מערך שיעור זה מוצע לבוקרו של יום הזיכרון- כפתיחת בוקר או הכנה לטקס.
שירי זיכרון והנצחה קיימים מזה דורות. דוד הכואב את מות חברו יהונתן- כותב שיר קינה לזכרו.
הפסקול הישראלי מלא בשירי זיכרון, הנצחה, כאב המלחמות ותקווה לשלום..
חלק גדול מהשירים מספרים את סיפורו של חלל אחד.
בסדרת מערכים "שיר וסיפור" נכיר את השיר, השיר אותו יחד ונכיר את סיפורו של החלל עליו נכתב השיר
בשיעור זה נכיר את השיר "מה אברך" שכתבה המשוררת רחל שפירא, לזכרו של מי שהיה בן כיתתה סמל אלדד קרוק ז"ל שנפל במלחמת ששת הימים. השיר מתאר את כל הדברים בהם התברך הנער, ומסתיים בקריאה " לו אך ברכת לו חיים".
כאן נפגיש את הילדים עם הרצון המשותף לכולנו שהחיילים ששומרים עלינו יהיו מוגנים וישובו בשלום, ונספר להם על כך שהרב גורן הרב הצבאי הראשי הראשון תיקן ברכה לשלומם של החיילים.
נברך את הברכה, ונכתוב או נצייר ברכות לחיילי צה"ל ששומרים עלינו בכל יום.
אפשר להאזין לברכה במנגינת השיר "ארץ הצבי".
נספר לילדים על כך ששירים רבים נכתבו לזכר נופלים, והיום נכיר שיר אחד וסיפור אחד.
אלדד קרוק נולד ב-שנת 1945, בנם האמצעי של ז'ניה ומרדכי קרוק. גדל במושב שפיים.
רחל שפירא, שלמדה עם קרוק בכיתה, מתארת אותו כדמות חיובית בצורה יוצאת דופן, וזו הסיבה שבשיר בחרה לכנות אותו מלאך.
"לא הייתה בו אף עצם רעה", היא אומרת, "לא היה בו שמץ של אלימות – לא בהתנהלות שלו, לא בשיח שלו וגם לא בקול שלו. בילדותנו בקיבוץ היינו מורגלים למה שאני קוראת 'קול סמכותי', אבל באלדד היה משהו אחר: סוג של נועם, ובעיקר הרבה הקשבה".
ב-1967 עבדה שפירא כמורה לחינוך מיוחד. היא אמנם כתבה שירים, אך הם נשארו במגירה או פורסמו תחת שם בדוי. עם נפילתו של בן כיתתה החליטה לסטות ממנהגה – לכתוב שיר לזכרו ולפרסם אותו בשמה. השיר נקרא במקור "אלדד", והוא ראה אור בחוברת זיכרון שיצאה בשפיים. "הוא נכתב לאנשים בקהילה של אלדד", אומרת שפירא.
שפירא לא העלתה על דעתה שהשיר ייצא מחוץ לקהילה הקטנה של הקיבוץ. מי שאחראי לכך היה המלחין יאיר רוזנבלום, ששהה בבית ההארחה של שפיים בעקבות תאונת דרכים שעבר, ונתקל במקרה בחוברת שבה הופיע השיר. רוזנבלום הלחין את הטקסט, שינה את שמו ל"מה אברך" ומסר אותו לביצוע להקת חיל הים. כך הפך השיר לאחד מהשירים המושעמים ביותר בימי זיכרון, ואלדד קרוק ז"ל הגיע ללבבות של רבי םשלא הכירו אותו בחייו.