מקדימים תרופה למכה
תכנית ספירלית לעשרה בטבת. כיתה: ה'
קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בצום עשרה בטבת כדוגמה למקרה שהיה צריך להקדים תרופה למכה. השיעור יעסוק בשאלת הגדולה כמו גם בדוגמאות מחיי היומיום של התלמידים.
בעקבות חורבן בית המקדש הראשון נקבעו ארבעה תאריכים שמטרתם הייתה לציין את חורבן ירושלים:
- צום עשרה בטבת- שנקבע לזכר היום בו הקים נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים.
- צום י"ז בתמוז- שנקבע לזכר יום בו נפרצו חומות ירושלים בידי צבאו של נבוכדנצר (כשנתיים וחצי לאחר שהוקם המצור בעשרה בטבת).
- צום תשעה באב- שנקבע לזכר היום בו החריב נבוכדנצר מלך בבל את בית המקדש וירושלים בימי בית המקדש הראשון, וחזר ונקבע לזכר חורבן בית המקדש השני בימי הרומאים.
- צום גדליה, בג' בתשרי, שנקבע ביום שבו נרצח גדליה בן אחיקם, המנהיג של הישוב היהודי לאחר חורבן בית המקדש בידי יהודי אחר, מה שהוביל בסופו של דבר להגליית שארית הפליטה שעוד נותרה בארץ.
מהלך השיעור
✨ פתיחה:
נקרא את הקטע מהסיפור 'הסוד של חומי' (בלשונית הטקסט)
נשאל: מה היה על חומי לעשות בכדי לעצור את ההתדרדרות במצב? באיזה שלב בסיפור היה עליו לעשות זאת (סמנו בקטע עצמו)
נספר: צום עשרה בטבת הוא אחד מארבעת הצומות- י' בטבת, י"ז בתמוז, ט' באב, וג' בתשרי, שנקבעו בעקבות חורבן בית המקדש הראשון.
עשרה בטבת הוא תאריך המתאר את השלב הראשון בחורבן, אשר הסתיים בחורבן בית המקדש, חורבן ירושלים ויציאה לגלות של רוב רובו של עם ישראל.
💬שאלות לדיון
מבין ארבעת הצומות שנקבעו כזכר לחורבן, צום עשרה בטבת הוא יוצא דופן. שכן בעוד שהצומות האחרים נקבעו על החורבן ממש – על פריצת חומות ירושלים, שריפת העיר (י"ז בתמוז), חורבן המקדש (תשעה באב) והיציאה של שארית הפליטה לגלות (צום גדליה) – עשרה בטבת נקבע על שלב מאוד מוקדם בחורבן. כפי שראינו הוא נקבע בעקבות תחילת המצור על ירושלים.
- מה אנו יכולים ללמוד מהקביעה של המסורת לציין גם את היום שבו התחילה ההתדרדרות (המצור על ירושלים) , ולא רק הגיעה לשיאה (חורבן בית המקדש)?
- חשבו במה דומה הסיפור של חורבן ירושלים, שמתחיל במצור על העיר, לסיפורו של חומי הכלב?
- מהו המסר שאנו יכולים ללמוד מכך?
📖 לימוד
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב.
(משנה תורה לרמב"ם, הלכות תעניות, פרק ה', הלכה א)
💬שאלות לדיון
- מה התפקיד של הצומות לדברי הרמב"ם?
- על פי הסבר זה, מה צריך להזכיר לנו הצום על תחילת המצור (תחילתה של ההתדרדרות)?
🎒 פעילות
לפניכם שלושה פתגמים שיכולים לשקף במידה רבה את המשמעות של צום עשרה בטבת- על תחילת המצור על ירושלים.
בחרו בפתגם שמתאים לדעתכם ביותר, קשטו אותו בהתאם למשמעות שלו, או בהתאם לעשרה בטבת, ותלו אותם בכיתה.
