קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בעיקרה במפגש בין יעקב לעשיו. יעקב הגיע אל המפגש בחשש ומתוך רצון לפייס את אחיו עשו לאחר 20 שנות ריחוק. הוא גילה שאחיו עשיו רץ לקראתו לא מתוך איבה אלא מתוך אהבת אחים – עשיו חיבק ונישק את יעקב ושניהם בכו.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה השאלות המוצעות נועדו בעיקר להבין את הדיאלוג ואת מערכת היחסים בין יעקב לעשיו בעת המפגש ביניהם.

• בריבוי קולות אנו מפנים את הזרקור לרגשותיהם ולמניעיהם של יעקב ועשיו בשעת פגישתם: מדוע הם בכו, מה השפיע על עשיו להתפייס, למה התכוון יעקב באמרו לעשיו כי הוא ראה את פניו כפי שרואים את פני אלוהים? כמו כן מוצע בחלק זה להתייחס לתופעה ייחודית ונדירה בספר התורה והיא סימני הנקודות המופיעים מעל המילה "וישקו". התלמידים יוכלו להציע משמעות משל עצמם לנקודות אלה וכן ללמוד על משמעותן ועל הפירושים שנתנו להן חז"ל.

• ברלוונטיות העיסוק הוא סביב הקושי שלנו לעתים לבקש סליחה וסביב דרכי פיוס שונות. השיחה המוצעת בנושא זה קושרת בין הלימוד על דרכי הפיוס השונות של יעקב כלפי עשיו לבין השיר "העיקר לא לבקש סליחה" מאת יהודה אטלס.
• ביצירה התלמידים מוזמנים להתבונן ולהשוות בין ציורים של שני אמנים ישראלים המתארים את המפגש בין יעקב לעשיו – ציור של שרגא ווייל וציור של מיכאל פאלק. ההשוואה בין שני הציורים מאפשרת התנסות במיומנות של השוואה בטבלה (באמצעות שאלות מנחות), וכן בחירה אישית של ציור מועדף ומתן פרשנות אישית לציור.

• בהרחבה מציעה העשרה בשני נושאים: ביחס למנהג שרווח במזרח הקדום של השתחוות מצד מלך כנוע בפני מלך (שליט) גדול שבע פעמים, וכן ביחס לביטוי "אחרון אחרון חביב" המובא במדרש (ואצל רש"י) בהתייחסותו לסדר שבו בחר יעקב להעמיד את נשותיו ובניו לקראת המפגש עם עשיו.

טקסט מרכזי

א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ

   וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.

 ב וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים.

 ג וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו.

 ד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ.

 ה וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר

מִי אֵלֶּה לָּךְ

    וַיֹּאמַר

הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ.

 ו וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.

 ז וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

 ח וַיֹּאמֶר

מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי

    וַיֹּאמֶר

לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.

 ט וַיֹּאמֶר עֵשָׂו

יֶשׁ לִי רָב

אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ.

 י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב

אַל נָא

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי

כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי.

 יא        קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל

     וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.

 יב וַיֹּאמֶר

נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ.

 יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו

אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.

יד        יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה.

 טו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו

אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי

     וַיֹּאמֶר

לָמָּה זֶּה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.

 טז וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה.

 יז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת

    עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.

יח וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי  הָעִיר.

יט וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה.

 כ וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

קריאה יחפה

נקרא את פסוקים א-ד

💬נשאל:

• פס' ב: לקראת המפגש עם עשיו, יעקב העמיד בסדר מסויים את נשותיו וילדיהן (ילדיו).

📝כתבו את מי הוא העמיד בהתחלה, את מי באמצע ואת מי בסוף.

• לפי פס' ג, כמה פעמים השתחווה יעקב עד אשר ניגש קרוב אל עשיו אחיו?

• לדעתכם, מדוע הוא השתחווה פעמים רבות כל-כך?

בפרק הקודם (פרק לב) למדנו שיעקב חשש מהמפגש עם עשיו אחיו שבא לקראתו עם ארבע מאות איש.

