ביחידה זו נכיר את הכרפס ואת משמעותו בליל הסדר. היחידה פותחת בהבנת מנהג אכילת כרפס כמעורר את התאבון ובירור על מהו כרפס בבית של התלמידים (כיוון שיש נוהגים לאכול תפוח אדמה, סלרי ועוד)
בחלק המרכזי של היחידה נערוך השוואה בין ליל הסדר למשתה היווני ונדון בסוגיה האם בכלל ניתן להשוות בין הדברים, מה ההשפעה של התרבות היוונית על התרבות היהודית.
נעשה משחק פנטומימה שבו התלמידים יצטרכו להציג כל מיני התחלות של דברים (התחלת נסיעה באוטו, התחלת יום לימודים, התחלת משחק כדורגל) ודרך זה הכיתה תנחש באיזו פעולה מדובר. המנהג האחרון יהיה תחילת ארוחה.
מַדּוּעַ אוֹכְלִים כַּרְפַּס?
אֶחָד הַהֶסְבֵּרִים לַאֲכִילַת הַכַּרְפַּס בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר הוּא לְעוֹרֵר אֶת הַתֵּאָבוֹן, כְּפִי שֶׁהָיָה מְקֻבָּל בְּיָמִים עָבְרוּ בְּ"מִשְׁתֶּה" הַיְּוָנִי-רוֹמָאִי
מַהוּ כַּרְפַּס? בִּקְהִילּוֹת שׁוֹנוֹת וּבְמִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת יֶשְׁנָם מִנְהָגִים שׁוֹנִים. יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ אֲדָמָה בְּתוֹר כַּרְפַּס, וְיֵשׁ הַנּוֹהֲגִים סֵלֵרִי. וְעוֹד מִנְהָגִים שׁוֹנִים וּמְגֻוָּנִים.
טוֹבְלִין כַּרְפַּס בְּמֵי מֶלַח וּמְבָרְכִין: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
בְּלֵיל הַסֵּדֶר קַיָּמִים מִנְהָגִים רַבִּים מַפְתִּיעִים. הַרְבֵּה פְּעָמִים מַסְבִּירִים שֶׁמִּנְהָגִים אֵלּוּ נוֹעֲדוּ בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַיְּלָדִים לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וּלְהִתְעַנְיֵן בְּלֵיל הַסֵּדֶר וּבְסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָךְ אֶפְשָׁר גַּם לְהַסְבִּיר אֶת אֲכִילַת הַכַּרְפַּס בִּתְחִלַּת לֵיל הַסֵּדֶר.
אֲבָל לְצַד הַהֶסְבֵּר הַזֶּה יֵשׁ גַּם תְּשׁוּבוֹת נוֹסָפוֹת. אַחַת מֵהֵן הִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁמַּסְבִּירָה שֶׁהַמִּנְהָג לֶאֱכֹל כַּרְפַּס, כְּמוֹ מִנְהָגִים רַבִּים אֲחֵרִים הַנַּעֲשִׂים בְּלֵיל הַסֵּדֶר, מְקוֹרוֹ בִּכְלָל בְּתַרְבּוּת אַחֶרֶת, בַּתַּרְבּוּת הַיְּוָנִית-רוֹמָאִית.
בְּתַרְבּוּת זוֹ הַסְּעוּדָה הַחֲגִיגִית נִקְרְאָה: "מִשְׁתֶּה", בִּיוָנִית: "סִימְפּוֹזְיוֹן" (סִימְ=בְּצַוְתָּא, פּוֹזְיוֹן=שְׁתִיַּת יַיִן). בַּ"מִשְׁתֶּה" הָיוּ יוֹשְׁבִים הַגְּבָרִים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְהָעֲשִׁירוֹת בַּחֶבְרָה, וּמְנַהֲלִים דִּיּוּנִים בִּשְׁאֵלוֹת חֲשׁוּבוֹת וַעֲמֻקּוֹת, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִשְּׁתִיַּת יַיִן.
חֲכָמִים שֶׁעִצְּבוּ אֶת לֵיל הַסֵּדֶר כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ, חָיוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים תַּחַת שְׁלִיטַת הַתַּרְבּוּת הַיְּוָנִית-רוֹמָאִית, וּמִמֶּנָּה הֵם כַּנִּרְאֶה שָׁאֲבוּ אֶת הַמִּבְנֶה שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר. אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁהֵם שִׁנּוּ בּוֹ מַרְכִּיבִים יְסוֹדִיִּים וַחֲשׁוּבִים:
בַּסְּעוּדָה הַיְּוָנִית הִשְׁתַּתְּפוּ רַק הַגְּבָרִים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְהָעֲשִׁירוֹת, וְאִלּוּ חֲכָמִים הִרְחִיבוּ אֶת הַחֲגִיגָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר לְכֻלָּם: נָשִׁים וּגְבָרִים, עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, כָּךְ שֶׁכָּל בְּנֵי וּבָנוֹת הַחֶבְרָה יוּכְלוּ לָקַחַת חֵלֶק בַּחֲגִיגָה.
