קריאת כיוון

ביחידה זו אנו פוגשים פן נוסף וחדש של יוסף "בעל החלומות" – הפעם יוסף אינו החולם אלא הוא מי שפותר חלומות של אחרים- שר המשקים ושר האופים של פרעה.

.

עוד על היחידה:

• בקריאה יחפה  נשאל שאלות שנועדו לסייע לתלמידים להבהיר את תוכן הפסוקים, תוך דגש והעמקה במשמעויות הרמוזות בחלומות של שר והמשקים ושר האופים.

אנו ממליצים ביחידה זו לשלב בשלב ה"קריאה יחפה" את החלק היצירתי, שבו מוצע לתלמידים לצייר או להמחיז בזוגות את החלומות של שרי פרעה.

• בריבוי קולות מוצעות שלוש שאלות אפשריות למחשבה ודיון:

• מה תפקידו של אלוהים ומה תפקידו של יוסף בפתרון החלומות?
• האם ניתן לחזות את העתיד באמצעות חלומות? מוצע להתייחס לגישות שונות לפתרון חלומות (נושא שמוצג בהרחבה).
• כיצד ניתן להסביר את העובדה ששר המשקים שכח את יוסף?

.
• ברלוונטיות מוצעים שלושה נושאים:

• החלומות שלנו והרגשות שהם מעוררים בנו
• מצבים שבהם אנו או אנשים סביבנו זועפים
• מצבים של הכרת תודה או אי הכרת תודה בחיינו.

•  ביצירה נעסוק בחלומות של שר המשקים ושר האופים.

•  בהמחשה מוצע מבחר של סרטונים אשר מציגים את צמיחת הגפן והבשלת הענבים, וכן סרטון המציג סחיטת ענבים והכנת מיץ ענבים/יין בדרך מסורתית-ביתית.

•  בהרחבה ניתן לקרוא על המילה "מוות" בכתב ההירוגליפים המצרי וקישורה לחלומו של שר האופים. כמו כן מוצגות בקצרה גישות שונות לפשר החלומות – אז (בתקופת המקרא) והיום.

טקסט מרכזי

א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ  מִצְרָיִם.

 ב וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.

 ג וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם.

 ד וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר.

 ה וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.

 ו וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים.

 ז וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר

מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם.

 ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו

חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ

   וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף

הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.

 ט וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ

בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי.

 י                וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.

 יא             וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

 יב וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף

זֶה פִּתְרֹנוֹ

שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

יג        בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.

 יד       כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ

וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה.

טו             כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.

 טז וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף

אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.

יז        וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי.

 יח וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר

זֶה פִּתְרֹנוֹ

שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

יט             בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ.

 כ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו

   וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו.

 כא וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

 כב וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.

 כג וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.

קריאה יחפה

השרים חולמים חלום לא פתור (פס' א-ח)

📝השלימו את המילים החסרות מתוך מחסן המילים

לאחר שיוסף הוכנס לבית הסוהר במצרים, שני שרים בארמונו של (______) חטאו לאדונם. פרעה (המלך המצרי) (______) על השרים שלו – שר (______) ושר (______), וציווה להכניס אותם ל(______), להיכן שיוסף היה כלוא. שר הטבחים, אשר היה אחראי על בית הסוהר, מינה את (______) לשרת את שר המשקים ושר האופים בזמן שהם כלואים בבית הסוהר.

לילה אחד חלם שר המשקים (______) וגם שר האופים חלם (______). כשבא אליהם יוסף (______) הוא ראה שפניהם זועפים. הוא שאל אותם מדוע (______) היום, והם ענו לו שהם חלמו בלילה חלומות, אך אין (______) לחלומותיהם, כלומר אין מי שיסביר להם מה משמעות החלומות שלהם. יוסף אמר להם "(______) " והציע להם לספר לו את חלומותיהם.

מחסן מילים:

פיסקה ראשונה – המשקים; כעס מאוד; מלך מצרים; יוסף; בית הסוהר; האופים; 

פיסקה שניה – פניהם רעים; הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים; בבוקר; חלום; חלום; פותר

תוכן החלום (פס' ט-יט)

📝 בזוגות – ציירו או המחיזו את החלום  בשני חלקים- לפי פסוקים ט-יא, ופסוקים טז-יז.

(*למורה – ראי הנחיות מפורטות יותר בחלק היצירה).

📝  כתבו במילותיכם את הפתרון (הפירוש) שנתן יוסף לחלומו של שר המשקים, לפי פס' יב-יג.