💬נשאל:

לפי פס' ד בפרק לג האם עשיו היה בסופו של דבר אויב או אוהב? נמקו את תשובתכם.

נקרא פסוקים ה-ט

📝כתבו מי אמר למי:

• "מִי אֵלֶּה לָּךְ ?" (פס' ה) – ____________________________

• "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ" (פס' ה) – _____________

• "מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי ?" (פס' ח) – ______________

• "לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי" (פס' ח) – ________________________

💬נשאל:

• לפי פס' ט, האם עשיו הסכים מיד לקבל את המנחה (המתנה) מיעקב?

• מדוע? כיצד עשיו נימק זאת?

נקרא פס' י-יא 

📝מתחו קו בין מילות הפסוקים המודגשות לבין הפירוש המתאים להן (הפירושים מופיעים למטה):

משימה זו נמצאת גם בדף העבודה של יחידה זו.

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב

אַל נָא

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי

כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי.

            קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל

     וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח."

פירוש:

נקרא פס' יב-יג:

עשיו הציע ליעקב ללכת לידו וללוות אותו בדרכו.

💬נשאל:

• האם יעקב קיבל את ההצעה של עשיו?

• כיצד הוא נימק זאת לעשיו?

נקרא פס' טו:

עשיו הציע ליעקב הצעה נוספת – להשאיר איתו מלווים מטעמו (מן העם שלו) שישמרו עליו. גם להצעה זו יעקב סרב בנימוס.

📝נכתוב:

• כתבו את מילות הפסוקים שמהן לומדים על סירובו של יעקב להצעה זו.

• כתבו את דברי יעקב אלה במילים שלכם.

💬נסכם:

• כמה פעמים בשיחה בין יעקב לעשיו כינה יעקב את עצמו עבד של עשיו ("עבדך", "עבדו") ואת עשיו האדון שלו ("אדוני")?

• חשבו מדוע הוא עושה זאת פעמים רבות כל-כך.

• כיצד כינה עשיו את יעקב בפס' ט?

• מה תוכלו ללמוד מכך על יחסו של עשיו ליעקב במפגש הזה?

📝השלימו לפי פס' טז:

• המפגש המחודש בין יעקב ועשיו הסתיים לעת עתה, וכל אחד מהם הלך לדרכו. עשיו הלך ל___________________  ויעקב הלך ל ____________________.

פס' יח-כ:

כאשר יעקב הגיע לארץ כנען, הוא חנה ליד יישוב שנקרא "שלם עיר שכם" ולאחר מכן הוא עשה כמה דברים. מה הוא עשה?

ריבוי קולות

"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ." (פס' ד)

💬לדעתכם, מדוע בכו יעקב ועשיו ברגעים אלה?

בספר התורה מופיעה המילה "ַיִּשָּׁקֵהוּ" כאשר מעליה סימני נקודות (נקודה מעל כל אות):

תופעה זו של סימני נקודות מעל מילים היא מיוחדת ונדירה יחסית בתורה. סימני נקודות שכאלה מופיעים רק בעשרה פסוקים בכל התורה.

כפי שניתן לראות בתמונה למעלה, בספר התורה (בשונה מחומש) אין ניקוד לאותיות (כגון פתח, קמץ, סגול, חיריק) וגם אין בו סימני פיסוק (כגון פסיק, נקודה בסוף משפט או סימן שאלה). אך סימני הנקודות מעל המילים כן מופיעים בספר התורה עצמו.

על רקע עובדה זו, סימני הנקודות כמו אלו המופיעים מעל המילה "וישקהו" בולטים ומשונים עוד יותר. 

💬נשוחח:

• מדוע נכתבו סימני הנקודות האלה? ומה משמעותן?

• לדעתכם, מדוע נכתבו נקודות אלה? איזה תפקיד יכול להיות להן?

