנה אורן, יונתן המכנה אפפוס. ) ו כאשר ראה מתתיה את תועבות אשר נעשו ביהודה וירושלים, ז אמר: אוי לי, כי נולדתי לראות שבר עמי ושוד עיר הקדש, ולשבת בה כשהיא נתונה ביד אויבים והמקדש ביד זרים, ח והיכלה היה כאיש נקלה ט כלי תפארתה הובאו בשבי, ילדיה נהרגו ברחובות, בחוריה בחרב אויב. (י איזה עם לא ירש מלכותה ואל החזיק בשללה? יא כל הדרה הוסר ותחת בת-חורין היתה שפחה. יב והיא קדשנו ותפארתנו השַם יחללוה גויים יג (ועתה) למה לנו חיים ? יד ומתתיה ובניו קרעו את בגדיהם, לבשו שקים ויתאבלו מאד.)
טו כאשר באו אנשי מלך הכופים על המעל לעיר מודיעים לזבח (לאלילים), טז ורבים מישראל באו אליהם ומתתיה ובניו התאספו, יז אמרו אנשי המלך אל מתתיה: ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת ובנים ואחים תומכים אותך; יח עתה בוא נא ראשון ועשה את מצות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנותרים בירושלים, ותהיה אתה ובניך מידידי המלך ואתם תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות. יט ויען מתתיה ויאמר בקול רם: אם כל העמים אשר בבית מלכות המלך ישמעו לו ויסורו כל אחד מעבודת אבותיו ויבחרו במצוותיו, כ אני ובני ואחי נלך בברית אבותינו. כא חלילה לנו מעזוב תורה ומצוות; כב לא נשמע לדברי המלך לסור מעבודתנו ימין ושמאל.
כג וכאשר כלה מתתיה לדבר את הדברים האלה, קרב איש יהודי לעיני כל לזבח על הבמה אשר במודיעים על פי פקודת המלך. כד ראה זאת מתתיה ויקנא וכליותיו זעו וישלח חרון אפו כמשפט וירץ וישחטהו על הבמה. כה בו בזמן הרג את איש המלך אשר אלצוֹ לזבח והרס את הבמה. כו קנא קינא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא. כז אחרי-כן קרא מתתיה בעיר בקול גדול ויאמר: כל המקנא לתורה ועומד בברית יבוא אחרי. כח והוא ובניו ברחו אל ההרים ויעזבו את כל אשר להם בעיר.
