סיפורי חכמים בחיים המשותפים. כיתה: ב

קריאת כיוון

בשיעור זה נשוחח על הייחודיות והשונות של כל אחד ואחד והאופן שבו הייחודי שבכל תורם למרקם החברתי בכתה.

ציוד
נדרש:
כלי כתיבה ומחברת
נספחים מודפסים

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

נצייד כל אחד מן התלמידים דף נספח 1 תכונות דומות ושונות וכלי כתיבה.

 לצלילי מוזיקה הילדים יסתובבו בחדר כאשר המוזיקה עוצרת הם יעמדו מול חבר/ה ויסמנו דברים שבהם הם דומים או שונים באותו חבר.
בכל פעם יסמנו דבר אחד במפגש עם חבר/ה.

📖 לימוד 

מקור:
" שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם…"
(משנה סנהדרין פרק ד' משנה ה')

ביאור מילים:
טוֹבֵעַ – יוֹצֵר מַטְבְּעוֹת עַל פִּי תַּבְנִית אֲחִידָה

בְּחוֹתָם – בְּתַבְנִית

💬קריאה יחפה

• עַל פִּי הַמִּשְׁנָה, מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין מַעֲשָׂיו שֶׁל הָאָדָם לְבֵין מַעֲשָׂיו שֶׁל הַקֵּבָ"ה.?
• מַהוּ מוּסַר הַהַשְׂכֵּל הַנִּלְמָד מִמִּשְׁנָה זוֹ לְגַבֵּי יִחוּדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם?
• הַאִם לְפִי הַמִּשְׁנָה אֵין בֶּן אָדָם אֶחָד שֶׁדּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ? לָמָּה הַכַּוָּנָה בִּדְבָרִים "אֵין אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ"…

 💬ריבוי קולות ורלוונטיות:

• נַסּוּ לַחֲשֹׁב בְּאֵלּוּ דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹנִים מֵהַקְּרוֹבִים אֲלֵיכֶם וּבְאֵלּוּ דְּבָרִים אַתֶּם דּוֹמִים.?
• הַאִם עוֹלָם בּוֹ כֻּלָּם דּוֹמִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, הוּא עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר לְדַעְתָּם?

🎒 פעילות:

נקרא את הטקסט המצורף  ונאזין לשיר: האור הפנימי

צָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יָדַע וְיָבִין שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ דּוֹלֵק נֵר

וְאֵין נֵרוֹ שֶׁלּוֹ כְּנֵר חֲבֵרוֹ.

וְאֵין אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ נֵר.

וְצָרִיךְ שֶׁכָּל אִישׁ יָדַע וְיָבִין

שֶׁעָלָיו לַעֲמֹל וּלְגַלּוֹת אֶת אוֹר הַנֵּר בָּרַבִּים,

וּלְהַדְלִיקוֹ לַאֲבוּקָה גְּדוֹלָה

וּלְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

📝 עיבוד וסיכום:

האור שבי האור שבחבר – בנספח המצורף נכתוב מצד אחד אור שבי ותכונה מיוחדת שלי.

ובצד השני נכתוב לחבר/ים את נקודת האור והייחודיות שלהם.

טקסט מרכזי

מקור:
" שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם…"
(משנה סנהדרין פרק ד' משנה ה')

ביאור מילים:
טוֹבֵעַ – יוֹצֵר מַטְבְּעוֹת עַל פִּי תַּבְנִית אֲחִידָה

בְּחוֹתָם – בְּתַבְנִית