נענה על שאלה זו כמה תשובות:

• התשובה הראשונה קשורה לאדם שחי לפני הרבה מאוד שנים וקראו לו עזרא הסופר. עזרא הסופר היה מנהיג יהודי מפורסם שחי לפני כ-2500 שנה. אחד הדברים שעזרא עשה היה להעתיק את התורה (כלומר לכתוב עותקים של סיפורי התורה).

לעתים התלבט עזרא הסופר בשאלה האם מילה מסויימת אכן צריכה להופיע בסיפור בתורה, וכיוון שלא ידע כיצד להכריע הוא בחר להכניס אותה אך לסמן נקודות מעליה. כמו במקרה של המילה "וישקהו".

כלומר, כל המילים בתורה שיש מעליהן סימני נקודות הן מילים שעזרא הסופר לא היה בטוח אם הן צריכות או לא צריכות להופיע בסיפור שבתורה.

• התשובה השניה לשאלת משמעותם של סימני הנקודות מתייחסת לעמדות שונות של חז"ל, אשר ראו את סימני הנקודות המיוחדים מעל המילה "וישקהו" בספר התורה ודרשו את משמעותם, כל אחד בדרכו. (נציין שחז"ל ופרשני תורה מאוחרים יותר לא התייחסו כלל לשאלה האם המילה הזו צריכה או לא צריכה להיות כתובה בתורה, אלא דרשו את משמעותה המיוחדת בהקשר לסיפור שבו היא נתונה):

יש שדרשו לשבח את הנשיקה שנתן עשיו ליעקב, וראו בה נשיקה אמתית מכל הלב, כאשר סימני הנקודות באים להדגיש את הייחודיות של אותה נשיקה.

לעומת זאת, ישנם פירושים רבים שדרשו את המילה "וישקהו" עם הנקודות מעליה לגנאי, כלומר שהנשיקה שנתן עשיו ליעקב לא היתה מכל הלב, אלא היא היתה העמדת פנים ואפילו בעלת כוונה רעה (רצון לנשוך את יעקב).

לפי הפירושים השונים של חז"ל למילה "וישקהו" ניתן להבין שחז"ל ראו בסימני הנקודות שמעל למילים דרך להדגיש ולהבליט את המילה, ולהפנות תשומת לב מיוחדת של הקוראים אליה. ובעקבות כך חז"ל דרשו את משמעותה בתוך הסיפור.

💬נשאל:

• האם אתם מזדהים עם אחד הפירושים של חז"ל? אם כן, עם איזה מהם? הסבירו מדוע.

• לדעתכם, מה השפיע על עשיו להתפייס עם יעקב?

למורה

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב

אַל נָא

אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי

כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי." (פס י)

• לדעתכם, למה התכוון יעקב כאשר אמר לעשיו "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי" ?

• למה הוא התכוון בדבריו שכאשר הוא ראה את עשיו היה זה כמו לראות את פני אלוהים?

הרחבות נוספות למורה

רלוונטיות

איך מתפייסים

התורה מספרת בפרק הזה ובפרק הקודם שיעקב חשש מאוד שעשיו אחיו עדיין כועס ורוצה להרוג אותו בעקבות מה שקרה עשרים שנה קודם לכן – גניבת הברכה במרמה מאביהם יצחק.

כפי שלמדנו, יעקב עשה דברים שונים כדי להתמודד עם המצב, ואחד מהם היה לנסות לפייס את עשיו אחיו. הוא שלח לו מנחה, השתחווה לפניו שבע פעמים עד שניגש אליו, ובמפגש ביניהם הוא כינה את עשיו "אדוני" ואת עצמו "עבדך" (עבדו של עשיו, כלומר שהוא קטן ממנו וכפוף לו). עם זאת, הוא לא התנצל או ביקש במפורש סליחה על אותו מעשה של גניבת הברכה.

💬נסו להסביר מדוע הוא לא עשה זאת.

גם אנחנו לפעמים פוגעים במישהו אחר (אח/אחות, חבר/ה, הורה) ולא תמיד רוצים או שלא קל לנו לבקש סליחה ממי שפגענו בו.

