יחידה זו מציעה כמה שיעורים על ספר יונה ברצף.
ספר יונה נקרא כהפטרה ליום הכיפורים, בשל גילויי החזרה בתשובה של ציבור שלם.
התנ"ך מחולק לתורה נביאים כתובים. בתוך הנביאים יש התרי עשר: 12 נביאים, שכל אחד מהם עומד במרכזו של ספר קצר. נביאים אלה התנבאו בסוף תקופת בית המקדש הראשון או תחילת השני – תקופה מאוחרת יותר מהנביאים שלמדתם עליהם כמו שמואל.
בניגוד למרבית ספרי נביאים אחרונים, שבהם הנבואות הן העיקר, ספר יונה הוא סיפור על יונה הנביא ועל ניסיונותיו להתחמק מן השליחות האלוהית, ובו רק נבואה אחת קצרה: "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת".
נביא הוא חוֹזֶה, מַטִּיף בשם ה', שליח שמעביר מסר אלוהי . הוא מודיע, אומר מראש, מבאר, פרשן, המתווך בין ה' לאדם, ובין האדם והעם ל-ה'. המטרה היתה, בין השאר, להחזיר את בני האדם לדרך הישר, לעודד אותם, להזהיר אותם.
הנביא יונה בן אמיתי, מגת חפר, מוזכר גם בספר מלכים ב' י"ד 22-27 כנביא שניבא בימי המלך ירבעם בן יואש (ירבעם השני) במאה ה-8 לפנה"ס.
נכתוב על להוח את המילה שליחות ונכתוב אסוציאציות של התלמידים למילה.
נבקש מהתלמידים לחשוב על שליחות כלשהו שביקשו מהם לעשות (זה יכול להיות לזרוק זבל או להביא משהו למורה, או משהו גדול יותר כמו לעזור לחבר שנמצא בקושי או לארגן פעילות לכיתה)
נקרא את פסוקים 1-2: אלוהים שולח את יונה להחזיר לדרך הישר את אנשי העיר הגדולה נינווה. נינווה היא בירת אשור (עיראק של ימינו). אנשי נינווה אינם יהודים. יונה יושב ביפו אשר בא"י ומתבקש לנסוע ל"עיראק", לעיר שאינה יהודית.
התלמידים יכתבו המשך לסיפור (מי שמכיר יכול לא לשתף או להמציא מה שעולה בדמיונו.
פס' 3: יונה בורח מאלוהים. מסרב לבצע את המשימה שאלוהים נתן לו ובורח לתרשיש על אנייה מיפו. תרשיש עיר מרוחקת, באזור מיצר ג'יברלטר, באזור דרום ספרד (כיוון הפוך מנינווה). באותה תקופה נחשבה לסוף העולם.
נראה לתלמידים את המפה והדרך שיונה עשה.
נבקש מהתלמידים לדמיין (אפשר לצייר) איך נראה יונה במעמד זה שאלהים ביקש ממנו משימה. ניתן לכתוב קטע המתאר את יונה או לצייר.
נראה לתלמידים את הציור 'אלהים קורא ליונה'/ יעקב שטיינהרט
פס' 3 מתאר לנו מה עושה יונה לאחר סירובו לבצע את דבר האלוהים. ציירו את פעולות יונה בתמונות, כל תמונה תראה פעולה אחת, ותנו כותרת לכל תמונה – מעין קומיקס. (מטרת המשימה להבין שיש ריבוי פעולות בזמן קצר)
אפשר במקום שיעורי הבית לפתוח בפעילות בשיעור הבא
פס' 3: יונה עושה הרבה פעולות: ויקם, וירד, וימצא, ויתן, וירד… הפעולות הרבות שעושה יונה בזמן קצר מעידות על מצב הרוח של יונה, על סערת הנפש שבה הוא נמצא, על הלחץ שלו.
פס' 6-4: סערה בים (תגובת אלוהים). כולם פועלים על מנת להציל את האנייה (זועקים לאלוהיהם, זורקים מהאנייה כלים כבדים), ואילו יונה יורד לירכתי הספינה לישון!
חישבו על מצבים קשים שקרו לכם או לקרובים לכם ועל תגובות אפשריות- כאלו שתורמות ועוזרות להתמודד (חיפוש פתרון, שיחה..) וכאלו של בריחה מהמצב (טלפון, שינה, ללכת למקום אחר..)
