מערך שיעור זה הוא חלק מסדרת שיעורים "ארץ ציון וירושלים"-
בשיעור זה נוסיף למחברת את סמל המדינה עם מנורת המקדש וענפים מעץ זית.
לפני השיעור יש להיערך עם נספח להדפסה+ ענפי זית בכמות מספקת לכלל הילדים.
מפסח ועד יום ירושלים נקדיש את זמננו להיכרות עם ארץ ישראל מדינת ישראל וירושלים.
בתכנית זו יצרו התלמידים מחברת אישית של יסודות המדינה והארץ.
בכל עמוד במחברת נעסוק בנושא אחד .
אט אט תתמלא המחברת בסמל, דגל, שערי ירושלים, בהמנון, המשוריינים בבאב אל וואד ועוד ועוד.
כדאי לבחור יחידת זמן שבועית ליצירת המחברת החל מהחזרה מחופשת הפסח ועד ליום ירושלים או להמשיך עד סוף שנה כתכנית ציונות רחבה יותר.
בקשו מהילדים להצטייד ב'מחברת מעבדה' עם כריכה עמידה.
בסיום הלמידה אפשר לערוך מסיבת סיום או בית מדרש הורים ילדים בו יציגו את המחברת שיצרו.
נזכיר לילדים את סיפור התיבה ונקרא את הפסוקים מפרשת נוח:
ו וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ, אֶת-חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. ז וַיְשַׁלַּח, אֶת-הָעֹרֵב; וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב, עַד-יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. ח וַיְשַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ–לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ט וְלֹא-מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה–כִּי-מַיִם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל-הַתֵּבָה. י וַיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת-הַיּוֹנָה, מִן-הַתֵּבָה. יא וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. יב וַיִּיָּחֶל עוֹד, שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; וַיְשַׁלַּח, אֶת-הַיּוֹנָה, וְלֹא-יָסְפָה שׁוּב-אֵלָיו, עוֹד. יג וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, חָרְבוּ הַמַּיִם, מֵעַל הָאָרֶץ; וַיָּסַר נֹחַ, אֶת-מִכְסֵה הַתֵּבָה, וַיַּרְא, וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. יד וּבַחֹדֶשׁ, הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, לַחֹדֶשׁ–יָבְשָׁה, הָאָרֶץ.
מדוע "יונה עם עלה של זית" היא סמל לשלום?
מנורת המקדש היא אחד מכלי המקדש שבקש הקיסר הרומאי לגזול מבית המקדש. ב"שער טיטוס" שנמצא ברומא מונצח רגע התבוסה של עם ישראל- בשער נראים שבויים יהודיים שנלקחו לרומא וכלי המקדש, ביניהם בולטת במיוחד מנורת המקדש.
המנורה בסמל המדינה מעוצבת כפי שהיא מוצגת בשער טיטוס- תמונה של כשלון וכניעה, ולא כמו שהיא מוצגת בפסיפסים שנמצאו בארץ ישראל בבתי כנסת עתיקים:
המקור לרעיון המנורה וענפי זית בספר זכריה: "ראיתי והינה מנורת זהב כולה… ושבעה נרותיה עליה… ושניים זיתים עליה". (זכריה פרק ד, פסוקים ב-ג)