הסופר יהודה אטלס כתב על כך שיר:

העיקר לא לבקש סליחה

אני מוכן לא לאכול שוקולד.
אני מוכן שלא יקנו לי צעצועים.
אני מוכן שלא ירשו לי לצאת לשחק.
אני מוכן אפילו לקבל מכות.

העיקר –
לא לבקש סליחה.

🔗מילות השיר

🔗שער הספר "והילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס

💬נשוחח:

• האם אתם מזדהים עם דברי הילד בשיר – "אני מוכן…  העיקר – לא לבקש סליחה"?

• מדוע קשה לנו לפעמים לבקש סליחה?

• מדוע חשוב, למרות הקושי, לנסות להתפייס ולהתנצל בפני מישהו שפגענו בו?

פעולותיו של יעקב כלפי עשיו אחיו מלמדות אותנו שניתן לנסות לפייס מישהו שפגענו בו בדרכים שונות, גם אם לא מבקשים ואומרים במפורש את המילה "סליחה".

💬חשבו על כמה שיותר דרכים שבהן גם אנחנו יכולים לנסות לפייס מישהו שפגענו בו

הרחבה

וישתחו

"וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו" (פס' ג).

על השתחוותו של יעקב לעשיו שבע פעמים מוסבר ב'דעת מקרא' כי היה זה מנהג רווח בעולם הקדום:

"שבע פעמים – כמנהג שרווח בכל המרחב, וכן עולה מן האיגרות ששלחו מלכי כנען אל פרעה מלך מצרים (נמצאו בארכיון בת אל-עמרנה): כה אמר… העבד הכן של המלך, לרגלי המלך, אדוני, שבע שבעתיים אני נופל וכו' […] וכך חלק יעקב כבוד לעשיו אחיו, מעין כבוד שחולק מלך כנוע ל'מלך הגדול'. "

 💬האם הלמידה שלכם על המנהג שהיה קיים בעולם הקדום בתקופת התורה, ולפיו מלך כנוע משתחווה שבע פעמים למלך גדול וחזק ממנו, משפיעה על הבנתכם את ההתנהגות של יעקב כלפי עשיו? הסבירו את תשובתכם.

אחרון אחרון חביב

בפס' ב' מתואר באיזה סדר העמיד יעקב את נשותיו ואת ילדיו לקראת המפגש עם עשיו:

"וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים".

סדר זה אינו מקרי, והוא יכול לנבוע מתוך מנהגי התקופה והמקום או מתוך חששו של יעקב שעשיו בא למלחמה ולא לשלום (וראו על כך בפירוש של 'דעת מקרא').

כך או כך, המדרש בבראשית רבה (שמובא אצל רש"י) ראה ללבו של יעקב ולחיבתו היתרה לרחל וליוסף (ומכאן אולי גם לרצונו להגן עליהם יותר מהאחרים במקרה של מלחמה עם עשיו ואנשיו), ושם כתוב "האחרון אחרון חביב". כלומר שהאחרונים ביותר שמופיעים בסדר שבו העמיד יעקב את נשיו וילדיו הם דווקא החביבים ביותר.

הביטוי "אחרון אחרון חביב" נכנס לשפה העברית המודרנית וגם בימינו אפשר לשמוע אותו, כאשר רוצים לציין שהאחרון ביותר הוא דווקא החשוב, היקר והאהוב ביותר (בעיני מי שאומר זאת).

למשל, כאשר בסוף יום לימודים כבר אספו כמעט את כל ילדי הכיתה ונשארו רק ילד או ילדה אחרונים, הוריהם יכולים לומר להם כאשר יבואו לאסוף אותם "אחרון אחרון חביב" או "אחרונה אחרונה חביבה".

 💬האם יש לכם דוגמה מחייכם שבה שמעתם או אמרתם בעצמכם את הביטוי "אחרון אחרון חביב"? אם כן, שתפו את חברי הכיתה.

מדוע גם על לאה וילדיה נכתב שהם הועמדו אחרונים?

על כך ולהרחבה נוספת ראה/י באתר האקדמיה ללשון עברית:

🔗על הביטוי "אחרון אחרון חביב"