יחידה זו לקראת עשרה בטבת עוסקת במצור דרך ארבעה מצורים שהיו בירושלים.
המצור בעת העתיקה (וגם היום) הוא בדרך כלל פעולה התקפית שמטרתה הכנעה
ושעבוד. יש פעמים שהמצור נכשל ובסופו של דבר, העיר מצליחה לשרוד את המצור
מבלי להיכנע. כך קרה למשל במלחמת העולם השנייה בעיר לנינגרד.
יש פעמים שבהם המצור מסתיים בכניעה ללא תנאי של הנצורים.
ויש פעמים שהמצור מסתיים במלחמה קשה: המתחיל במרד של הנצורים או בפריצה
מכוונת של המצור על ידי הצרים על העיר, כפי שהיה בחורבן בית המקדש הראשון
והשני.
רקע כללי: בעקבות חורבן בית המקדש הראשון נקבעו ארבעה תאריכים שמטרתם הייתה לציין את חורבן ירושלים:
נשאל את התלמידים מה ההגדרה של מצור, באיזה פעולה מדובר?
הגדרה מילונית כאן, מידע בויקיפדיה כאן
בעמודים הבאים מובאים מקורות ותמונות המתארים את המצור על ירושלים בתקופות
שונות. שלושה מתוכם מתייחסים לאירועים מהעבר הרחוק, בהם נתונה הייתה ירושלים
בתוך חומות העיר, והאחרון מתייחס לירושלים בימי מלחמת השחרור, כשרובה של
העיר היה מחוץ לחומות, אך המצור חסם את הדרכים המובילות אל ירושלים:
● המצור האשורי בתקופת המלך חזקיה, בית המקדש הראשון (701 לפני הספירה)
● המצור שקדם לחורבן בית המקדש הראשון (586 לפני הספירה)
● המצור שקדם לחורבן בית המקדש השני (70 לספירה)
● המצור על ירושלים במלחמת השחרור (1947-1948)
מחלקים את הכיתה לקבוצות עובדים על פי שלבים-
המקורות הנלווים (בנספחים וביחידה להדפסה):