תכנית ספירלית לעשרה בטבת. כיתה: ד'

קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת באופן בו אנשים מתייחסים לאבל, לחורבן, לכאב- היכולת לראות את התקוה בתוך מצב קשה. 

בעקבות חורבן בית המקדש הראשון נקבעו ארבעה תאריכים שמטרתם הייתה לציין את חורבן ירושלים:

• צום עשרה בטבת- שנקבע לזכר היום בו הקים נבוכדנצר מלך בבל מצור על ירושלים.
• צום י"ז בתמוז- שנקבע לזכר יום בו נפרצו חומות ירושלים בידי צבאו של נבוכדנצר (כשנתיים וחצי לאחר שהוקם המצור בעשרה בטבת).
• צום תשעה באב- שנקבע לזכר היום בו החריב נבוכדנצר מלך בבל את בית המקדש וירושלים בימי בית המקדש הראשון, וחזר ונקבע לזכר חורבן בית המקדש השני בימי הרומאים.
• צום גדליה, בג' בתשרי, שנקבע ביום שבו נרצח גדליה בן אחיקם, המנהיג של הישוב היהודי לאחר חורבן בית המקדש בידי יהודי אחר, מה שהוביל בסופו של דבר להגליית שארית הפליטה שעוד נותרה בארץ.

אירועים טראומטיים אלו השפיעו רבות על מהלך ההיסטוריה והתרבות היהודית. רוב דפוסי הקיום  היהודי המוכר לנו היום, עוצבו בעקבות חורבן בית שני, פותחו כתוצר של הסתגלות לקיום יהודי בלי פולחן המקדש וירושלים כמרכז לאומי

מלבד עיצוב מחדש של לוח העברי,  חז"ל  התמודדו עם  משמעות חורבן ירושלים במישורים נוספים   כגון:  טקסי חיים, שינויים במבנה החברתי, ודחייה של  רעיונות  פוליטיים  משיחיים, ועוד . חז"ל דאגו שזיכרון  המרד הגדול , חורבן ירושלים, המקדש וארץ  ישמר במקביל לעיצוב מחדש של חיים היהודים. הם פתחו  מסורות ומנהגים שייעודם  היה לשמר את זכר האסון באירועים משמחים, כגון:

• שבירת כוס בחתונה  ואמירת אם אשכחך ירושלים תשכח ימני.
• השארת חלק לא מסויד בבית לזכר החורבן.

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

• נבקש מהתלמידים לכתוב בזוגות 5 דברים מרכזיים מאוד, כאלו שלא נראה שיהיה אפשר להסתדר בלעדיהם, במעגלים שונים של חייהם- אישי, משפחתי, בית ספרי, קהילתי, מדינה, עם יהודי, עולם (לדוגמה במשפחה זה אולי הטלויזיה או ארוחת ערב, ברמה המדינית- צבא, ממשלה.. וכו'). נבקש לשתף ברמה הלאומית – ישראל ועם יהודי.  (רק אם יש מספיק זמן)
• נסביר שאנחנו עכשיו נוסעים אחורה בזמן לתקופת בית ראשון- מה הדבר המרכזי ביותר? השינוי שחל עם החורבן היה כה גדול- חישבו על חגיגת פסח כשיש בית מקדש לעומת פסח אחרי החורבן.

  לסיכום הפתיחה : המורה יסביר לילדים שהכאב והצער היו  גדולים  מאוד. אנשים  נאלצו לארגן את  חייהם מחדש, להסתגל שלא חוגגים חגים בירושלים. במשך השנים לאחר החורבן  חג הפסח עוצב כ"סדר" המוכר לנו ונחגוג במסגרת המשפחה, זיכרון המקדש נשמר  בקערת הסדר, הזרוע והביצה מסמלים עד היום את קורבנות  פסח וחגיגה .כל שנה במהלך ההגדה מקווים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה " .                                         

📖 לימוד 

רבן גמליאל ורבי אליעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא היו עולים לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים.

התחילו הן בוכין ור' עקיבא מצחק.

אמרו לו: מפני מה אתה מצחק?

אמר להם:  מפני מה אתם בוכים?

אמרו לו: מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" (במדבר א'), עכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה?

אמר להם: לכך אני צוחק; עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיין תהיה והר הבית לבנות יער" (מיכה ג) – בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת אף היא, שאמר: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח), ותלה הקב"ה נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה.

בלשון הזה אמרו לו: עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו".

מסכת מכות דף כד ע"א

💬שאלות לדיון

• מה מסמל השועל שיוצא מבית קדשי הקודשים? מה מסמלת קריעת הבגדים?
• מה ההבדל בין תפיסתו של רבי עקיבא לבין שאר החכמים לאותה מציאות שהם פוגשים? מה גרם לו להסתכל על הדברים באופן שונה?
• מה לדעתכם ניסה לומר להם בכך רבי עקיבא?  מדוע דווקא הצחוק מסמל זאת?
• מה אתם חושבים שהייתם אומרים לרבי עקיבא במצב כזה? איך אתם הייתם מגיבים לדעתכם?

📝 עיבוד וסיכום:

חישבו על מצב כלשהו בחייכם האישיים או במצב החברתי של בית הספר, הקהילה או המדינה. צרו ציור/ קולאז' המראים את היכולת לראות את המונה באופן שלילי או באופן חיובי

🎒 יצירה- אפשרות נוספת

צרו קומיקס של רבן גמליאל ורבי אליעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא המטיילים בחורבות ירושלים ו/או מגיעים לישראל כיום