תכנית ספירלית לט"ו בשבט. כיתה: ד'

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בחשיבות של השמירה על הטבע תוך הסתכלות אישית על מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור יותר על הסביבה

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

אפשרות א'– קריאת הסיפור 'דובי שבט'/ אליה אלון (בלשונית הטקסט) ושאלה – מה הקשר לטו בשבט לדעתכם?

אפשרות ב'- נציג לתלמידים תמונות של בעיות אקולוגיות לדוגמה כאן, כאן וכאן

נשאל את התלמידים מה הם חושבים שגורם לדברים האלו? מי האנשים שגורמים לזה?

📖 לימוד 

לימוד בקבוצות או בחברותות: 

תן דעתך

בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן-עדן.

ואמר לו: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם,

וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי.

תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם תקלקל ותחריב- אין מי שיתקן אחריך".

נגד שמירת טבע

"ועכשיו הגיע תורו של וידוי נוראי. אני מתנגד לשמירת טבע. עצם האידיאל של שמירה אינו מקובל עליי בשום תחום מתחומיי החיים. לא באנו לעולם כד לשמור או לשמר, העולם אינו מוזיאון. מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת…"

(מעובד מתוך: "אהבת הארץ, נגד שמירת הטבע", עמוס עוז)

💬שאלות לדיון

• מה התפקיד שמטיל אלוהים על האדם על פי המדרש? מה היחס בין האדם והטבע על פי קטע זה?
• מה דעתכם, האם האדם צריך אך ורק לשמור על הטבע, כפי שציווה אלוהים את האדם בגן-עדן? הסבירו. 

• האם עמוס עוז מסכים עם דברי המדרש? מה היחס בין האדם והטבע על פי עמוס עוז? 

• עם מי מהקטעים אתם מזדהים יותר? חשבו על דוגמא מהחיים שלנו בה אנו נוהגים כדברי המדרש ודוגמא בה אנו נוהגים כדברי עמוס עוז.

🎒 יצירה

אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסקים בט"ו בשבט בשנים אלו הוא השמירה על איכות הסביבה, והשמירה על הטבע. לפניכם (בנספחים) מספר כרזות ובולים שנושאם הוא השמירה על הטבע, עצבו גם אתם כרזה שתבטא את חשיבות השמירה על איכות הסביבה:

טקסט מרכזי

דובי שבט/ אליה אלון

דובי-שבט הוא דובי עצוב שלא יכול ללכת לגן הילדים של הדובים, משום שכל הזמן הוא בורח מפני האנשים הרעים שכורתים את העצים ביער שלו.

אם האנשים הרעים ימשיכו לכרות עוד עצים לא יישאר יותר לדובי-שבט יער לשחק בו, ולא יהיה עוד גן ילדים של דובים, והאנשים הרעים ייקחו אותו ואת כל הדובים האחרים מהאבא והאימא שלהם, ויכניסו אותם לתוך כלובים וישלחו אותם לגן חיות, וכל הזמן יבואו ילדים מגן ילדים להסתכל עליהם, ואף פעם הם לא יוכלו לצאת מהכלובים שלהם ולחזור ליער אל האבא והאימא שלהם.

(אליה אלון, גן ילדים 'כנסת ישראל', אלקינס פארק, פנסילבניה, ט"ו בשבט תשנ"ז. לקוח מתוך: אלון ארי, 'יה בשבט', בהוצאת בינה – סמינר אפעל, תשנ"ט 1999)