יחידה זו עוסקת בסיום הסדר- נִרְצָה מִלְּשׁוֹן – רָצוֹן, עִם חֲתִימַת הַסֵּדֶר אָנוּ מְקַוִּים שֶׁדְּבָרֵינוּ הָיוּ לְרָצוֹן.
יחידה זו יכולה להיות המשך ליחידת 'כרפס' שמתחילה בעיסוק בפתיחות של דברים טקסיים במשחק פנטומימה. בנוסף מומלץ שיחידה זו תסכם את הלימוד על ההגדה
* בְּחֵלֶק מִקְּהִלּוֹת עֲדוֹת הַמִּזְרָח לֹא מוֹפִיעַ "נִרְצָה" כְּחֵלֶק מִסִּימָנֵי הַסֵּדֶר
בדומה לפתיחת השיעור על הכרפס- משחק פנטומימה/ תופסים קו (ציור על הלוח)- סיומים של דברים בצורה טקסית- בכל פעם מתנדב יצייר על הלוח את המילה שנלחש לו. כל המילים קשורות לסיום- סיום יום (צחצוח שיניים, מקלחת וכד'), סיום משחק, סיום יום לימודים, סיום שיעור ועוד. בסוף נעשה סיום ליל הסדר.
נשאל את התלמידים מה משותף לכל הדברים (מה מאפיין את הסיום, ניתן לראות שגם באמת כל סיום שנאמר הוא התחלה של משהו).
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ,
כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ.
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ,
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ.
קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה.
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם.
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים:
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה
נתבונן באיור משנת 1934 המתאר את "ירושלים הבנויה" ברוח התקופה: החלוצים – "היהודים החדשים" מפריחים את השממה; הספריה הלאומית
ניתן להאזין לשיר סוף זה תמיד התחלה/ לאה נאור. מילים כאן האזנה כאן
כֵּיצַד בָּחַר הַמְּאַיֵּר לְצַיֵּר אֶת "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה"? מָה מַזְכִּיר לָכֶם הַצִּיּוּר שֶׁלּוֹ?
מֵאֵיזוֹ תְּקוּפָה לְדַעְתְּכֶם שָׁאַב אֶת הַהַשְׁרָאָה לַצִּיּוּר? (שִׂימוּ לֵב לְשָׁנָה שֶׁבָּהּ אִיֵּר אֶת הַצִּיּוּר)?
עַכְשָׁיו, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְ" נִרְצָה", הִגַּעְנוּ לְסִיּוּמוֹ שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר.
כִּתְבוּ / ציירו אִחוּל מִשֶּׁלָּכֶם לְסִיּוּמוֹ שֶׁל לֵיל הַסֵּדֶר (תּוּכְלוּ לְהִתְיַחֵס בָּאִחוּל לְעַצְמְכֶם, לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּכֶם, לַקְּהִלָּה שֶׁלָּכֶם, לְאֶזְרְחֵי הַמְּדִינָה, לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ):
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ,
כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ.
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ,
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ.
קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה.
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם.
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים:
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם הַבְּנוּיָה