מבוא לתכנית תבל רבה
שיח שחרית לכיתות ד-ה
על התכנית
התכנית שלפנייך, נכתבה על מנת לתת מענה לאתגר ולהזדמנות, שמציבים בפנייך מפגשי הבוקר.
אנו, בצוות הכתיבה, רואים במפגשים אלו הזדמנות גדולה:
ראשית, הזדמנות להעניק לתלמידים חוויית תרבות איכותית, עשירה, רציפה ומתמשכת, לאורך כל שנות לימודיהם. חוויה, שתיצוק תוכן לזהותם החילונית- הישראלית-יהודית-אוניברסלית ותאפשר להם לחיות בזהותם זו חיים מלאי משמעות.
עוד, אנו מוצאים במפגשי הבוקר, הזדמנות להעניק לתלמידים מעבר, נכון ובריא, מן הבית אל בית הספר ואל יום הלימודים. הטקסיות, האופן והתוכן שמציעה התכנית, ינעימו את המעבר החד הנ"ל, יצבעו את יומם של התלמידים במשמעות ויאפשרו להם להפיק, מתוך כך, תועלת נוספת משאר חוויותיהם ולימודם לאורך היום.
חווית הבוקר המוצעת כאן, תעניק לתלמידים היכרות עם אפשרויות שונות לטקסיות וחוויות תרבות.אפשרויות אלו יעמדו לרשותם גם בהווה וגם בחייהם הבוגרים, כאנשים ריבוניים, הלוקחים אחריות על פיתוח זהותם, תרבותם, הווייתם הרוחנית והפרקטיקה הטקסית של חייהם.
למורה- הסבר מקדים
התכנית שלהלן, מצריכה ממך המורה, הוראה שונה מזו הנדרשת ממך בשאר השיעורים: התכנים בתכנית זו הינם תכני תרבות, העומדים בפני עצמם ואינם מצריכים בדרך כלל תיווך קוגניטיבי ובוודאי שלא בדיקת קליטה. בחוויה שאנו מציעים לתלמיד, הוא איננו מצופה להפגין את הבנתו, אלא בעיקר להיות "נוכח" מבחינת הווייתו, כלומר חווה, כמידת יכולתו.
התכנית משתמשת במתודות העתיקות והבדוקות של העברת תרבות מדור לדור: השירה, הסיפור, הדמיון, השיח הרגשי, האומנות הפלסטית, סיפוריהן של דמויות המופת, התנועה ועוד.
את, המורה, מבחינה זו, מופקדת על הנחיית החוויה, אפשורה.
התכנית בנויה לפי שבועות. אמנם, נושאי השבועות השונים מרוכזים סביב מספר צירים נושאיים, אך כל שבוע עומד בפני עצמו ואיננו תלוי בשבוע אחר. הצירים הנושאיים המתבטאים בכמה שבועות, אינם מופיעים בתכנית כחטיבה אחת, אלא שזורים זה בזה בד בבד ושבועותיהם מופיעים בה לסירוגין.
כל שבוע בתכנית סובב, כאמור, סביב נושא מרכז, אך הנושא איננו עיקר העניין. להפך, עדיף לדעתנו שלא להתייחס אליו במפורש בכלל. בכל יום בשבוע, יתייחס המפגש עצמו לנושא, באופן (במתודה) שונה, בתוכן שונה ומתוך זיקת זהות שונה.
אין בתכנית השבועית יומרה להקיף את הנושא, להגדיר אותו, או להסיק מסקנות לגביו, אלא להעלותו למודעות, תוך שהיא נוגעת בו מכמה זוויות שונות.
לכל שבוע, תציע התכנית מגוון מתודות ולכל מתודה תוכן המותאם להעברה במתודה. מספר האפשרויות בכל שבוע יהיה גדול ממספר ימי השבוע וכך תגדל הבחירה עבור המורה.
אין בכוונתה של התכנית לצמצם את החופש שלך המורה לבנות את המפגש כרוחך. את חופשיה להוסיף, לשנות, או לגרוע מן התכנית כרצונך ולפתח כרצונך את משבצת הזמן שבאחריותך.
כל אחד מן התכנים בתכנית, נמצא בזיקה, לפחות אל אחת מן הזהויות המרכיבות לדעתנו את "הזהות החילונית": זהות ישראלית, זהות יהודית, וזהות אוניברסלית. יוצא מכך, שבמהלך השבוע חווה התלמיד חוויות תרבות שונות, המדגימות התייחסות של כל אחת מן הזהויות הנ"ל אל נושא משותף. למעשה, מבלי להתעכב על כך מבחינה רטרוספקטיבית, נבנות אט- אט, במקביל ובמאוזן, שלוש הרגליים עליהן מושתתת זהותו של התלמיד.
