תהליך הסליחה
ימים נוראים כיתה: ו'
קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בקושי ובחשיבות של תהליך הסליחה.
ביחידה זו נלמד את הטקסט התלמודי על רבי שמעון בן אלעזר והמכוער ונעסוק בעמדות לגבי סליחה
מהלך השיעור
✨ פתיחה:
ציר עמדות: אפשרות א'- להקריא את המשפטים ולבקש מהתלמידים להצביע אם מסכימים ולהוריד יד אם לא/ להצביע באצבעות עד כמה מסכימים מ1-5- מומלץ לכתוב / להקרין על הלוח את המשפטים ולסמן את הדירוג/ להעמד בכיתה בציר עמדות בין צד אחד של הכיתה לצד השני לפי מסכים/לא מסכים
אפשרות ב'- לכתוב את המשפטים על בריסטולים ולפזר בכיתה. לתת לכל תלמיד דף מדבקות ולבקש להדביק מספר מדבקות כמידת ההסכמה עם המשפט מ1-3. ניתן כם לכתוב בטוש על הבריסטול דוגמאות או מחשבות.
- אחרי שמבקשים סליחה יש הקלה גדולה
- בקשת סליחה היא ביטוי לחולשה ואפילו השפלה
- בקשת סליחה היא ביטוי לעוצמה.
- האפשרות לבקש סליחה גורמת להתנהגות פחות טובה כי יודעים שאפשר להתנצל
- שמישהו מבקש ממני סליחה זה מביך
- מי שמבקשים ממנו סליחה מרגיש צודק ומנצח
- לסלוח זה דבר קל ופשוט
- בדרך כלל כשילדים מבקשים סליחה זה מזויף ולא מהלב.
- בקשת סליחה זה מיותר, זה לא באמת משנה את מה שקרה
📖 לימוד
לימוד: (ניתן להמחיז את הסיפור/ לבקש מהתלמידים ליצור קומיקס שלו ולהמשיך אותו בעצמם)
לפני תחילת הלימוד נבקש מכל אחד לחשוב על ויכוח או שיחה שהיתה לו עם חבר/ה, משפחה או כל אדם שבו הוא היה בטוח בצדקתו ולא הסכים לוותר או להיפך שהאדם מולו היה בטוח בצדקתו.
מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל גדר, מבית רבו, והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים, והיה שמח שמחה גדולה שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר
אמר לו: שלום עליך רבי
לא החזיר לו.
אמר לו: ריקא שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: לך אמור לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית!"
כיוון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו
ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך ותאמר לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית!"
היה מטייל אחריו כחצי מיל.
כיוון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקראתו
ואמרו לו: שלום עליך רבי
אמר להם: למי אתם קוראים רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: חס ושלום! מה עשה לך?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו.
אמר להם: הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי שמעון בן אלעזר לבית המדרש
ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
תלמוד בבלי, תענית, דף כ, עמוד א
💬שאלות לדיון
- במה חטא רבי שמעון?
- מה דעתכם על התגובה של האדם השני?
- כיצד לדעתכם הרגיש אותו אדם לאחר ששמע את דברי רבי שמעון?
- מדוע התקשה כל כך לסלוח?
- האם קרה שהעלבתם מישהו בגלל איך שהוא נראה, נשמע או אפילו מריח?
- האם קרה לכם שהתקשיתם לסלוח על פגיעה שפגעו בכם? מתי? מתי הכי קשה לי לסלוח? אילו פגיעות הכי פוגעות בי?
- "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" – מתי אני רך כקנה? האם ישנם אנשים שגורמים לי להיות רך כקנה, והאם יש אנשים שמולם אני קשה כארז? מה רע בלהיות קשה כארז?
- כיצד ניתן לרכך אותי אחרי עלבון או מריבה?
- כיצד אני מרכך אחרים כשהם קשים אלי? (הורים, מורים, חברים).
