דרך הכרות עם המדרש נעמוד על הקשר שביו אדם ועץ, דרך הדימוי של הורים ילדים ונטיעות העץ. נשוחח על הקשר הבין דורי והמשמעות של הברכה 'שכל נטיעותיך יהיו כמותך'
נבקש מהתלמידים לכתוב על דף, למי אמרו לאחרונה תודה? על מה הודו? (אפשר לשתף בזוגות)
נלמד את המדרש 'אילן במה אברכך'
יֶשְׁנָם סוּגִים רַבִּים וְשׁוֹנִים שֶׁל עֵצִים, עֵצִים בְּלִי עֲנָפִים גְּדוֹלִים עֲמוּסֵי עָלִים, עֵצִים נְשׂוּאֵי פֵּרוֹת מְתוּקִים, עֵצִים גְּבוֹהִים וַאֲרֻכִּים, עֵצִים בַּעֲלֵי צְבָעִים מְיֻחָדִים וְעוֹד…
אִם הֱיִיתֶם עֵץ, אֵיזֶה עֵץ הֱיִיתֶם?
הִתְבּוֹנְנוּ בָּעֵצִים הַשּׁוֹנִים, בָּחֲרוּ עֵץ שֶׁדּוֹמֶה לָכֶם. גִּזְרוּ אֶת הָעֵץ וְהַדְבִּיקוּ אוֹתוֹ בַּדַּף קָשְׁטוּ אֶת הָעֵץ וְאֶת סְבִיבָתוֹ. דף עבודה מצורף בנספחים
צַיְּרוּ אֶת הַמִּשְׁפָּחָה אוֹתְכֶם יַחַד עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּכֶם.
מצורף דף עם מסגרת
וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ מַהוּ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ? אָמַר ר' לֵוִי, בְּשֵׁם ר' יוֹחָנָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
מַעֲשֵׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהָיָה רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא, וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מְתוּקִין וְצִלּוֹ נָאֶה, וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו. אָכַל הָאִישׁ מִפֵּרוֹת הָאִילָן, שָׁתָה מִן הַמַּעְיָן שֶׁעָבַר תַּחְתָּיו, וְיָשַׁב לָנוּחַ בְּצִלּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָצָה לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, אָמַר: אִילָן אִילָן, בְּמָה אַבְרֵכֵךְ?
אִם אוֹמַר לְךָ שֶׁיְּהוּ פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין – הֲרֵי פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין, שֶׁיְּהֵא צִלְּךָ נָאֶה – הֲרֵי צִלְּךָ נָאֶה, שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ – הֲרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ. אֶלָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִין מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ.
אַף אַתָּה, בְּמָה אַבְרֵכֵךְ?
אֵם בְּתוֹרָה – הֲרֵי תּוֹרָה, אֵם בְּעֹשֶׁר – הֲרִי עֹשֶׁר, אֵם בְּבָנִים – הֲרֵי בָּנִים.
אֶלָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ צֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כְּמוֹתְךָ'
וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ מַהוּ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ? אָמַר ר' לֵוִי, בְּשֵׁם ר' יוֹחָנָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמִי שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ בַּמִּדְבָּר יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשֵּׁנִי וְיוֹם הַשְּׁלִישִׁי עַד עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא מָצָא לֹא עִיר וְלֹא פֻּנְדָּק,
וְלֹא אִילָן וְלֹא מַיִם וְלֹא בְּרִיָּה,
וְאַחַר שֶׁהָלַךְ עֲשָׂרָה יָמִים צָפָה אִילָן אֶחָד מֵרָחוֹק,
אָמַר: שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחְתָּיו מַיִם.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל הַמַּעְיָן,
רָאָה אוֹתוֹ נַאֲתָן וּפֵרוֹתָיו מְתוּקִים וַעֲנָפָיו נָאִים וְצִלּוֹ נָאֶה,
יָשַׁב לוֹ וְנִתְקָרֵר בְּצִלּוֹ
וְאָכַל מִן פֵּרוֹתָיו
וְשָׁתָה מִן הַמַּעְיָן
וְעָרַב לוֹ וְשָׁבַת נַפְשׁוֹ עָלָיו.
כֵּיוָן שֶׁעָמַד לֵילֵךְ אָמַר לָאִילָן: אִילָן, אִילָן, בַּמָּה אֲבָרֶכְךָ וּמָה יֵשׁ לִי לוֹמַר לְךָ?
שֶׁיְּהֵא עֵצְךָ נָאֶה – נָאֶה הוּא;
שֶׁיְּהֵא צִלְּךָ נָאֶה – כְּבָר הוּא נָאֶה;
שֶׁיִּהְיוּ עֲנָפֶיךָ נָאִים – נָאִים הֵם;
שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִים – מְתוּקִים הֵם;
שֶׁיְּהֵא מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ – כְּבָר מַעְיָן יוֹצֵא מִתַּחַת שָׁרְשְׁךָ;
שֶׁתְּהֵא עוֹמֵד בְּמָקוֹם חָבִיב – במָקוֹם חָבִיב אַתָּה עוֹמֵד, –
בַּמָּה אֲבָרְכְךָ?
אֶלָּא כָּל הַנְּטִיעוֹת הָעוֹמְדוֹת מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ.