שיעור זה מתאר את גלגוליו של מנהג אכילת הפירות בהם נשתבחה ארץ ישראל- שבעת המינים.
השיעור נפתח בהסבר על ממקורו של חג טו בשבט ועל הקשר בין טו בשבט לפירותיו של ארץ ישראל והמנהג לאכול מפירות בהם נשתבחה הארץ.
בסרטון של "כאן" בהנחיית עודד הרוש נתוודע ל'טבסטרד' כהגדרתו של אכילת פירות יבשים מיובאים בטו בשבט בימינו
בדף עבודה נעמיק את הידע וההיכרות עם שבעת המינים.
משחק טעימות- נבקש כמה מתנדבים שייצאו מהכיתה. כל פעם אחד מהם ייכנס בעיניים עצומות יצטרך לזהות מה מים לו בפיו. בכל פעם ניתן לו לטעום חתיכה מאחד משבעת המינים. אפשר במקום לטעום למשש.
ראש השנה לאילן מוזכר לראשונה במסכת ראש השנה פרק א' משנה א':
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. (ויקרא יט)
לפי ציווי זה, אין לאכול מפרי העץ בשלוש שנות חייו הראשונות. חכמים קבעו את ראש השנה לאילן, כדי שנוכל לספור את שנות העץ, ולקיים את מצוות ערלה.
פירות שהתחילו להבשיל אחרי טו בשבט נחשבים לפירות השנה החדשה.
מצווה זו תקפה רק על אדמת ארץ ישראל
משחרב בית המקדש וגלה עם ישראל מארצו, לא יכלו לקיים עוד את מצוות "ערלה" עליה קראנו בספר ויקרא.
נסביר את חשיבותו של טו' בשבט כמועד הקובע את גילם של עצים הפך להיות בתקופת הגלות זיכרון בלבד.
כך הפך טו בשבט למועד בו עצרו היהודים בגולה לזכור ולהיזכר באדמת הארץ ופרייה.
כך נוסד 'סדר טו בשבט' בו נהגו לאכול מפירות ארץ ישראל. אך מפאת המרחק מארץ ישראל לא היו בארצות בהם חיו היהודים בגולה פירות טריים מארץ ישראל ועל כן אכלו פירות יבשים.
על פי התורה ארץ ישראל נשתבחה בשבעה מינים:
וכך כתוב בדברים פרק ח:
ז כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. ט אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם–לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. י וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ–וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.
טו בשבט הוא חג ששינה את ערכו ואת מנהגיו במהלך הדורות. אחד המנהגים
שהתפתחו בו עם השנים הוא סדר טו בשבט ואכילת פירות ארץ ישראל.
היום ניתן לאכול פירות טריים ויבשים גם כן שגדלו בישראל.
אז מה תבחרו לאכול השנה בטו בשבט?