🎒 יצירה
חישבו על מקרה אחד שקרה לכם בתקופה האחרונה שמתאים לאמירה 'לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז'. חישבו מה יעזור לכם להפוך להיות רכים יותר או לרכך את הצד השני.
הכינו מכתב, ציור, חפץ שתוכלו לתת לאותו אדם כדי לרכך את היחסים ביניכם.
📝 עיבוד וסיכום- ניתן לקרוא את הסיפור
חשבון נפש / ספר נפלאות מגדולי ישראל, הרב ישראל בעקמייסטר
פעם אחת בערב יום הכיפורים אמר הצדיק ר' אלימלך מליז'נסק זכרונו לברכה לתלמידיו: "רצונכם לדעת איך עושים בערב יום הכיפורים? לכו אל החייט שבקצה העיר."
הלכו אצלו ועמדו לפני חלון ביתו. ראוהו שהוא ובניו מתפללים בפשטות כמו כל החייטים. אחר התפילה לבשו בגדי שבת והדליקו נרות וערכו שולחן מלא מעדנים וישבו אל השולחן בשמחה רבה. הוציא החייט מהארון ספר אחד שהיה כתוב בו כל העבירות שעשה במשך השנה מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים זה, ואמר: "ריבונו של עולם, היום הגיע הזמן לעשות בינינו חשבון על כל העבירות שעשינו, שזמן כפרה הוא לכל ישראל." מיד התחיל לחשב ולמנות כל העבירות שעשה במשך השנה, שכולן היו נרשמות בספר הזכרון הזה. אחר שגמר חשבון העבירות הוציא ספר גדול וכבד יותר מהראשון ואמר: "ריבונו של עולם, קודם מניתי את העבירות שאני עשיתי, ועכשיו אמנה את העבירות שעשית אתה." מיד חישב כל הצער והיסורים, צרות ועגמת נפש וחלאים רעים והפסד ממון שעברו במשך כל השנה עליו ועל נפשות ביתו. כשגמר החשבון אמר: "ריבונו של עולם, אם נחשוב באמת על פי יושר, אתה חייב לי יותר ממה שאני חייב לך, אלא איני רוצה לדקדק עמך בחשבון מדוקדק, כי הלא ערב יום הכיפורים היום וכל אחד מוכרח להתפייס עם חברו. ולכן הננו מוחלים לך על כל העבירות שעשית לנו, וגם אתה תמחול לנו על כל העבירות שחטאנו לך." מזג כוס יין שרוף ובירך "שהכל" ואמר בקול רם "לחיים, ריבונו של עולם, הננו מוחלים זה לזה כל מה שחטאנו איש לרעהו, וכל העבירות, הן שלנו והן שלך, בטלות ומבוטלות, כאילו לא היו." אחר כך אכלו ושתו בשמחה רבה מאוד.
חזרו התלמידים אצל רבם וסיפרו לו כל מה שראו ושמעו. ואמרו שדברי החייט דברים קשים הם, וחוצפה יתרה כלפי מעלה. אמר להם רבם: "דעו לכם, שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עם כל הפמליא של מעלה באים לשמוע דבריו של החייט הנאמרים בפשטות גדולה, ומדבריו נעשה רצון ושמחה בכל העולמות."
טקסט מרכזי
מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל גדר, מבית רבו, והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים, והיה שמח שמחה גדולה שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר
אמר לו: שלום עליך רבי
לא החזיר לו.
אמר לו: ריקא שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: לך אמור לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית!"
כיוון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו
ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך ותאמר לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית!"
היה מטייל אחריו כחצי מיל.
כיוון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקראתו
ואמרו לו: שלום עליך רבי
אמר להם: למי אתם קוראים רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: חס ושלום! מה עשה לך?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו.
אמר להם: הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי שמעון בן אלעזר לבית המדרש
ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.
תלמוד בבלי, תענית, דף כ, עמוד א