למורה- המלחים מחליטים לערוך מעין הגרלה כדי לדעת בגלל מי הרעה הזאת. בימי המקרא, הגרלה נחשבה לדרך לגילוי הכוונה של אלוהים ורצונו. הפלת גורלות אינה דבר אקראי, אלא בקשה מאלוהים לומר להם את התשובה. לא ברור איזה אלוהים של יונה או שלהם. יונה עלה בגורל והמלחים חוקרים אותו: דורשים ממנו שיגיד להם בגלל מי קרתה הסערה? מה מקצועו? מאיפה הוא בא? מאיזו ארץ הוא? מאיזה עם הוא? יונה משיב: "עִבְרִי אָנֹכִי; וְאֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא, אֲשֶׁר-עָשָׂה אֶת-הַיָּם וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה" – על מה מעידה תשובתו של יונה? האמירה: "אלוהי השמיים והיבשה" מעידה על כך שיונה יודע שאלוהים נמצא גם ביבשה וגם בים. הוא מספר להם שהוא בורח מאלוהים, ולשאלתם, 'מה נעשה איתך כדי שהים ישקוט' – הוא מציע להם לזרוק אותו לים משום שהסערה היא בגללו. המלחים מנסים להגיע ליבשה אך ללא הצלחה, ואז פונים לאלוהי ישראל ומבקשים ממנו שלא ימותו בגלל יונה וגם שמות יונה לא יהיה על מצפונם.
מדוע המלחים מתפללים לאלוהי ישראל? מה זה מבטא?
(אפשרות אחת שהמלחים הבינו שאלהי יונה הוא אלהים וחזרו בתשובה, או שהם מאמינים בריבוי אלים ואין להם בעיה להאמין גם באלהים של יונה)
יונה נזרק לים, הים נרגע, והמלחים זובחים זבח לאלוהים.
התלמידים יקבלו דף עם מילים חסרות ועליהם להשלימן ממחסן המילים (נספח)
בדיקת ש.ב קטע להשלמת מילים– לאחר שיונה הודה כי הסערה נגרמה בגללו, הוא הציע שיזרקו אותו לים. המלחים מסכימים לרעיון שצריך להוריד את יונה מהאניה. אבל המלחים מתנהגים בדרך של חמלה. המלחים מתכננים להחזיר את יונה ליבשה, אולם בגלל הסערה, הם נאלצים להטיל את יונה לים. המלחים עושים זאת בלב כבד. לפני שהמלחים זורקים את יונה לים, הם מבקשים מ-ה' שני דברים. האחד, שלא יהרוג את יונה, והשני, ש-ה' לא יאשים אותם במוות של יונה. בסופו של דבר, לאחר שהמלחים זרקו את יונה לים, הסערה שככה. בתגובה – המלחים הודו לה'.
אלוהים מזמן דג גדול לבלוע את יונה. יונה נמצא בו 3 ימים.
הרמב"ם, בהקדמה למשנה, טוען שיש 3 גישות לסיפורים מסוג זה:
מה דעתכם על מה שקרה?
אם נתייחס לאפשרות השלישית – מה משמעות הזמן? המספר 3 חוזר במקרא פעמים רבות כמספר המבטא שלמות. בפסוקנו מבטאים שלושת הימים תקופה שלמה של מצוקה, שבה הישועה לא נראית באופק.
למה לדעתכם לקח ליונה 3 ימים ו-3 לילות עד שהחליט להתפלל ל-ה'?
למורה-מה מבטא הדג הגדול- הסברים אפשריים
במקרא, השאול מואנשת כמפלצת הבולעת בני אדם, אשר יש לה בטן שבה הם נמצאים. השאול נתפסת כמקום הנמצא בתחתית העולם והמתים יורדים אליה. דמות השאול במקרא הושפעה ממיתוס כנעני. כלומר, הפה הפתוח הבולע את יונה הוא כמו הכניסה לשאול. בקבלה הלוויתן הוא סמל לרחם אישה – שממנה נוצרים חיים. כלומר, יציאה של יונה מהלוויתן פירושה לידה מחדש.
יונה טבע בים, סגור בבטן, מוגן מסכנות. אלוהים מעביר ליונה שיעור לחיים: הדג שמסמל את הרע בסיפור – בלע את יונה והוא בעצם זה שהציל אותו בסוף. כלומר, הדג כסמל ליונה שבחיים יש מקום גם לרע.
צרו סרטון של 2 דקות שמראה את יונה- מעשיו, מחשבותיו, רגשותיו בתוך בטן הדג.
יונה מתפלל לאלוהים מבטן הדג: התפילה היא למעשה שיר הודיה ל-ה'.
הסברים למורה- שאלה במשמעות של מילת שלילה=לא) וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה-לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה: ואילו אני אזבח לך זבח ואודה לך בקול על שהצלת אותי, כדי שכולם יידעו את ישועת ה'. אני מבטיח שאשלם את נדרי
יונה מבין עכשיו באמת שאלוהים נמצא בכל מקום והוא זה שהציל את חייו. מתחוללת בקרבו מעין השלמה. הוא מבין שאי אפשר לברוח מאלוהים, ולמעשה השחרור מאלוהים = מוות. אלו הם חייו של נביא, אין אפשרות להתנתק מאלוהים ולברוח מהשליחות שלו.
