יחידה זו עוסקת במצה- מה היא מצה, כיצד היא נראית היום וכיצד נראתה בעבר, מדוע היא מכונה בתורה "עוגת מצה" ו"לחם עוני" ולסיכום השיעור נכתוב מתכון להכנת מצה לישום הנלמד.
בנוסף למצוות איסור אכילת חמץ, התורה מצווה גם על אכילת מצה:
"שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ"
את המצות אוכלים זכר ליציאת מצרים. נקרא את הפסוק מספר שמות:
"וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם"
מַצָּה נִקְרֵאת גַּם "לֶחֶם עֹנִי". כך כתוב בחומש דברים:
"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם…"
מַצָּה הִיא מַאֲפֶה שֶׁהוּכַן מִבָּצֵק שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַחֲמִיץ
מַצָּה הִיא הַהֵפֶךְ מֵחֲמֵץ- מַצָּה הִיא מַאֲפֶה מִבָּצֵק שֶׁנֶּאֱפָה מִיָּד לְאַחַר שֶׁהוּכַן, וּבְטֶרֶם החמיץ (לפני שעָבְרוּ 18 דַּקּוֹת מֵרֶגַע עִרְבּוּב הַמַּיִם וְהַקֶּמַח יַחַד).
נכתוב מתכון למצה בהתאם לשיעור שלמדנו, במחברת, וכך ניישם את הנלמד:
נשאל את הילדים: