תכנית ספירלית לט"ו בשבט. כיתה: ב'

קריאת כיוון

הסבר: בשיעור נעסוק בהבדל בין שמירת רכוש ונכסים לטווח הקצר לבין שמירה לטווח הארוך. נדון בשאלה מה הכינו הורי עבורי ואילו דברים אנו עושים למען אחרים בלי לצפות לתמורה.

ציוד נדרש: כלי כתיבה.

למורה- הסבר מקדים

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

נאזין לשיר:   היה לי חבר /דודה טסה שכתב יורם טהרלב.

משימה בעקבות השיר: צאו החוצה, והתבוננו סביב חשבו מה השאירו פה הדורות הקודמים עבורכם?  מה מצאתם מוכן עבורכם?
(עבור מי שהיציאה החוצה מורכבת, אפשר לבקש לעשות את המשימה בכתה)

📖 לימוד 

נלמד את המדרש  על האיש שנוטע לעתיד (בלשונית הטקסט)

💬שאלות לדיון

• אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוּס, אַתָּה זָקֵן וְעוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים"….  מַדּוּעַ חָשַׁב אַדְרִיאָנוּס שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזָּקֵן מְיֻתֶּרֶת?

• מָה הֵשִׁיב הַזָּקֵן לְאַדְרִיאָנוּס?
• מָה לִמֵּד הָאִישׁ הַזָּקֵן אֶת אַדְרִיאָנוּס הַמֶּלֶךְ? וְכֵיצַד גָּמַל לוֹ אַדְרִיאָנוּס עַל כָּךְ?
• הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים אֲנָשִׁים שֶׁמְּכִינִים וְעוֹשִׂים דְּבָרִים עֲבוּר אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וְלֹא עֲבוּר עַצְמָם?
• מִי עוֹשֶׂה דְּבָרִים עֲבוּרֵנוּ? אֵילוּ דְּבָרִים אָנוּ עוֹשִׂים עַל מְנַת שֶׁלָּאֲחֵרִים יִהְיֶה נָעִים בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ? בַּכִּתָּה? בְּבֵית הַסֵּפֶר אוֹ בַּמָּקוֹם בּוֹ אָנוּ גָּרִים?
  
  

🎒 פעילות

דף עבודה מצורף בנספחים- השלמת משפטים בעקבות הסיפור.

📝 עיבוד וסיכום:

וּמָה אֲנִי אַשְׁאִיר אַחֲרֵי הַאִם אַשְׁאִיר אֵיזֶה דָּבָר" (יוֹרָם טְהַרְלֵב)

 צָיְּרוֹ אוֹ כִּתְבוּ מָה אַתֶּם הֱיִיתֶם רוֹצִים לְהַשְׁאִיר לְדוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ?

מצורף דף לאיור וכתיבה-נספח

טקסט מרכזי- נוטע לעתיד

"מַעֲשֶׂה בְּאַדְרִיָּאנוּס הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר לַמִּלְחָמָה וְהוֹלֵךְ עִם הַגְּיָסוֹת שֶׁלּוֹ לְהִלָּחֵם עַל מְדִינָה אַחַת שֶׁמָּרְדָה עָלָיו. מָצָא זָקֵן אֶחָד בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת תְּאֵנִים. אָמַר לוֹ אַדְרִיָּאנוּס, אַתָּה זָקֵן וְעוֹמֵד וְטוֹרֵחַ וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵינִי נוֹטֵעַ. אִם אֶזְכֶּה, אֹכַל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי. וְאִם לָאו, יֹאכְלוּ בָּנַי. עָשָׂה שָׁלֹש שָׁנִים בַּמִּלְחָמָה וְחָזַר. לְאַחַר שָׁלֹש שָׁנִים מָצָא לְאוֹתוֹ זָקֵן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ זָקֵן, נֵטֶל סַלְסִלָּה וּמִלֵּא אוֹתָהּ בִּכּוּרֵי תְּאֵנִים יָפוֹת וְקֵרֵב לִפְנֵי אַדְרִיָּאנוּס. אָמַר לְפָנָיו, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, קַבֵּל מִן עַבְדְּךָ. אֲנִי הוּא אוֹתוֹ הַזָּקֵן שֶׁמָּצָאתָ אוֹתִי בַּהֲלִיכָתְךָ, וְאָמַרְתָּ לִי, אַתָּה זָקֵן מָה אַתָּה מִצְטַעֵר עוֹמֵד וּמִתְיַגֵּעַ לַאֲחֵרִים, הֲרֵי כְּבָר זִכַּנִי הַמָּקוֹם לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹת נְטִיעוֹתַי, וְאֵלֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הַסַּלְסִלָּה מֵהֶן מְנָתְךָ. מִיָּד אָמַר אַדְרִיָּאנוּס לַעֲבָדָיו, טְלוּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וּמִלְּאוּ אוֹתָהּ זְהוּבִים, וְעָשׂוּ כָּךְ. נָטַל הַזָּקֵן הַסַּלְסִלָּה מְלֵאָה זְהוּבִים…"

