יחידה זו עוסקת בקשר שבין האדם לטבע בדגש על עצים. נחקור את משמעות הפסוק 'כי האדם עץ השדה' ונבחן מה הדמיון (והשוני?) בין האדם לעצים. נחשוב מה ניתן ללמוד מן העצים.
מצורפת מצגת לשיעור
אפשרות א'- חידות על עצים (יש כמה במצגת)
אפשרות ב'- משחק פנטומימה כיתתי- ניתן לתלמידים להציג לכיתה דברים מהטבע (פרפר, ים, ברק, שמש, ונסיים במילה עץ. אפשרות נוספת במידה והכיתה למדה שמות של עצים- לתת להם להציג כמה עצים)
הביטו בתמונה של ה'עץ אדם' (במצגת) ושוחחו –
איך התמונה מפרשת את הביטוי
"כי האדם עץ השדה"?
מה אתם חושבים המסר בתמונה שלפניכם?
"זכרתי ימים מקדם, משנת תרס"ה, שזכיתי בחסדי העליון יתברך שמו לעלות על אדמת הקודש ביפו. שיחרתי בראשונה את פני רבנו הראי"ה קוק זצ"ל. וקבלני בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לכל אדם. שוחחנו בדברי תורה. אחרי תפילת "מנחה גדולה", יצא רבנו, כדרכו בקודש, לשוח בשדה לצמצם מחשבותיו.
ואני נלוותי אליו. בדרך קטפתי איזה עשב או פרח. הזדעזע רבנו ואמר לי בנחת:
"האמן לי שמימי נזהרתי לבלתי קטוף בלי תועלת עשב או פרח, שיכול לגדול ולצמוח, כי אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שאומר לו גדל! כל ציץ עשב אומרת דבר, כל אבן לוחשת איזה סוד, כל בריה אומרת שירה".
(הרב אריה לוין, מתוך "איש צדיק היה")
משימה
במצגת המצורפת ובדף העבודה
בעבר החברה להגנת הטבע יצרה את הסיסמה: "צא לנוף- אבל אל תקטוף!", כדי לחנך את הציבור לגם אם נהנים מהטבע חייבם לשמור עליו.
הציעו סיסמאות, סטיקרים, או סלוגנים אחרים:
חישבו על משהו אחד שקיבלתם מהשיעור היום ותמשיכו בו הלאה ביחסכם לטבע