תכנית ספירלית לחנוכה. כיתה: ה'

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת ביכולת ובחשיבות של הודיה והלל. התלמידים יחשבו על מה הם מודים, כמה הם עושים זאת בחייהם ויתנסו באמירת תודה

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

אפשרות 1 – המורה תפתח את השיעור בלספר לתלמידים כאילו כבדרך אגב על משהו שקרה לה עם מישהו שלא אמרו לה תודה (למשל אתמול חברה טובה שלה הרגישה ממש לא טוב, אבל למורה עצמה היה ילד חולה בבית. היא החליטה לבקש עזרה מאח שלה עם הילד ובמקום זה ללכת לחברה, לבשל לה, לדבר איתה ולשמח אותה. החברה כל הזמן בכתה על כמה הכל רע ולא אמרה למורה משהו אחד על כך שבאה.)

📖 לימוד 

לימוד המדרש שני סוגי אורחים

💬שאלות לדיון

• מה הבדל בין שני האורחים המתוארים במדרש ?
• חשבו על כמה סיבות שבגללן לא קל לנו לומר תודה?
• ספרו על דוגמאות שאתם מכירים למצב כזה?
•  ספרו על מצב שבו לא אמרתם תודה, ולמה?

📖 לימוד 

ברכת ההודאה מן התפילה

💬שאלות לדיון

• סמנו במקור זה את כל המילים המבטאות תודה .
• על מה ולמי מודים ?
• מה הסיבה לקביעת חג החנוכה על פי תפילה זו ?
•  "ועל ניסך שבכל יום עימנו " כיצד ניתן להסביר משפט זה שלפיו נעשים לנו כל יום ניסים?

📝 עיבוד וסיכום:

נאזין לשיר תודה על כל מה שנתת/ עוזי חיטמן 

• חברו המשך לשירו של עוזי חיטמן , על מה אתם רוצים לומר תודה ?
•  על פי המסורת פותח האדם את יומו בתפילת "מודה אני " ואומר את ברכת ההודאה שלוש פעמים ביום . האם לדעתכם ראוי שגם אדם שאינו מתפלל יקדיש זמן קבוע לאמירת תודה ? כיצד ניתן לעשות זאת? אם כן חישבו על דרך לעשות זאת

טקסט מרכזי

שני סוגי אורחים

"היה בן זומא אומר אורח רע מהו אומר וכי מה אכלתי משל בעל הבית וכי מה שתיתי משל בעל הבית חתיכה אחת אכלתי לו כוס יין שתיתי לו וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר ברוך בעל הבית זכור בעל הבית לטובה כמה יין הביא לפני כמה חתיכות הביא לפני כמה טורח טרח לפני כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי"

ירושלמי ברכות · דף סד א

ברכת ההודאה

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר. 
נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקֻדּוֹת לָךְ,
וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם.
הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֵד. וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. 
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

עַל (נוסח ספרד: וְעַל) הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי (יש גורסים: חַשְׁמוֹנַאי או חַשְׁמֻנַאי) וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ (נוסח אחר: מִתּוֹרָתָךְ) וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן (נוסח אחר: כָּךְ), בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה (נוסח אחר: שְׁמוֹנָה יַמִים) אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.