(מדרש תנחומא, קדושים ט׳)

עיבוד:
מַעֲשֶׂה בַּמֶּלֶךְ אַדְרִיאָנוּס, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וְחָזָק שֶׁכָּבַשׁ מְקוֹמוֹת רַבִּים בָּעוֹלָם. הוּא יָצָא לְקָרְבוֹת בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְעָבַר עִם חַיָּלָיו וְסוּסָיו בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בָּעוֹלָם.

פַּעַם, עָבַר אַדְרִיאָנוּס וּצְבָאוֹ לְיַד אִישׁ זָקֵן מְאֹד שֶׁנָּטַע עֵץ תְּאֵנִים.

אַדְרִיאָנוּס שֶׁיָּדַע כִּי לַתְּאֵנָה לוֹקֵחַ מִסְפַּר שָׁנִים עַד שֶׁהִיא מוֹצִיאָה פֵּרוֹת הִתְפַּלֵּא וְשָׁאַל אֶת הַזָּקֵן: אֲדוֹנִי, אַתָּה אִישׁ זָקֵן, וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁתּוּכַל לִזְכּוֹת לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל הָעֵץ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹטֵעַ מַדּוּעַ אַתָּה מִתְאַמֵּץ כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים? הֲרֵי לֹא בָּטוּחַ שֶׁתִּזְכֶּה לְהֵנוּת מִפֵּרוֹת הָאִילָן הַזֶּה? מַדּוּעַ לְךָ לִטְרֹחַ?

עָנָה לוֹ הָאִישׁ הַזָּקֵן: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן מָצָאתִי עֲצֵי פְּרִי שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר נָטַע עֲבוּרִי וְגַם אֲנִי נֶהֱנֵתִי מֵהֶם. אִם אַסְפִּיק, לְהֵנוּת מִפֵּרוֹת הָעֵץ הַזֶּה זֶה יִהְיֶה נִפְלָא וְאִם לֹא, יֵהָנוּ מֵהֶם יַלְדֵי וְנֶכְדִּי וְהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

אַדְרְיָאנוּס הַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ לְדַרְכּוֹ. עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עָבַר שׁוּב בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם אַדְרִיאָנוּס הַמֶּלֶךְ.

וְרָאָה אֶת עֵץ הַתְּאֵנָה מָלֵא פְּרִי, לְיַד הָעֵץ עָמַד הַזָּקֵן וְאָסַף תְּאֵנִים שֶׁזֶּה עַתָּה הִבְשִׁילוּ. כְּשֶׁרָאָה הַזָּקֵן אֶת הַמֶּלֶךְ, לָקַח סַלְסָלָה וּמֵילָא אוֹתָהּ בִּתְאֵנִים יָפוֹת וְטַרְיוֹת.

"הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ?" אָמַר הָאִישׁ הַזָּקֵן לְמֶלֶךְ "לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים שָׁאַלְתָּ אוֹתִי מַדּוּעַ אֲנִי נוֹטֵעַ עֵץ שֶׁאוּלַי לֹא אֶזְכֶּה לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתָיו וְהִנֵּה אֲנִי חַי וְגַם אַתָּה חָזַרְתָּ בְּשָׁלוֹם" הַזָּקֵן הִגִּישׁ לאדריאנוס הַמֶּלֶךְ סַלְסָלָה מְלֵאָה תְּאֵנִים כְּמַתָּנָה.

לָקַח אַדְרִיאָנוּס אֶת הֲסַלְסָלָה וּבִקֵּשׁ מֵאֲנָשָׁיו לְמַלֵּא אוֹתָהּ בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב

וְלָתֵת אוֹתָהּ לָאִישׁ הַזָּקֵן.