יחידה זו עוסקת בניקיון בשני היבטים : ניקיון אביב בתרבויות שונות וניקיון פנימי וחיצוני
אפשרות א'- נגיד לתלמידים שעכשיו יש לנו זמן ניקיון יסודי של הכיתה/ בית הספר וכאילו נתחיל את הניקיון למשך 5 דקות. נבקש מראש משני תלמידים לתצפת ולכתוב מה התגובות של תלמידי הכיתה. לאחר חמש דקות נזמין את הכיתה לשיחה בנוגע לתחושות שלהם בנוגע לניקיון- האם הם אוהבים לנקות, איזה דברים הם מוכנים לנקות, איזה לכלוך מפריע להם…
אפשרות ב'- סקר כיתתי- נכתוב על הלוח 3 שאלות בשורה (כך שיווצר מעליהן גרף), נחלק לתלמידים פתקים נדבקים ונבקש להדביק בגרף שיווצר בעמודה שמתאימה להם. אפשר גם לכתוב משפט התייחסות על הפתק.
השאלות:
חלק ראשון- ניקיון האביב אינו מיוחד לפסח. ,cleaning Spring נהוג בתרבויות רבות, עם בוא האביב, כמו במחלת קינון אוניברסלית, פוצחים רבים מבני תרבויות שונות עולם בניקיון יסודי. אצל חלק מהעמים נחגג גם ראש השנה בתאריך הזה, ולכן השתרש המנהג לנקות את הבית דווקא באביב. דוגמאות: איראן, ויאטנם, נצרות, אירופה… פירוט במצגת המלווה (שקופיות 3-7)
ביעור חמץ –
א. מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו, שנאמר "ביום הראשון, תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב,טו): (…)
ב. ומה היא השבתה זו האמורה בתורה–הוא שיבטל החמץ מליבו ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו, הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. (…)
ה. חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו–זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בליבו; וכל מקום שאין מכניסין לו חמץ, אינו צריך בדיקה.
משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ב'
לימוד למיטיבי לכת:
"בערב פסח צריך לבדוק ולבער חמץ, ומהלכות בדיקה כל מקום שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה, הרמז שיבדוק אדם במקום אשר רגיל היצר לפתות אותו, כל אחד לפי נגעי לבבו, יש מי שחוטא במחשבת אין, או במצחו להיות עז פנים או בעין לראות ברע או באוזן לשמוע דברי נבלות ולשון הרע, שיקיים עצת חכמים "ויתד תהיה לך על אזנך", או בפיו ובשפתיו בלשון הרע וברכילות פה דובר נבלה ולאכול מאכלות אסורות וידיים לגזול ולגנוב, הרגלים ממהרים לרוץ לרעה. ומקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה, וכן בא בתורה "לא יראה לך חמץ", שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים ושל גבוה. כי אין אדם רואה נגעי עצמו ורואה נגעי אחרים וימצא תמיד דופי במעשה אחרים. ובא אזהרה אשר חמץ שלך אתה צריך לבער, דהיינו שיבדוק את נגעיו ומומיו אבל של אחרים ושל גבוה, כי מדרך לחפש מומי אחרים וביותר מומי אנשי קודש. הלכה אשר החמץ של אחרים אין עליך מוטל לבער. המנהג להניח פיתותי חמץ במקום שימצא שם הבודק, אך אין זה מעכב, והרמז בזה, שלא ידמה אדם אשר לא נמצא בו עוון, רק צריך להניח חמץ אשר ידע שנמצא כי יש בו חמץ."'
זכרון נפלאות', לר' אלעזר מסוכטשוב, תר"מ 1
ניתן ממש לקות את הכיתה לקראת פסח
ביעור 'חמץ'- כל תלמיד יכתוב על פתק דבר אחד שהוא רוצה לבער מתוכו- משהו בהתנהגות, במעשים, התכונות שלו. נשליך את כל הדברים לפח (או אם יש אפשרות לשרוף).
לא תמיד ברור במיוחד בגיל הצעיר מה הקשר בין מה שקורה בחוץ ובפנים. כפי שמרקס אמר 'ההוויה מעצבת תודעה'- המצב שבו אנו נמצאים, המציאות שלנו משפיעה על התודעה שלנו ולכן לפעמים צריך להתחיל מבחוץ לנקות כדי להגיע לתודעה נקיה יותר.
א. מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו, שנאמר "ביום הראשון, תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב,טו): (…)
ב. ומה היא השבתה זו האמורה בתורה–הוא שיבטל החמץ מליבו ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, ושכל חמץ שברשותו, הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. (…)
ה. חור שבאמצע הבית שבין אדם לחברו–זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטלו בליבו; וכל מקום שאין מכניסין לו חמץ, אינו צריך בדיקה.
משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ב'
"בערב פסח צריך לבדוק ולבער חמץ, ומהלכות בדיקה כל מקום שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה, הרמז שיבדוק אדם במקום אשר רגיל היצר לפתות אותו, כל אחד לפי נגעי לבבו, יש מי שחוטא במחשבת אין, או במצחו להיות עז פנים או בעין לראות ברע או באוזן לשמוע דברי נבלות ולשון הרע, שיקיים עצת חכמים "ויתד תהיה לך על אזנך", או בפיו ובשפתיו בלשון הרע וברכילות פה דובר נבלה ולאכול מאכלות אסורות וידיים לגזול ולגנוב, הרגלים ממהרים לרוץ לרעה. ומקום שאין מכניסים בו חמץ אין צריך בדיקה, וכן בא בתורה "לא יראה לך חמץ", שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים ושל גבוה. כי אין אדם רואה נגעי עצמו ורואה נגעי אחרים וימצא תמיד דופי במעשה אחרים. ובא אזהרה אשר חמץ שלך אתה צריך לבער, דהיינו שיבדוק את נגעיו ומומיו אבל של אחרים ושל גבוה, כי מדרך לחפש מומי אחרים וביותר מומי אנשי קודש. הלכה אשר החמץ של אחרים אין עליך מוטל לבער. המנהג להניח פיתותי חמץ במקום שימצא שם הבודק, אך אין זה מעכב, והרמז בזה, שלא ידמה אדם אשר לא נמצא בו עוון, רק צריך להניח חמץ אשר ידע שנמצא כי יש בו חמץ."'
זכרון נפלאות', לר' אלעזר מסוכטשוב, תר"מ 1