ביחידה זו נתוודע לגלגול שעבר ט"ו בשבט לאורך הדורות באמצעות טקסטים ומקורות אומנותיים גם יחד.
בעקבות ההיכרות עם השינויים שחלו בט"ו בשבט לאורך הדורות, יתבקשו התלמידים לבחון איזה מהמשמעויות של ט"ו בשבט היא המשמעותית ביותר בעבורם, ובהמשך לכך יתבקשו לתאר כיצד לדעתם יראה ט"ו בשבט בעוד חמישים שנה, וזאת באמצעות ציור או יצירה אומנותית אחרת.
לקריאה נוספת: ראו מאמרו של אליסף תל-אור: "ט"ו בשבט – חג טבע ארצישראלי – חג לכל יושביה; ציור נאיבי כרעיון חדש לחגיגות ט"ו בשבט"
נבקש מ3 מתנדבים להציג בפנטומימה מהו טו בשבט בדרכים שונות (לחשוב על כל מיני הקשרים, ניתן ללחוש ולעזור להם). הכיתה תצטרך לנחש בכל הצגה במה מדובר ובסוף להבין את ההקשר.
התלמידים יקבלו דף (אפשר להציג במצגת עם תמונות שונות הקשורות לטו בשבט. לכל אחת מהן יצטרכו לתת כותרת- מה משמעות החג תוך הטקסט המצורף.
לאורך הדורות סימל ט"ו בשבט ערכים שונים הקשורים לאדמה ולטבע:
מימי המשנה ועד לימי הציונות – נקבע שיום זה יהיה היום ממנו יחלו לספור את שנותיו של העץ. במשך שנים ארוכות לא היה ט"ו בשבט יום של חג של ממש, אלא יום עם סמליות מעטה של פריחה ונטיעה.
בעקבות התפשטות מנהגי המקובלים מצפת החלו להתפשט מנהגים של סדרים מיוחדים שנועדו לספר ולהזכיר את שבחה של ארץ ישראל ופיריותה.
בימי ראשית הציונות- הפך ט"ו לחג הנטיעות, שכן המתיישבים רצו להפריח את השממה.
ובימינו – מציינים ביום זה את "יום איכות הסביבה".
אפשרות א'-ציירו בול לכבוד ט"ו בשבט שיבטא את הערך שאתם רואים ביום מיוחד זה כיום.
אפשרות ב' – חישבו על טו בשבט בעוד חמישים שנים. הכינו בול/ כרזה המשקפים את החג בזמן זה.
"את ט"ו בשבט אפשר להלביש במשמעות של חג הארץ – חג לכל יושביה: יהודים וערבים כאחד. שכן, מבין כל מועדי ישראל ניכר שט"ו בשבט הוא למעשה המועד שלבש ופשט צורות מצורות שונות לאורך השנים. ועל כן לא יהיה זה בגדר פריצת גדר תרבותית להלבישו במשמעות נוספת, ברובד נוסף על תלי התילים שכבר הלכו ונוצרו במרוצת הדורות ביחס למועד זה כפי שהראיתי לעיל.
יתרה מזאת, חוט השני השוזר את רעיונותיו של ט"ו בשבט הוא היחס שבין האדם והאדמה: האדם והאילן בהיבט היהודי-ההלכתי, האדם והאדמה בהיבט היהודי-לאומי-גלותי, האדם והאדמה בהיבט היהודי-לאומי-ציוני, האדם והאדמה – בהיבט המערבי-אוניברסלי. ולצד כל המשמעויות האלו, לצד מעגלי השייכות השונות שבהם נוגע ט"ו בשבט: מעגל השייכות הדתי, מעגל השייכות הלאומי, מעגל השייכות האוניברסלי, חסרה משמעות נוספת חשובה ומרכזית מאוד, הנוגעת במעגל השייכות הארצי: מועד המבטא את היחס של יושבי הארץ כולה, אזרחי המדינה וגם אלו שאינם אזרחי המדינה – אל האדמה שעליה הם יושבים.
המכנה המשותף היחידי הקיים בין כל יושבי הארץ – יהודים אזרחי המדינה התומכים ברעיון הציוני, יהודים אזרחי המדינה שמתנגדים לרעיון הציוני ואפילו למדינת ישראל עצמה, ערבים ישראלים וערבים פלסטינים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים – המכנה מהשותף לכל אלו הוא אדמת ארץ ישראל. לכל אחת מן הקבוצות האלו זיקה אחרת, בעלת רקע תרבותי אחר או בעלת משמעות אחרת בהוויית חייה. אך לכולם זיקה ברורה לאדמת הארץ.
והנה, נושא זה שבמציאות החיים היומיות מהווה את נקודת המחלוקת בין הקבוצות השונות, כיוון שכל אחת מן הקבוצות מבקשת לממש אותו באופן אחר, עשוי להיות באופן נאיבי ואידאי – לפחות יום אחד בשנה – לנקודת ההסכמה שבין החלקים השונים, ליום החג המשותף, של חגיגת הזיקה של האדם לאדמה שעליה הוא יושב".