יחידה זו עוסקת בכיבוד הורים עד היכן?- ביחידה זו מובא לימוד המדרש על דמא בן נתינה שכיבד את אביו, דף עבודה שבו התלמידים מבררים את הנתהגותם כלפי הוריהם. לאחר מכן התלמידים יכתבו מעשי כבוד הם עושים או לא עושים בביתם (עם אפשרות ללימוד נוסף מהשולחן ערוך). ניתן להכין קומיקס המתאר שיחות הורים ילדים בביתם .
נבקש משני זוגות של תלמידים להציג סיטואציה יומיומית עם הוריהם- התארגנות הבוקר לפני יציאה מהבית (אפשר לתת לשני הזוגות להציג את אותה סיטואציה באופנים שונים או להוסיף סיטואציה נוספת כמו בוחרים לאיזה בילוי ללכת, בקשה מההורים ללכת לחבר, בקשת ההורים לנקות את החדר וכו'..)
לימוד המדרש על דמא בן נתינה (בלשונית הטקסט)
נספר בסוף קריאת המדרש את הסיפור בקצרה בלשוננו
חכמים שאלו את רבי אליעזר – "עד היכן כיבוד אב ואם?" ורבי אליעזר ענה להם בסיפור זה. מהי אם כן התשובה שלו? עד כמה חייבים לכבד את ההורים?
האם אתם מכבדים את הוריכם? תנו דוגמא למקרה בו כיבדתם את ההורים, ומקרה בו לא כיבדתם את ההורים:
כאשר באו חכמים ללקבוע כללים לעניין זה של כיבוד הורים הלכה למעשה הם קבעו את הכללים הבאים:
"איזהו מורא?
לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חבריו, או מקום המיוחד לו להתפלל.
ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו.
ולא סותר את דבריו (לא חולק עליו) ולא מכריע את דבריו בפניו, אפילו לומר נראין דברי אבא.
ולא יקראנו בשמו לא בחייו ולא במותו, אלא אומר: אבא מארי (אבי מורי). […]
"איזהו כבוד? מאכילו ומשקהו, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא. ויתננו לו בסבר פנים יפות".
(שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ר"מ)
כפי שאפשר ללמוד מדברי ה"שולחן ערוך", הפירוש המעשי של "כבד את אביך ואת אימך" כולל מעשים אותם אסור לעשות ומעשים אותם נכון וחשוב לעשות.
ערכו רשימה של "מצוות עשה"- שיש לעשות בכדי לכבד את ההורים. ו"מצוות לא תעשה"- שאסור לעשות כלפי ההורים, בכדי לשמור על הכבוד שלהם:
הכינו קומיקס המתאר שיחה יומיומית ביניכם לבין הוריכם. סיימו את הקומיקס בצורה של כיבוד הורים.
"שאלו את ר' אליעזר : "עד היכן כיבוד אב ואם?"
(כלומר, עד כמה יש לכבד את ההורים?)
אמר להם: "צאו וראו מה עשה עובד כוכבים [=גוי] אחד לאביו באשקלון
ודמא בן נתינה שמו".
בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר (הרבה מאוד כסף),
והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו.
(כלומר, המפתח לכספת עם האבן היקרה היה מונח מתחת לכר שעליו שם אביו את ראשו, בשעה שישן. וכיוון שלא רצה דמא בן נתינה להעיר ולצער את אביו, הוא וויתר על הכסף הרב שהציעו לו חכמים)
לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה (היא הפרה ממנה היו מכינים את האפר שטיהר את הטמאים בתקופת בית המקדש) בעדרו.
נכנסו חכמי ישראל אצלו.
אמר להם: "יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי (מכיוון שפרה אדומה היא יוצאת דופן ביותר וקשה להשיגה),
אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא".
(תלמוד בבלי מסכת קידושין, דף לא עמוד א)