חישבו על מקרה שבו הבנתם משהו חשוב על עצמכם או על העולם והודיתם על מצבכם. שתפו בתחושות, במחשבות את מי שיושב לידכם.
ה' מצווה על הדג להקיא את יונה. ה' אשר עשה את הים והיבשה, כפי שהעיד יונה בפני המלחים, מחזיר את יונה מן הים ליבשה. ה"הקאה" מבטאת יחס של בוז ליונה: יונה פנה ל-ה' רק משום שהיה שרוי במצוקה קשה.
וַיְמַן = ויזמן בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי = כשהייתי בחולשתי
שִׁוַּעְתִּי = צעקתי שַּׁחַת = בור
מִשְׁבָּר = גל
נִגְרַשְׁתִּי = גורשתי
לְקִצְבֵי הָרִים = לקצות ההרים, מרגלות ההרים אשר במעמקי הים
בריח = מנעול
הַבְלֵי-שָׁוְא = אלילים
אלוהים קוראי בשנית ליונה ומצווה אליו ללכת לנינוה ולנבא להם את נבואת הפורענות=נבואת ההזהרה.
ערכו דיבייט בכיתה – האם יונה צריך להיענות לדרישתו של אלהים או לסרב לו. הכינו בקבוצות טיעונים לשני הצדדים.
למורה- המספר נותן לנו פרטים על העיר: נינוה היא עיר גדולה, שלוקח 3 ימים לחצות אותה מקצה לקצה. יונה מגיע לנינוה והולך בה מרחק של יום הליכה אחד. שם הוא קורא: "עוד 40 יום ונינוה נהפכת"! הוא לא אומר להם למה, לא פורש בפניהם את החטאים המוסריים שהם עושים בין אדם לחברו. הוא רק מודיע להם את גזר הדין. אנשי נינווה מתאבלים: צמים, לובשים שק, יושבים על האפר, כולל המלך, כולל הבהמות. הם שבו מדרכם מן הרעה שבכפיהם – באה מהם החזרה התשובה. יונה לא אמר להם לעשות זאת, זה בא מהם ולכן אמיתי יותר (וזו גם התשובה לשאלה ששאלתי קודם). הם קיוו שאם יעשו זאת אלוהים יחזור בו מהעונש. ואכן כך קרה. ישנה חרטה פומבית במצוות המלך.
שאלה: למה לדעתכם יונה לא מפרט להם את הסיבות לגזירה?
דמיינו שאתם מגיעים לחברה חדשה- אי מבודד, עיר חדשה, בית ספר חדש ורואים שם דברים לא טובים. הכינו בקבוצות כרזה לתושבי המקום שמסבירה להם על המעשה, על גזר הדין ועל האפשרות או אי האפשרות לתקן את מעשיהם.
חָמָס = עשיית מעשים רבים / גזל, שוד, עושק
נִחַם = יתחרט
חֲרוֹן אַף = כעס
האם אפשר לתקן מעשים רעים? אילו מעשים רעים אפשר לתקן? אילו מעשים רעים אי אפשר לתקן?
למורה- יונה מתפלל לאלוהים ולמעשה מגלה את הסיבה לבריחתו. הוא אומר שהוא ידע מראש שאלוהים בסוף יסלח להם, לדעתו לא צריך לתת להם הזדמנות, לא מגיע לסלוח להם. יונה לא חושב שיש לסלוח על מעשים רעים. בנוסף – זה מציג אותו כנביא שקר. אלוהים עונה לו השאלה: האם זה חורה לך?! הטוב, החסד שלי מפריע לך? זה כל כך חורה לך שאני סולח? במקרה זה, יונה מייצג את מידת הדין, לעומת אלוהים שמייצג את מידת הרחמים (כמו בכיפור, שמבקשים סליחה וסולחים). מידת הדין ומידת הרחמים מידת הדין: התנהגות לפי החוק היבֵש – על פי מה שתובע הדין, בכל חומרת הדין, או לפי שורת הדין. מידת הרחמים: התנהגות לִפְנִים משורת הדין, הצגת נסיבות מקלות המאפשרות שלא להעניש לפי החוק היבש, אלא תוך התחשבות ברגש הרחמים. מידת הדין ומידת הרחמים הן שתי המידות העיקריות של אלוהים ביחסו לבני האדם. מידות אלה ממתנות ומאזנות זו את זו. שופט טוב חייב ללמוד מדרכי האל ולנסות לנהוג לפיהן, ויודע למצוא את האיזון בין מידת הדין לבין מידת הרחמים.
