ימים נוראים כיתה: ד

היא תפילה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור, הכוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

על מקורה של תפילת 'כל נדרי' כמעט איננו יודעים דבר, פרט לכך שנתחברה בערך במאה התשיעית, וככל הנראה 'מלמטה', מן הציבור הרחב, שלא על דעת תלמידי החכמים שבדור על אף שעניין התרת נדרים בתחילת השנה מוזכר בתלמוד. בימי אנוסי ספרד עלה צורך לאפשר להם להשתתף בתפילה ויש סברה שמכאן הפתיחה הידועה "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים".

בסידורו של רב עמרם גאון (האזכור הראשון שיש בידינו לתפילה. בבל, המאה התשיעית), היא מתוארת כ'מנהג שטות'. ואכן, תפילת 'כל נדרי', שהפכה לאחד מסמליו המרכזיים ביותר של יום הכיפורים, בשל זמן אמירתה של התפילה, עם כניסת יום כיפור, ובשל הלחן המרטיט שלה, תוארה לא אחת בדורות האחרונים כ'חידה': כיצד ניתן ליישב את התקבלותה הרחבה בקרב כל עדות ישראל, את המשמעות הכבירה שיוחסה לה, את ההתייחסות המקודשת למנגינותיה הנודעות, עם ההתנגדות החריפה שעוררה משחר ימיה בין חכמי ההלכה – וכל זאת ביום הקדוש ביותר בשנה?

המחלוקת

מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה שֶׁבָּא עָלֵינוּ לְשָׁלוֹם

וּמִיּוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְשָׁלוֹם

הנוסח המובא כאן הוא נוסחם של מרבית עדות המזרח, הוא מעיד על הטמעה של חלק מן הביקורות שהופנו כלפי תפילת 'כל נדרי', ושונה בכמה היבטים מהנוסחים האחרים.

בין חכמים התנהל ויכוח לגבי התוקף המשפטי של התפילה וכן לגבי השאלה באילו נדרים התפילה עוסקת. האם כל נדרי מתייחס אל הנדרים שנדרנו במהלך השנה שחלפה או שננדור בשנה הבאה.

לחכמים הייתה בעיה עם ההתרה הגורפת של הנדרים והפגיעה באחריות של האדם על התחייבותו.

בחלק מהנוסחים איגדו את שתי האפשרויות וכל מקרה חכמים מדגישים שהתפילה מיועדת לנדרים שהאדם לא זוכר שנדר אותם או במקרים של צורך גדול, שכן נדרים שהאדם זוכר חייב הוא לפרטם בפני בית דין כדי להתירם, ולא לומר בצורה כוללת "כל נדרי". כמו כן, מדובר אך ורק על נדרים ושבועות שנודר אדם כלפי אלוהים ולא על נדרים שנודר האדם כלפי אדם אחר, נדרים והתחייבויות שבין אדם לחברו אינם מותרים על ידי תפילה זו.

בפולמוס היהודי-נוצרי באירופה הואשמו היהודים תכופות על ידי הנוצרים כי לנדריהם אין ערך בשל הצהרת "כל נדרי". לטענה זו הייתה השפעה חזקה, והיא אחת מהסיבות לקביעת שבועת היהודים בארצות רבות באירופה – שבועה מיוחדת ומשפילה שנאלצו יהודים להישבע כאשר התברר עניין משפטי בינם לבין לא-יהודים.

בשל טענות אילו הקהילות הרפורמיות באירופה בחרו לדלג על התפילה או לשנות את נוסחה, אבל כיום התפילה נאמרת בכל קהילות ישראל במעמד מרגש על אף הניסוח ה'יבש', שאין בה דבר מן השגב הרגיל המאפיין בדרך כלל תפילות ופיוטים על אף לשון הארמית הבלתי מובנת שלה ועל אף הבעייתיות בתוכן הדברים והוויכוח ההיסטורי.

מהלך התפילה

בערב יום כיפור מתכנס הציבור (בקרבו על פי רוב אנשים רבים שלא פוקדים את בית הכנסת באורח קבע) לבית הכנסת. הגברים מתעטפים בטליתות (שלא כמו באף תפילת ערבית אחרת בשנה).

נהוג לחזור על קטע כל נדרי שלוש פעמים (כנהוג גם בטקסי התרת נדרים ושבועות).

מבנה התפילה

• התפילה נפתחת בהיתר להתפלל עם העברייניים (במרבית הנוסחים הנוסח הוא עם ולא את כמו נוסח זה) הסיבה להיתר להתפלל עם העבריינים בתחילת כל נדרי היא שביום כיפור זכאי כל אדם להיות חלק מקהל ישראל, גם אלו שעברו עבירות כלפי המקום או כלפי אנשים אחרים.
• לאחר מכן אנו מונים את כל סוגי הנדרים, החרמות והשבועות שנדרנו (בנוסחים מסוימים) ושננדור,
• ומגדירים את מסגרת הזמן מיום כיפורים עד יום כיפורים
• השלב הבא מבטל את כל אתן שבועות ונדרים – נדרנא לא נדרי וכן הלאה.
• התפילה מסתיימת בפסוק 'ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה'.