אֶחָד הַמַּרְכִּיבִים שֶׁחֲכָמִים אִמְּצוּ מִתּוֹךְ הַ"מִשְׁתֶּה" הַיְּוָנִי הָיָה אֲכִילַת מְתַאַבְנִים וּמִטְבָּלִים בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁל הַ"מִשְׁתֶּה", שֶׁנּוֹעֲדוּ לְעוֹרֵר אֶת הַתֵּאָבוֹן כַּאֲשֶׁר בַּהֶמְשֵׁךְ הֻגְּשָׁה גַּם הַסְּעוּדָה הַחֲגִיגִית.
אפשרות א'- ניתן ליצור מהשיעורים השונים כמה יצירות ולהכין צלחת סדר כיתתית
אפשרות ב'- הכנת הצגה של הדומה והשונה בין משתה יווני לליל הסדר בז'אנרים שונים של הצגה- קומדיה, דרמה, טרגדיה, אימה..
דוגמה למשתה:
מַהוּ כַּרְפַּס? בִּקְהִילּוֹת שׁוֹנוֹת וּבְמִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת יֶשְׁנָם מִנְהָגִים שׁוֹנִים. יֵשׁ הַנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ אֲדָמָה בְּתוֹר כַּרְפַּס, וְיֵשׁ הַנּוֹהֲגִים סֵלֵרִי. וְעוֹד מִנְהָגִים שׁוֹנִים וּמְגֻוָּנִים.
בְּתַרְבּוּת זוֹ הַסְּעוּדָה הַחֲגִיגִית נִקְרְאָה: "מִשְׁתֶּה", בִּיוָנִית: "סִימְפּוֹזְיוֹן" (סִימְ=בְּצַוְתָּא, פּוֹזְיוֹן=שְׁתִיַּת יַיִן). בַּ"מִשְׁתֶּה" הָיוּ יוֹשְׁבִים הַגְּבָרִים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְהָעֲשִׁירוֹת בַּחֶבְרָה, וּמְנַהֲלִים דִּיּוּנִים בִּשְׁאֵלוֹת חֲשׁוּבוֹת וַעֲמֻקּוֹת, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִשְּׁתִיַּת יַיִן.
חֲכָמִים שֶׁעִצְּבוּ אֶת לֵיל הַסֵּדֶר כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתוֹ, חָיוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים תַּחַת שְׁלִיטַת הַתַּרְבּוּת הַיְּוָנִית-רוֹמָאִית, וּמִמֶּנָּה הֵם כַּנִּרְאֶה שָׁאֲבוּ אֶת הַמִּבְנֶה שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר. אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁהֵם שִׁנּוּ בּוֹ מַרְכִּיבִים יְסוֹדִיִּים וַחֲשׁוּבִים:
בַּסְּעוּדָה הַיְּוָנִית הִשְׁתַּתְּפוּ רַק הַגְּבָרִים מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַחֲשׁוּבוֹת וְהָעֲשִׁירוֹת, וְאִלּוּ חֲכָמִים הִרְחִיבוּ אֶת הַחֲגִיגָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר לְכֻלָּם: נָשִׁים וּגְבָרִים, עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, כָּךְ שֶׁכָּל בְּנֵי וּבָנוֹת הַחֶבְרָה יוּכְלוּ לָקַחַת חֵלֶק בַּחֲגִיגָה.
אֶחָד הַמַּרְכִּיבִים שֶׁחֲכָמִים אִמְּצוּ מִתּוֹךְ הַ"מִשְׁתֶּה" הַיְּוָנִי הָיָה אֲכִילַת מְתַאַבְנִים וּמִטְבָּלִים בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁל הַ"מִשְׁתֶּה", שֶׁנּוֹעֲדוּ לְעוֹרֵר אֶת הַתֵּאָבוֹן כַּאֲשֶׁר בַּהֶמְשֵׁךְ הֻגְּשָׁה גַּם הַסְּעוּדָה הַחֲגִיגִית.