חישבו על מקרים בכיתה, במשפחה או במקומות אחרים שבהם נדרש לנהוג במידת הדין ומקרים בהם צריך לנהוג במידת הרחמים. ערכו הצבעה בכיתה/ בקבוצות ונסו להחליט ביחד אילו מהמקרים מתאים לאיזו מהמידות.
למורה- יונה רוצה למות ומבקש מאלוהים שיהרוג אותו. הוא מצוי במצב נפשי קשה מאוד. הוא יוצא מנינוה ומתיישב מזרחית לעיר. הוא בונה לעצמו סוכה לשבת בה עד שיראה מה קורה בעיר. אלוהים מזמן עץ קיקיון שיטיל צל על יונה, ויונה שמח שמחה גדולה על כך. אבל אז, למחרת, בעלות השחר, אלוהים מזמן תולעת שכנראה אכלה בקיקיון, אולי את השורשים שמהם מקבל העץ מים, והקיקיון התייבש ולא נתן עוד צל. כשהשמש זרחה, אלוהים זימן רוח קדים – רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר, אשר הכתה בראשו של יונה. יונה "חוטף" מכת שמש ומתעלף, ושוב רוצה למות. ה' שואל: האם חורה לך על הקיקיון שעשה לך טוב? יונה עונה שחורה לו עד מוות. אלוהים משיב לו: אתה חסת על הקיקיון שלא עמלת עליו ולא גידלת אותו, שהגיח בן לילה ואבד בן לילה; אז איך אני, אלוהים, לא אחוס על נינווה העיר הגדולה שיש בה כל כך הרבה אנשים (מעל 120,000) שלא יודעים להבחין בין טוב לרע, ובהמות רבות?
האם/ באילו מקרים לדעתכם צריך לסלוח למישהו שעושה רע – לתת הזדמנות שנייה? בין חברים? בין מדינות?
ערכו דיבייט בין שתי קבוצות של התלמידים- אלו התומכים בעמדתו של יונה ואלו התומכים בעמדתו של א-להים.
ניתן להתחיל ממשימת כתיבה אישית של טיעונים ואז להמשיך בעבודה קבוצתית.
קִדַּמְתִּי = הקדמתי
חַנּוּן = ששומע לתחנונים ומעניק חנינה
אֶרֶךְ אַפַּיִם = שיש לו סבלנות, אורך רוח כלפי מי שחטא, עד שהחוטא יתקן את דרכיו.
חָרָה = מפריע
קֶּדֶם = מזרח
רוּחַ קָדִים = רוח מזרחית יבשה שמקורה במדבר
וַיִּשְׁאַל = ביקש
חַס = ריחם
רִבּוֹ = ריבוא = עשרת אלפים
נסביר שקוראים את ספר יונה קוראים בתפילת המנחה של יום הכיפורים.
כתבו שתי דוגמאות, האחת שסלחתם לאדם שהרע לכם והאחת שלא. מה ההבדל בין שני המקרים?
למורה- אלוהים הוא אל רחום שנותן אפשרות לחזור בתשובה ומאפשר לאדם למחוק את עברו ולהתחיל דף חדש. גם ביום הכיפורים ניתנת הזדמנות לתקן דרכינו במצוות בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהים. גם אם אינינו מאמינים באלוהים, כל אחד צריך לעשות עם עצמו חשבון נפש באופן קבוע, לאורך השנה, וביום כיפור יש לנו הזדמנות להקדיש יום שלם לשם כך, ולחשוב: מה עשיתי שאני מתחרט עליו? כיצד אני יכול לתקן את המעשה? האם יש מישהו שאני רוצה לבקש ממנו סליחה? האם יש מישהו שהתנצל בפני וראוי לסליחתי? שאלת הסליחה היא שאלה מורכבת. לפעמים אנחנו מאוד רוצים לסלוח אבל קשה לנו. הדבר הכי טוב הוא לנסות לאזן כל הזמן בין מידת הדין ומידת הרחמים. לפעמים כדאי לסלוח משום שהכעס עושה לנו עוד יותר רע. בהקשר הזה, יש משפט מאוד יפה, שגם מתאים לסיפורו של יונה, שאומר: " לטעות זו חולשה אנושית; לסלוח זו מעלה אלוהית".
נאזין ונראה את מילות השיר קום לך אל נינוה/ יורם טהרלב בביצוע להקת פיקוד מרכז מילים כאן,האזנה כאן
או לשיר יונה הנביא/ אריק לביא. מילים כאן. האזנה כאן
או ברוח אחרת- סרטון יעלה תחננונו– ניתן להכין רשימה אישית של תחומים או מעשים שברצוננו לפתוח בהם דף חדש ומעשים או תחומים שאנחנו שמחים בהם כמו שהם.