בשיעור נעסוק בחשיבות של זיכרון ימי העבדות במצרים, על החשיבות לזכור את היותנו עבדים בעבר. ואת המשמעות של דבר זה בחיינו כאנשים חופשיים. התורה מבקשת זאת מהאדם בהקשר של דאגה לחלש לגר ולזר. "זכור כי עבד היית…"לזכור על מנת לא להפוך אדם אחר לעבד לחסר זכויות.
ציוד נדרש: כלי כתיבה.
הרחבה למורה: במספר פסוקים בתורה, מוזכר החיוב לזכור את היותנו עבדים, בהקשר של שמירה על יום המנוחה, שבת בהקשר של עבד עברי, ובהקשר של שמירה על זכויות הגר היתום והאלמנה.
נבקש מהילדים לעצום את עיניהם ולנסות לצייר מהזכרון אירועים/מפגשים שקרו להם בעבר.
אילו אירועים מילדותכם המוקדמת אתם זוכרים? הביאו דוגמאות למקרים אירועים דמויות שפגשתם.
האם האירועים האלו משפעים עליכם היום? באילו מהם אתם נזכרים לעיתים קרובות? האם יש לכם חפצים מסוימים שמזכרים לכם ארועים מהעבר?
בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה אַחַת הָיוּ נוֹהֲגִים לְהַמְלִיךְ מֶלֶךְ עַל יְדֵי "דִּין שָׁמַיִם" (אוּלַי סוּג שֶׁל הַגְרָלָה?)
הָיָה לָהֶם עוֹף מְיֻחָד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ 'עוֹף הָאֹשֶׁר', כַּאֲשֶׁר מֵת הַמֶּלֶךְ, וְרָצוּ לְהַמְלִיךְ מֶלֶךְ חָדָשׁ, הָיוּ מַפְרִיחִים אֶת הָעוֹף וּמַמְלִיכִים אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר הָעוֹף נָח עַל רֹאשׁוֹ.
פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר מֵת הַמֶּלֶךְ, הִפְרִיחוּ אֶת הָעוֹף, וְהוּא נֹחַ עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל עֶבֶד. עֶבֶד זֶה הָיָה נוֹהֵג לִלְבֹּשׁ כּוֹבַע נוֹצוֹת וַחֲגוֹרָתוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה פְּרָסוֹת כְּבָשִׂים. הוּא הָיָה מַרְוִיחַ אֶת לָחֲמוּ בְּשִׁירָה, בְּרִקּוּד וּבְתִיפוּף בַּחֲתֻנּוֹת. כְּשֶׁנִּבְחַר הָעֶבֶד לְמֶלֶךְ וְעָבַר לָגוּר בְּאַרְמוֹן הַמְּלָכִים, צִוָּה לִבְנוֹת לוֹ סֻכָּה קְטַנָּה לְיַד הָאַרְמוֹן וּלְתוֹכָהּ הִכְנִיס אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ מֵחַיָּיו הַקּוֹדְמִים כְּעֶבֶד: אֶת כּוֹבַע הַנּוֹצוֹת, אֶת חֲגוֹרַת הַפְּרָסוֹת וְאֶת הַתֹּף. כְּמִן כֵּן הִכְנִיס לְתוֹכָהּ רְאִי גָּדוֹל.
הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ נָהַג אֶת עַמּוֹ בְּחֶסֶד וּבָרַחֲמִים וְהָיָה אָהוּב עַל הָעָם כֻּלּוֹ. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיָה נוֹהֵג לְהִתְבּוֹדֵד בַּסֻּכָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלְּיַד הָאַרְמוֹן. פַּעַם הִשְׁאִיר אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, וְהַשָּׂרִים רָאוּ אֶת מַלְכָּם חוֹבֵשׁ אֶת הַכּוֹבַע לְרֹאשׁוֹ, חוֹגֵר אֶת הַחֲגוֹרָה לְמָתְנָיו, מְתוֹפֵף וְרוֹקֵד לִפְנֵי הָרְאִי. תָּמְהוּ הַשָּׂרִים וְשָׁאֲלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְפֵשֶׁר מַעֲשָׂיו:
"הֲלֹא מֶלֶךְ אַתָּה, וְאַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדְךָ?!"
"הָיִיתִי עֶבֶד וְנַעֲשֵׂיתִי מֶלֶךְ", עָנָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ, "רוֹצֶה אֲנִי לְהִזָּכֵר מִפַּעַם לְפַעַם שֶׁהָיִיתִי פַּעַם עֶבֶד, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְגָּאֶה וְלֹא אֶתְנַשֵּׂא עַל עַמִּי וַעֲלֵיכֶם".
(מִסִּפּוּרֵי יְהוּדֵי עִירָאק, מִתּוֹךְ: "הַלַּיְלָה הַזֶּה: הַגָּדָה יִשְׂרְאֵלִית" / עוֹרְכִים: מִישָׁאֵל וְנֹעַם צִיּוֹן)
הציווי לזכור את העבדות במצרים כתוב חמש פעמים בספר דברים: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם." דברים ה, יד; טו, טו; כד, כב