ביחידה זו נכיר את מילות הפיוט 'ונתנה תוקף' ואת הלחן שלו. כמו כן נעסוק במשמעות שלו ליום הכיפורים (חלק א') ובקשר בינו לבין מלחמת יום הכיפורים (חלק ב')
ניתן לתלמידים את הפטיו 'ונתנה תוקף' (גם בנספחים), ניתן גם להשמיע חלק ממנו אך לא חובה בחלק זה.
האזנה "ונתנה תוקף" – החזן הראשי לצה"ל סא"ל שי אברמסון
מחברו של פיוט זה אינו ידוע. אולם על פי המסורת, הפיוט מיוחס לרבי אמנון ממגנצא, רב בן המאה ה 11 והאגדה עליו מספרת כך:
אגדת "מעשה ברבי אמנון" מתארת כיצד דרש ההגמון (השליט המקומי) מרבי אמנון, שהיה רב גדול ובעל מעמד, להמיר את דתו ולהפוך לנוצרי.
כדי לדחותו, ביקש רבי אמנון לחשוב על הדבר שלושה ימים, אך מיד לאחר מכן התחרט מאוד על שלא דחה מיד ובתקיפות את בקשתו של
ההגמון.
ביום השלישי, משלא הגיע רבי אמנון למסור את החלטתו, הביאוהו בעל כורחו.
שאל אותו ההגמון: במה תחפוץ להיענש?
הציע רבי אמנון שיכרתו את לשונו שסררה כאשר לא דחתה את הצעת ההגמון מיד, אך ההגמון חפץ להעניש דווקא את רגליו שלא הגיעו בזמן
שנקבע. עינוהו הרשעים בייסורים איומים. זה היה סמוך לראש השנה. ומשהחזירוהו לביתו והגיע החג, ביקש רבי אמנון שיביאוהו לבית הכנסת. שם,
מול ארון הקודש, קרא בקול גדול את הפיוט שחיבר – "ונתנה תוקף". משסיים אותו – נפטר מן העולם. ביום השלישי לפטירתו נגלה בחלום לרבנא קלונימוס בן משולם בן רבנא קלונימוס ולימדו את הפיוט.
נאזין לפיוט 'ונתנה תוקף' – הרב הראשי לצהל או בביצוע הגבעטרון ונשאל מה התחושות שמתעוררות מהאזנה לפיוט ומצפייה בסרטון,
האם מישהו מהתלמידים יודע או משער מדוע הרב הראשי לצהל מבצע את הפיוט הזה?
כאלף שנה, פחות או יותר, לאחר שנכתב פיוט זה, הוא הולחן בידי יאיר רוזנבלום, אדם לא דתי , חבר קיבוץ השיטה.
בשנת 1973 , בבוקר יום כיפור, שעה שאנשים רבים היו שרויים בצום ומכונסים בבתי הכנסיות בשעת התפילה, פתחו מדינות ערב במלחמה קשה מול מדינת
ישראל – מלחמת יום הכיפורים.
הקרבות היו עזים וחיילים רבים נפלו בחזיתות. תחושה קשה של שכול וחשבון נפש פשטה בכל הארץ. את התקופה הקשה שלאחר המלחמה מתארת יהודית פלד מקיבוץ בית השיטה:
ואחר כך התחילו להגיע הבחורים. אפורים. היו שהלבינו תוך חודש. היה נדמה שהאור כבה. איך אוספים את השברים?… ואכן הלב נמשך רק לשבת ולבכות ולבכות את מי שלא ישובו, ואותנו שאיבדנו כל כך הרבה במלחמה הזאת… לא התפנינו לחשוב מה שאיבדנו ומה קרה לנו, ובמה נהיה אחרים, ואיך תראה בית השיטה בלי 11 הבנים )חברי הקיבוץ שנפלו( ועם המשפחות הקטועות. דבר אחד היה ברור אותו ניסחה דורית בשירה היפה:
"זה לא אותו העמק
זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב…".
המלחין, יאיר רוזנבלום, ששהה באותה התקופה בקיבוץ בית השיטה שאיבד ממיטב בניו, רצה להעניק לחברי הקיבוץ מתנה מיוחדת. הוא הלחין עבור האספה
של חברי הקיבוץ ביום כיפור את הפיוט "ונתנה תוקף", המופיע במחזור התפילה בנוסח אשכנז.
נתבונן בתמונה:
חישבו וכיתבו לעצמכם פתק אישי עם מה שחשוב לכם לעשות, לחשוב, להרגיש ביום הכיפורים הקרוב.
כאן נכתוב את הטקסט המרכזי אם יש כזה