- הקדים רפואה למכה
- כאשר אתה רואה אקדח במערכה הראשונה אתה יכול להיות בטוח שעד סוף ההצגה מישהו יירה בו
- סוף מעשה במחשבה תחילה
📝 עיבוד וסיכום:
שאלון אישי- חברתי
כמו שלמדנו מן המקורות העוסקים בעשרה בטבת, לא צריך לחכות לרגע שיקרה אסון, או לאירוע מזעזע אחר, בכדי לעשות חשבון נפש ולבחון את מעשינו, אלא עלינו לבדוק את עצמנו, דווקא בתחילת הדרך, כאשר עוד אפשר לתקן…
לפניכם שאלון אישי – קראו אותו, וענו בכנות, כיצד אתם הייתם פועלים בכל אחד מהמקרים:
- שמתם לב שבזמן האחרון מספר מקרי האלימות בהפסקות הולך וגדל.
א. אארגן יחד עם עוד חברים או עם מועצת התלמידים פעילויות ותליית כרזות ברחבי בית הספר בכדי להמעיט את מקרי האלימות.
ב. באופן אישי אֶמָנַע מאלימות, אבל אין לי מה לעשות מעבר לכך.
ג. אני אחראי/ת על ההתנהגות של תלמידים אחרים?
- אחר הצהריים ראיתם ילדים מקללים ילד אחר בגן המשחקים.
א. אקרא מיד למבוגר שיבוא לעזרת אותו ילד.
ב. אסתכל מהצד לראות מה קורה, ואם זה ממש יחמיר ויתפתח גם למכות, אקרא למבוגר.
ג. קללות הן רק מילים, זה לא מסוכן.
- מספר תלמידים התחילו "לרדת" על אחד מהחברים במילים פוגעות. כיצד תגיבו?
- אני אתחיל "לרדת" עליהם חזרה, שיראו איך הוא מרגיש- ויפסיקו.
- אני אסיט את הבדיחות לכיוון אחר, שיעזבו אותו במנוחה.
- לא צריך לעשות כלום, כולם יודעים שזה בצחוק.
- שמעתם שעומדים להחרים אחת מהתלמידות בכיתה.
א. אתערב מיד ואנסה למנוע את החרם.
ב. אתנגד לחרם, אבל בשקט, שלא יחרימו גם אותי.
ג. מה אני יכול/ה לעשות נגד כל הכיתה?
שאלות
- האם אתם מרוצים מהתשובות שעניתם? האם לדעתכם הן מובילות לאווירה טובה?
- אם לא, חשבו מה עליכם לעשות בכדי לשנות לפחות אחת מהתשובות.
טקסט מרכזי
בבוקר יפה וחמים אחד, נישקה אימא כלבה את חומי, הגור הקטן שלה, חיבקה אותו ונפרדה ממנו בדרכו אל גן הילדים, כהרגלו. חומי אוהב ללכת לגן. אמו מכינה לו בתיק האוכל עצם גדולה לארוחת הצוהריים, והוא מתכונן לצאת לדרך בהתרגשות ובשמחה. אולם באותו הבוקר בדרכו אל הגן, כשהתיק מתנדנד על צווארו, נבח עליו כלב גדול ורע וגזל ממנו את העצם הטעימה!
הכלב הגדול איים על חומי שאם הוא לא ישמור בסוד את מה שאירע – הוא יחזור וינשוך אותו חזק חזק.
שמחת החיים עזבה את חייו של חומי, והוא חשש וחרד. הוא נסער והיה מודאג שמא מישהו ידע מה קרה. חומי חשב ושתק. הוא לא שיתף איש במחשבותיו – לא את חבריו לגן וגם לא את הגננת. כשהגיע הביתה, הוריו חשו שמשהו אינו כשורה. הם דרבנו אותו לגלות, והסוד התגלגל החוצה תוך תחושת הקלה עצומה.
אבא נחלץ לעזרתו של חומי. למחרת הוא ליווה בנו הקטן בדרכו אל הגן. הוא הוכיח את נבחן הכלב הנורא, ואז הוא התגלה כעלוב ופחדן וגם לא גדול כך כך.