התוכנית תוגש לך המורה, כתכנית חודשית, חודש לפני יישומה בפועל, אך תהיה בנויה, כאמור, לפי שבועות נפרדים. כל שבוע, יהיה בנוי בעצמו באופן מודולארי. בכל שבוע יוצעו מספר תכנים, במתודות קבועות, ללא סדר מחייב. את התכנים תחלקנה ביניכן, אתן המורות המנחות את מפגשי הבוקר באותה שכבה, לפי המתודות שבחרו.
בתוך השבוע המודולארי אנו ממליצים, בכל זאת, על שני מפגשים קבועים:
א. ביום הראשון לשבוע- לכלול במפגש את לימוד השיר השבועי, או להקדיש לכך את כולו. ב. ביום שישי, לערוך שיחה רגשית, לאיסוף חוויות השבוע לאור הנושא השבועי. רצוי בהנחיית המחנכת. אפשר ליצור לשם כך קלפים מנחים, או לפתח כל מתודת שיחה אחרת.
בתכנית, יצוינו, לגבי כל מתודה, האמצעים הנדרשים להנחייתה, כדי שתוכלי להיערך לכך מראש. את, המורה המנחה, תקבלי לידייך דיסק המכיל את השירים הרלוונטיים לתכנית, כדי לצמצם את תלותך באמצעים טכניים. כל בית ספר יקבל לידיו את הספרים הרלוונטיים לתכנית ומתוכם תוכלי לקחת בכל פעם את הספר הנדרש להנחיה.
חזון-
בוגרי התכנית-
מטרות-
א. לגוון, להעשיר, להעמיק ולצקת תוכן ומשמעות בזהותם החילונית-יהודית-ישראלית.
ב. להעמיד את חירות הבחירה והאחריות כלפי האחר כיסודות לזהותם וכערכיה העליונים.
ג. לאפשר לתלמידים לחוות מגוון חוויות של תרבות ומגוון אפשרויות של פתיחת יום וטקסי כוונה ומעבר אל יומם. להעניק לטקס ולחוויה הרגשית והרוחנית, הנתפסים כאמצעי, מעמד של תוכן ממש.
ד. להעניק לתלמידים פתיחה ומעבר טובים ליום וכן לסייע להם להשיג יתר כוונה, דיוק ומשמעות ליומם. בהשפעת המפגש, תכניו וכוונותיו הייחודיים, יהוו חוויות התלמידים לאורך היום שאחריו, תוכן, דוגמא ויישום בפני עצמם.
ה. לאפשר לתלמידים הכרה ומודעות לזהותם, באשר הגדרת זהותם היא הגדרה חיובית העומדת בפני עצמה. מתוך המודעות והביטחון בזהותם, יוכלו לנהל דיאלוג בונה ומקרב עם זהויות אחרות.
רציונאל-
לדעתנו, על מפגש הבוקר להוות חוויה )הוויה-חיה( "של זהות". אנו סבורים כך, בעיקר מפני שזו דרך נכונה לבניית זהות וגם בגלל עיתוי המפגש (בשעת הבוקר).
הדבר נראה נכון עוד יותר בגילאים הצעירים, בהם יש מגבלה של התמודדות עם טקסטים ודיונים "על זהות", אולם, אנו מאמינים, שבכל גיל, "דיבור על" איננו הדרך המשמעותית לבניית זהות, אלא "חוויה של".
ב. תכני המפגש
אנו חושבים לפיכך, שצריך לנצל את זמן המפגש היקר, כדי לבנות זהות מתוך חווייתה. אנו שואפים להשתמש במתודות העתיקות והבדוקות של בניין זהות: השיר, הניגון, הסיפור, חווית הדמיון, סיפוריהן של דמויות המופת, השיח הרגשי ועוד. כל אלו, ללא צורך להמשיג ולתמלל אותן בהכרח.
דבר זה נכון בעינינו כעקרון, גם בגילאים הבוגרים יותר )תיכון(, אם כי ניתן אז לשלב לעיתים במפגשיהם גם מימד קוגניטיבי במינונים מוגבלים. תכני המפגשים ייבחרו באיזון, בהתאם לשלוש זיקות הזהות: החילונית- אוניברסאלית, היהודית והישראלית.
בנוסף, מתוך היותן ערכי על בזהות זו, נתייחס גם אל "חירות הבחירה" ו"האחריות כלפי האחר" כהגדרות מחייבות וממיינות לתכנים שבתכנית.
מעבר לכך, יבוררו התכנים על פי איכותם הסגולית (קלאסיקות ויצירות בעלות רלוונטיות לילדים) ועל פי המענה שהם נותנים לנושא השבועי, למתודה ולזיקת הזהות.
ג. צורת המפגש
נושא "צורת המפגש", שייך גם הוא לרציונל התכנית, כתכנים עצמם, שכן הוא מהווה תוכן במימד החוויה.
