סיפורי חכמים במעגל השנה. כיתה: א

קריאת כיוון

בשיעור נעסוק במשמעות השימוש בשפה העברית לאורך הדורות גם בגלות, ועד להחייאת השפה המתחדשת שהייתה מפעל חייו של אליעזר בן יהודה.

ציוד נדרש:

• כלי כתיבה.
• מחשב/ נגן מוזיקה

הרחבה למורה: בשיעור זה נעסוק מדרש אגדה העוסק בזהות של עם ישראל במצרים, שהתבטאה בשמירה על שפתם (זהות כללית) ושמירה על שמותיהם(זהות פרטית).

והקפדה על כבוד לזולת- שלא דברו לשון הרע.

הסיבה הרביעית המובאת במקור לכך שנגאלו ישראל היא "שנשמרו מן העריות" מפאת גילם הצעיר של הילדים הושמט החלק הזה מן המקור המובא מטה

מהלך השיעור

✨ פתיחה: 

נשחק את המשחק "טלפון שבור" התלמידים ישבו במעגל, אחד מהם מתחיל ולוחש מילה אחת לחבר/ה היושב/ת לימינו. המטרה היא להצליח להעביר את המילה בצורה נכונה עד סוף הסבב.

דיון קצר: האם הצלחנו להעביר את המילה? מדוע לפעמים קרה שמילה השתבשה? מה קורה כאשר אני אומר/ת משהו והחבר/ה שומע/ת משהו אחר?

📖 לימוד 

מקור:

רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע … לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָן רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נָחֲתִין, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקִין, לֹא הָיוּ קוֹרִין לִיהוּדָה רוּפָּא וְלֹא לִרְאוּבֵן לוּלְיָאנִי וְלֹא לְיוֹסֵף לֵיסְטֵיס וְלֹא לְבִנְיָמִין אֲלֶכְּסַנְדְּרִי. לֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָהָם הָעִבְרִי, וְכָאן (שמות ה, ג): וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, וּכְתִיב (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ב): דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה הַדָּבָר מוּפְקָד אֶצְלָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא הִלְשִׁין אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ…
ויקרא רבה ל״ב

עיבוד:
רַב הוּנָא אָמַר, בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא: בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:

 שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם,

 וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם,

 וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרַע…

 לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, כְּלוֹמַר, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן – הָיוּ, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן – נִשְׁאֲרוּ. וְלֹא הָיוּ קוֹרְאִים לִרְאוּבֵן – רוּפוּס וּלְשִׁמְעוֹן – לֻלְיָנִי וּלְבִנְיָמִין – אָלֶכְּסַנְדֶּר…

💬קריאה יחפה:

• שאלה 1- מָהֵן הַסִּבּוֹת שֶׁבִּגְלָלָן נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם?
• שאלה 2- עַל מָה הִתְאַמְּצוּ לִשְׁמֹר עִם יִשְׂרָאֵל?
• שאלה 3- מִלְּבַד שְׁמִירָה עַל שְׂפַת עַמָּם נִמְנְעוּ עִם יִשְׂרָאֵל מִלְּדַבֵּר רַע אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, מַדּוּעַ זֶה חָשׁוּב כָּל כָּךְ?

 💬ריבוי קולות ורלוונטיות:

• שאלה 1- הָאֵם לְדַעְתְּכֶם חָשׁוּב שֶׁבְּנֵי אוֹתוֹ עָם יְדְעוּ וִידַבְּרוּ בְּאוֹתָהּ הַשָּׂפָה?
• שאלה2- עִם קוּם הַמְּדִינָה עָלוּ לָאָרֶץ יְהוּדִים רַבִּים מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת בָּעוֹלָם וּלְכָל אֶחָד הָיְתָה שָׂפָה שׁוֹנֶה. הַאִם בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּכֶם דִּבְּרוּ אוֹ מְדַבְּרִים שָׂפוֹת נוֹסָפוֹת מִלְּבַד עִבְרִית?
  
  

🎒 פעילות

• מחייה השפה אליעזר בן יהודה:

נשמיע בכתה את השיר שכתב ירון לונדון: אליעזר בן יהודה בביצוע מתי כספי
(ניתן להקרין את המילים)
אליעזר בן יהודה נולד בוילנה , בבית חרדי חסידי. כאשר עלה לארץ התגורר בעיר העתיקה בירושלים והתמסר להחייאת השפה העברית.
שעד אז הייתה שפת ספר ותפילה בלבד. הוא ערך מילון, ובו התאים את השפה לתקופה וחידש מילים, וכן הוציא עיתון בעברית ונאבק להפיכת השפה העברית לשפת ההוראה והדיבור. לאליעזר קמו מתנגדים שחשבו שהעברית היא שפת קודש ולכן אסור לדבר בה ביום יום. אך גם שטענו שהיא שפה מיושנת.
בזכות התמדתו הרבה והשפעתו השפה העברית שבה לתחייה והיום מדוברת בארץ.

נשאל:

• מָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד עַל אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה מֵהַשִּׁיר?
• אֵלּוּ תְּכוּנוֹת נִדְרְשׁוּ לוֹ כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לְמַמֵּשׁ אֶת חֲזוֹנוֹ?
• אִם הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לִפְגֹּשׁ אֶת אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה מָה הֱיִיתֶם מְסַפְּרִים לוֹ עַל הַשָּׂפָה הָעִבְרִית הַיּוֹם?

📝 עיבוד וסיכום:

• משימה
  דף עבודה מצורף בנספח: נכתוב מילה אהובה בעברית, נבדיל בין מילים שחדרו לשפת היומיום שלנו אך אינן מילים בעברית, לבין מילים עבריות של ממש.
• משימה לבית: לברר את משמעות שם המשפחה 

טקסט מרכזי

מקור:

רַב הוּנָא אָמַר בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם וְאֶת לְשׁוֹנָם וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע … לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָן רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נָחֲתִין, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקִין, לֹא הָיוּ קוֹרִין לִיהוּדָה רוּפָּא וְלֹא לִרְאוּבֵן לוּלְיָאנִי וְלֹא לְיוֹסֵף לֵיסְטֵיס וְלֹא לְבִנְיָמִין אֲלֶכְּסַנְדְּרִי. לֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָהָם הָעִבְרִי, וְכָאן (שמות ה, ג): וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, וּכְתִיב (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ב): דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה הַדָּבָר מוּפְקָד אֶצְלָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא הִלְשִׁין אֶחָד עַל חֲבֵירוֹ…
ויקרא רבה ל״ב

עיבוד:
רַב הוּנָא אָמַר, בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא: בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם:

 שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם,

 וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם,

 וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרַע…

 לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, כְּלוֹמַר, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן – הָיוּ, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן – נִשְׁאֲרוּ. וְלֹא הָיוּ קוֹרְאִים לִרְאוּבֵן – רוּפוּס וּלְשִׁמְעוֹן – לֻלְיָנִי וּלְבִנְיָמִין – אָלֶכְּסַנְדֶּר…

דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּב לוֹמַר, בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם…"
(משנה סנהדרין פרק ד' משנה ה')