ימים נוראים כיתה: ב

תשובה

הדיון הלשוני יכול להוביל אותנו לתפיסה היהודית לגבי השאלה מהו החטא. כי אם החטא הוא "החטאה" של דרך הישר הרי שחזרה בתשובה היא חזרה אל הדרך הזאת, והמילה תשובה מקורה מהמילה "לשוב". יש כאן אמירה כי מלכתחילה האדם נמצא בדרך הישר וה"החטאה" קרתה מאוחר יותר ויש לאתר את המקום בו קרתה כדי "לחזור" ולתקן..

נבקש מן התלמידים לכתוב במילים שלהם ובאופן מדורג את השלבים בתפיסת התשובה של הרמב"ם. שוחחו על השלבים השונים ועל הסדר בו הם מופיעים:

עזיבת החטא: האדם צריך מבחינה מעשית לחדול מעשיית המעשה, החטא.

חרטה: האדם צריך להתחרט ולהצטער על המעשה הרע שעשה.

וידוי דברים: האדם צריך לומר בקול ולפרט את חטאו בפני עצמו או בפני  אחרים כדי להיות מודע למעשה.

קבלה לעתיד: לבסוף האדם צריך לקבל על עצמו, שמכאן ואילך הוא לא יעשה את המעשה הזה יותר.

קחו דוגמא של מעשים שנעשו בכיתה ונסו לראות כיצד תוקנו על פי השלבים השונים. זו הזדמנות לשוחח על משהו שקרה בכיתה או בין תלמידים מסוימים

תפילה: סליחות

הסליחות הן תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת בימי החול (בלבד) בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה, הימים הראשונים של חודש תשרי. את הסליחות אומרים בשעות הלילה או בבוקר, לפני תפילת שחרית. הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו.

בעדות המזרח מתחילים לומר סליחות למחרת ראש חודש אלול, ובקהילות אשכנז – במוצאי השבת שלפני ראש השנה. במהלך כל חודש אלול, אחרי תפילת שחרית נוהגים לתקוע בשופר כדי לעורר את האנשים לסליחה לקראת הימים הנוראים.

אדון הסליחות

רצוי ללמד את הפיוט "אדון הסליחות" שהוא אחד הפיוטים המוכרים ביותר מהסליחות. מומלץ לצרפו לשיח השחרית בחודש אלול ובימים הנוראים.

ביצועים של הפיוט ניתן למצוא ב"אתר הפיוט והתפילה" או ביוטיוב.

אדון הסליחות הוא אחד מפיוטי הסליחות העתיקים, ואולי הידוע ביותר מביניהם. הפיוט נאמר בפי עדות המזרח השונות במשך כל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט הולך ומונה את הנהגותיו של הקב"ה את עולמו ואת שבחיו על פי סדר הא"ב כשהוא מעמיד בקצה האחד את נוראותו של האל, יודע כל הנסתרות מאז ולעולם, שהכל גלוי וידוע לפניו, ואת רחמיו וחסדיו של האל בקצה השני. בין שני הקצוות הללו מצוי האדם העומד מול האל ומבקש: הגם שחטאנו, הגם שהכל גלוי וידוע לפניך – אף על פי כן – רחם עלינו כי אתה הוא אדון הסליחות ובעל הנחמות.

בכיתות הנמוכות ניתן ללמד חלקים נבחרים מהפיוט בכיתות הגבוהות נלמד את כ הפיוט על מנת לשיר אותם בשיח השחרית באלול.

אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת

בּוֹחֵן לְבָבוֹת

גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת

דּוֹבֵר צְדָקוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת

וָתִיק בְּנֶחָמוֹת

זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת

חוֹקֵר כְּלָיוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת

יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת

כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת

לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

מָלֵא זַכִּיּוֹת

נוֹרָא תְהִלּוֹת

סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת

עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת

צוֹפֶה עֲתִידוֹת

קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת

רוֹכֵב עֲרָבוֹת

שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת

תְּמִים דֵּעוֹת            

חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

עוד על אמירת סליחות באתר מט"ח:

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5544

צדקה

כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה, אנשים ידועים ונאמנים, שיהיו מחזירין על העם מערב שבת לערב שבת, ולוקחין מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו. והן מחלקין המעות מערב שבת לערב שבת, ונותנין לכל עני ועני מזונות המספיקין לשבעה ימים, וזו היא הנקרא קופה… מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה.

(רמב"ם, הלכות מתנות עניים, ט, הלכות א-ג)

האם יש לכם קופת צדקה בכיתה?

הצעה לפעילות: יצרו קופות צדקה בכיתות (אישיות לקחת הביתה או אחת לכיתה, תוכלו לבחור אחת לכל תקופה לאן להעביר את הכסף שהצטבר, וכך לעודד בפועל את התלמידים לתת צדקה בחיי היום יום הכיתתיים)