ביחידה זו נלמד את שתי הגישות- 'מוסיף והולך' של בית הלל או 'הולך ופוחת' של בית שמאי. נכיר קצת ממנהגי חנוכה בבתי הילדים של חנוכה.
נבקש מכל זוג תלמידים לחשוב על משהו אחד שהם מחכים לו (יומולדת, חופש גדול, נסיעה לטיול גדול…) ומשהו שאחד שהם לא מחכים לו (שיעור מסוים, מבחן, חובה שעליהם לבצע) ושיחשבו על הדרך בה הם סופרים את הזמן לקראת כל דבר כזה או תוך כדי (טבלת ייאוש, גובה/ גיל שאנחנו רואים איך עולה).
אפשרות נוספת היא לבקש מכל זוג לחשוב על שלושה דברים שהם סופרים בסדר עולה (גיל/ גובה, אוספים, כמה פעמים הצלחתי… ושלושה דברים שאנחנו סופרים בסדר יורד (כמה ימים נשארו לחופש הגדול, כמה זמן עד שאני אטוס לחו"ל)
תנו רבנן:
מצות חנוכה: נר איש וביתו. (המצווה בחנוכה היא: הדלקת נר אחד, בכל יום בכל בית, בשביל כל המשפחה) והמהדרין: נר לכל אחד ואחד. (המהדרין- מי שנוהג 'בהידור' המצווה מדליק, נר אחד בכל יום, לכל אחד מבני הבית) והמהדרין מן המהדרין- (ומי שמהדר אף יותר)
בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך (ביום הראשון מדליקים שמונה נרות, ביום השני שבעה וכן הלאה עד שביום האחרון לחג מדליקים נר אחד).
ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. (ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שניים וכן הלאה עד שביום האחרון לחג מדליקים שמונה נרות)
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
אחרי שקראנו ננסה להבין, אילו ארבע אפשרויות מציגה הברייתא להדלקת נר חנוכה?
נצייר את שמונת ימי החנוכה בגרסת בית הלל ובגרסת בית שמאי (ניתן לתת לכל תלמיד טבלה למלא בכל יום עם/בלי חנוכייה בתוכה,- בנספחים, ניתן לקפל דף לשמונה ולצייר בכל חלק, ניתן לחלק לקבוצות ולבקש מכל קבוצה לצייר גרסה מסוימת או יום מסוים).
האם ישנה הכרעה בסוף? לפי מי ומה נקבעה ההלכה?
ח' נרות וההלכה כבית הלל- האם ראשי התיבות האלו עוזרים לנו להבין את ההכרעה?
"מוסיף והולך ופוחת והולך"- לדעת בית הלל הדלקת מספר הנרות עולה מיום ליום ולדעת בית שמאי מספר הנרות פוחת.