אנו מאמינים שהמפגש צריך להתנהל כטקס ולשמור על צורתו הכללית גם בין המורים, מנחי המפגש השונים. אופני החוויה של התוכן, יכולים וצריכים להשתנות ממורה למורה, אך המסגרת הכללית צריכה, לדעתנו, לתת תחושה של בית, של מרחב מוכר ולצמצם בכך את האנרגיה המושקעת מדי בוקר על ידי התלמידים באוריינטציה. גם המתודה של כל מורה צריכה, לדעתנו להישאר קבועה יחסית ולהחליף תוכן בלבד. גם קביעות זו תסייע לאוריינטציה של התלמיד
ד. עיתוי המפגש
אנו מבקשים להתייחס גם לעיתוי המפגש, המעניק לו מטרה נוספת והיא- מעבר נכון של הילדים מן הבית, אל בית הספר ויום הלימודים. אנו רואים במפגש בוקר דבר "נכון" כשלעצמו, באשר הוא מאפשר לילד/ה חוויה מכוונת ונכונה יותר, של תחילת יום ומפגש מובנה ובריא יותר עם בית הספר, עם המורים ועם חבריו/ה לכיתה.
עם זאת, באשר מכיל מפגש הבוקר, נושא ומטרות, המתבטאות בתוכנו ובצורתו, הרי שאלו מעניקים לתלמידים עוררות של התודעה בנושא המסויים. מכיוון שהמפגש מתוזמן לבוקר, הרי שבעקבות עירורה של המודעות ודיוקה בנושא המסויים, הופכות חוויות יומם של הילדים, שאחרי המפגש, למצע להיכרות מודעת עם הנושא. כך, בשאיפה, יהפכו חוויות היום לתוכן בפני עצמו. תוכן אותנטי זה יעובד, במידה מסויימת, במפגש השיח ביום שישי.
מבנה התכנית
מבנה יחידות ההוראה:
א. מבנה טקסי בסיסי למפגש
ב. מתודות בעלות אופי של קלט, שהות וספיגה, יותר מאשר של פלט, ניתוח ודברור. מתודות בעלות אופי חוויתי-רגשי ואפילו רוחני, יותר מאשר אופי חקרני-קוגניטיבי.
ג. תכנים איכותיים המתאימים במהותם לבניית זהות החילונית-יהודית ישראלית, ולחיזוק מעמדם של ערכי חירות הבחירה והאחריות כלפי האחר.
מבנה יחידות ההוראה:
א. ציר ראשון הוא הנושא השבועי. מהנושא השבועי נובעים כמובן התכנים מותאמי המתודות, המשתנים מיום ליום וכן השיר השבועי. נדגיש, כי הנושא השבועי איננו מוצהר, בהכרח, בפני התלמידים, אלא נחווה באופנים שונים לאורך השבוע.
ב. ציר שני הוא המתודה הקבועה בעזרתה יבחר כל מורה להתייחס לנושא השבועי.
ג. ציר שלישי הוא הקשר הזהות החילונית הבא לידי ביטוי בתוכן: אוניברסאלי, יהודי, ישראלי. ציר זה אינו קבוע ליום ומורה ומשתנה בהתאם לתוכן. עם זאת, התכנית תשמור על איזון בין הקשרי הזהות בכל שבוע.
ד. ציר רביעי אליו יצטרכו התכנים להידרש, הוא המענה שהם נותנים לערכי העל של הזהות- חירות הבחירה והאחריות כלפי האחר, שניהם או אחד מהם לפחות.
ה. טקסיות – מעבר לצירים הנ"ל, תתייחס התכנית אל המבנה הכללי הטקסי הנשמר בין כל המורים. עיקר הטקסיות יהיה בשיר שבועי, בו יפתח המפגש מדי יום. השיר יילמד במפגש יום א' וילווה את השבוע כולו. יש לשקול אפשרות של שיר סיום יומי קבוע במקביל לשיר הפתיחה.
ו. מפגש יום שישי יהיה, כאמור, שיחה אינטימית-רגשית, העוסקת שלא במוצהר בנושא השבועי.
פירוט היחידות
- שבוע התחלות וסופים
- שמים
- חברות
- נייר
- חג יום יום
- רמש האדמה- נמלים
- ים המים
- פחד / אומץ
- אני
- צל
- עמל
- בית
- אבן
- שחור לבן
- עץ
- שבוע כאוס- לא תוהו בראה
- דגים
- משפחה
- יום הולדת
- תהיה ובהיה- על שאילת שאלות
- צבעים
- שם
- שמחה, עצב
- אדמה
- כוכבים
- אהבה, שנאה
- אוזן
- ציפורים
- שמש
- שקוף
- ירח
- אברא כדברא- קסם
- כלבים
- ילדות, זקנה
- ראייה