בשיעור זה נעסוק בנושא המחלוקת והוויכוח מתי מחלוקת וויכוח יכולים להיות שיח מעשיר ומפרה, ומתי מחלוקת הינה מסוכנת מפרידה ומרחיקה.
ציוד נדרש: כלי כתיבה
הרחבה למורה:
דרך המפגש עם בתי המדרש השונים של הלל ושמאי, שחלקו אלו על אלו בנושאים שונים ובפסיקת הלכה אך יחד עם זאת, נהגו כבוד זה בזה. נלמד על האפשרות לקיום דעות שונות מתוך כבוד.
ניתן לילדים להמחיז סיטואציה מעולם הילדים, נעצור את "ההצגה" באמצע ונשאל אותם
באיזה פתרון היו בוחרים.
מקרה 1- גלי ונטע קבעו להיפגש בביתה של גלי אחר הצהריים כאשר נפגשו גלי רצתה
להרכיב עם נטע את הפאזל החדש שקיבלה ואילו ונטע העדיף לשחק בפליימובייל.
במקום לשחק הם עמדו והתווכחו.
הציגו את הסיטואציה, חשבו על מספר דרכים והצעות לפתור את הויכוח.
מקרה 2- עדו, תמר ואיילת החליטו לקנות יחד מתנה ליום ההולדת של אבא.
הן אספו כסף במשותף והלכו לקניון. אך כשהגיעו לקניון עידו אמר שבגלל שהוא הבכור הוא מחליט לקנות לאבא שעון, אך תמר ואיילת חשבו לקנות ספר וכובע חדש. התקציב לא התאים לכל המתנות ומישהו היה צריך להתפשר.
הציגו את הסיטואציה, חשבו על מספר דרכים והצעות לפתור את הוויכוח.
מקור:
"שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹ-הים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹ-הִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן." (עירובין י"ג ב')
עִבּוּד: בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בֵּינֵיהֶם בֵּית הִלֵּל טוֹעֲנִים שֶׁהַהֲלָכָה נִקְבַּעַת כְּמוֹתָם, וּבֵית שַׁמַּאי טוֹעֲנִים שֶׁהַהֲלָכָה נִקְבַּעַת כְּמוֹתָם עַד שֶׁיָּצְאָה בַּת-קוֹל וְאָמְרָה: שֶׁגַּם דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְגַם דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל הֵם דִּבְרֵי אֶל-קִים חַיִּים. וְהַהֲלָכָה הִיא כְּבֵית הִלֵּל. וּמַדּוּעַ זָכוּ בֵּית הִלֵּל שֶׁהֲלָכָה תִּקְבַּע כְּמוֹתָם? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ נוֹחִים עִם הַבְּרִיּוֹת וּכְשֶׁהָיוּ מַבִּיעִים אֶת עֲמַדְתֶּם הָיוּ מַקְדִּימִים אֶת דִּבְרֵי שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם.
הַאִם אֶפְשָׁר לַחֲלֹק עַל חָבֵר אֲבָל לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק וּלְבַלּוֹת יַחַד?
מקור:
"שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹ-הים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹ-הִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן." (עירובין י"ג ב')
עִבּוּד: בְּמֶשֶׁךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בֵּינֵיהֶם בֵּית הִלֵּל טוֹעֲנִים שֶׁהַהֲלָכָה נִקְבַּעַת כְּמוֹתָם, וּבֵית שַׁמַּאי טוֹעֲנִים שֶׁהַהֲלָכָה נִקְבַּעַת כְּמוֹתָם עַד שֶׁיָּצְאָה בַּת-קוֹל וְאָמְרָה: שֶׁגַּם דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְגַם דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל הֵם דִּבְרֵי אֶל-קִים חַיִּים. וְהַהֲלָכָה הִיא כְּבֵית הִלֵּל. וּמַדּוּעַ זָכוּ בֵּית הִלֵּל שֶׁהֲלָכָה תִּקְבַּע כְּמוֹתָם? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ נוֹחִים עִם הַבְּרִיּוֹת וּכְשֶׁהָיוּ מַבִּיעִים אֶת עֲמַדְתֶּם הָיוּ מַקְדִּימִים אֶת דִּבְרֵי שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם.