ימים נוראים כיתה:

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בשינויים בתפילה בין אלול לסוכות. 

חשוב לשים לב בשיעור לשונות בקרב התלמידים- ייתכן וחלק מהתלמידים לא היו מעולם בתפילה, ייתכן ולחלק היא מאוד חשובה או שזהו נושא רגיש מבחינות מסוימות

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

נשאל את התלמידים מה מיוחד בתקופה הזו שבין תחילת חודש אלול לסוכות מבחינת הכוונות, הרוח ומי שמכיר את התפילה. מה אנו מצפים שישתנה בתפילה בתקופה הזו בהתאם לחגים.

מְקוֹרוֹת הַהֲלָכָה – עַל רֶגֶל אַחַת:

מראש חודש אלול ועד לחג הסוכות ישנם תוספות ושינויים שונים בתפילה. חלקם נעשים לכל אורך התקופה הזו. וחלקם מיוחדים לעשרת ימי תשובה: מראש השנה ועד יום הכיפורים בלבד.

• ספרדים נוהגים להתחיל לומר סליחות מראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים.
• אשכנזים נוהגים ממוצאי השבת בשבוע שלפני ראש השנה, ועד יום הכיפורים.
• בסוף פסוקי דזמרא, לפני קריאת שמע וברכותיה, יש הנוהגים לומר את מזמור התהלים: "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' ".
• בסוף התפילה (בשחרית, ובמנהגים שונים גם במנחה או בערבית) נוהגים להוסיף את מזמור התהלים "לדוד ה' אורי וישעי".
• אשכנזים נוהגים לתקוע בשופר בסוף תפילת שחרית, לפני אמירת "לדוד ה' אורי וישעי".
• ספרדים נוהגים לתקוע בשופר במהלך אמירת הסליחות.

📖 לימוד 

נבקש מהתלמידים לפתוח סידור. נסביר כי ישנם כמה משפטים שמשתנים בתקופה הזו שבין אלול לסוכות. התלמידים יחפשו (אפשר לעשות תחרות עם ניקוד בזוגות) את המשפטים בסידור

הַיְדַעְת?

בעשרת ימי תשובה מוסיפים הוספות בתפילת שמונה עשרה:

• בברכת אבות: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים"
• בברכת מחיה המתים אומרים: "מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים"
• בברכת הודאה אומרים: "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך"
• ובברכת השלום אומרים: "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום"

בנוסף, בשתי ברכות שבתפילת שמונה-עשרה, מחליפים את חתימת הברכה בחתימה מיוחדת:

• בברכת קדושה, חותמים בעשרת ימי תשובה במילים: "ברוך אתה ה' המלך הקדוש", במקום: "האל הקדוש".
• ובברכת המשפט. חותמים בברכה: "ברוך אתה ה' המלך המשפט", במקום: "האל המשפט".

💬שאלות לדיון

• מדוע לדעתכם מקפידים להחליף את הביטוי "האל הקדוש" בביטוי "המלך הקדוש" בימים אלו?

מִנְהֲגֵי עֵדוֹת:

בקרב עדות ישראל השונות ישנם מנהגים שונים בנוגע לתקיעת השופר בימי חודש אלול

האזינו לתקיעת שופר כאן, כאן או כאן

• בעבר, בקהילות הספרדיות, כנראה שלא נהגו לתקוע בשופר בחודש אלול. אבל כיום אצל מרבית הקהילות הספרדיות – נהוג לתקוע במהלך אמירת הסליחות:
• מנהג יוצאי מרוקו, מצרים ובוכרה לתוקע גם באמירת י"ג מידות וגם באמירת הקדיש שבסוף הסליחות.
• מנהג יוצאי תימן, ג'רבה וכורדיסטן לתקוע אחרי הסליחות.
• ומנהגי יוצאי ארם צובא (סוריה) ותוניס שלא לתקוע בחודש אלול, אלא רק בעשרת ימי תשובה.
• בקרב עדות אשכנז נוהגים לתקוע בתפילת שחרית לפני אמירת המזמור "לדוד ה' אורי וישעי".
• בעבר כנראה שנהגו בעדות אשכנז לתקוע גם בתפילת ערבית בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה (רמ"א, שולחן ערוך, אורח חיים, תקפא, א)
• בדרך כלל נהוג לתקוע: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה, ויש שהקפידו לתקוע: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. תקיעה, שברים, תקיעה. תקיעה, תרועה, תקיעה.

💬שאלות לדיון

• אילו מהמנהגים אתם מכירים מביתכם?
• יש מנהג שהייתם רוצים להכיר יותר?

🎒 יצירה

הכינו ציור המתאים לסידור בימים אלו בהתאם לאחד מהשינויים שראינו. אפשר במקום ציור ליצור שיר או יצירה מכל סוג אחר

טקסט מרכזי

כאן נכתוב את הטקסט המרכזי אם יש כזה