• לאחר שיוסף פתר לשר המשקים את חלומו, הוא ביקש מהשר שיעשה עימו חסד ויגמול לו (=יחזיר לו) טובה תחת טובה

📝 כתבו ליד כל חלק מבקשתו של יוסף בלשון ימינו את דברי יוסף לשר המשקים בלשון התורה, על-פי פס' יד-טו:

 💬ענו בצבעים שונים:

• א. כתבו בירוק: בחלום של מי קרה דבר טוב ביחס למאכל או למשקה של פרעה? מהו הדבר הטוב שקרה?
• ב. כתבו באדום: בחלום של מי קרה דבר לא טוב ביחס למאכל או למשקה של פרעה? מהו הדבר הלא טוב שקרה?    
• ג. כתבו בירוק: בחלום של מי ראה את עצמו החולם פועל לטובת פרעה? מה הוא עשה בחלום למען פרעה?
• ד. כתבו באדום: בחלום של מי ראה את עצמו החולם כמי שלא פעל לטובת פרעה? מה הוא לא עשה בחלום למען פרעה?
•  

ה. נסו להסביר על סמך תשובותיכם לשאלות הקודמות מדוע יוסף בפתרון החלומות של שני השרים חזה לשר המשקים עתיד טוב (שיחזור למעמדו הרם כשר המשקים של פרעה), ואילו לשר האופים הוא חזה עתיד רע (שפרעה יתלה אותו על עץ )?

💬 שאלות למחשבה ולדיון:

• מתי עשה פרעה משתה לכל עבדיו?
• האם יוסף פתר נכון את החלומות של שר המשקים ושר האופים?
• האם שר המשקים זכר לגמול טובה ליוסף?

ריבוי קולות

💬 לדעתכם, מה התכוון יוסף כשאמר לשר המשקים ושר האופים "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי" (פס' ח)?    מה תפקידו של אלוהים ומה תפקידו של יוסף בפתרון החלומות, לדעתכם?

יוסף פירש את החלומות של שר המשקים ושר האופים כנבואה – מסר על מה שצפוי להתרחש לחולם בעתיד (בעוד שלושה ימים).

💬  לדעתכם, האם אפשר לגלות את העתיד על-ידי פיענוח חלומות? נמקו את דעתכם.

(*למורה – בהמשך לשאלה זו מומלץ להתייחס לגישות שונות לפשר החלומות – אז והיום, ראי בהרחבה).

"וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (פס' כג) 

💬 איך אתם מסבירים את העובדה שכאשר שר המשקים חזר למעמדו הרם הוא לא זכר את יוסף?

רלוונטיות

חלומות

💬 בשלשות – נסו להיזכר בחלום כלשהו שחלמתם, וספרו זה לזה:

• מה קרה בחלום?
• האם להרגשתכם חלומכם היה טוב או רע או אולי בלתי מובן?
• עם איזו הרגשה התעוררתם בבוקר (למשל שמחה, רוגע, עצב, פחד, סקרנות, הרגשה מוזרה כלשהי)? האם החלום השפיע על הרגשתכם כשהתעוררתם?
• האם סיפרתם למישהו את החלום? אם כן, למי?
• מדוע רציתם לספר על החלום שלכם (אם רציתם)?
• איזו הרגשה היתה לכם אחרי שסיפרתם על החלום למישהו?

פנים זועפים

"וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם.

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי." (פס' ו-ח)

יוסף ראה בוקר אחד ששר המשקים ושר האופים זועפים, כלומר סוערים או נרגזים ועצבניים. התורה עצמה מספרת שניתן היה לראות על פניהם את תחושתם הלא נעימה, כפי שאמר להם יוסף: " מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם?". שר המשקים ושר האופים סיפרו ליוסף שהם חלמו חלום אך הם לא יודעים מה פתרונו, כלומר מה משמעותו, ויוסף הציע להם את עזרתו בפתרון חלומותיהם.

💬 שוחחו בשלשות –

• לדעתכם, כיצד נראו פניהם הזועפים של שר המשקים ושר האופים? הדגימו זה לזה.
• האם גם אתם לפעמים זועפים (נסערים, נרגזים, עצבניים)? באילו מקרים?
• כיצד נראית הבעת פניכם כאשר אתם זועפים? האם גם שאר הגוף שלכם מבטא את זעפכם, בתנוחת גוף כלשהי או בתנועות כלשהן? כיצד?
• מי או מה עוזר לכם או יכול לעזור לכם במקרים שכאלו, כדי להתמודד עם הזעף ולהרגיע אותו?
• כיצד אתם תוכלו לנסות לעזור למישהו (למשל לחבר, לחברה או למישהו מהמשפחה) כאשר תראו שפניו/פניה זועפים?

טובה תחת טובה (?)

"וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ". (פס' כג)

יוסף עזר מיוזמתו לשר המשקים ולשר האופים, שעה שהוא ראה שפניהם זועפים, בכך שהציע את עזרתו בפתרון חלומותיהם. הוא ביקש משר המשקים שכאשר יהיה חופשי ויחזור למעמדו הרם הוא יזכיר אותו (את יוסף) בפני פרעה ויעזור לו לצאת מבית הסוהר. כך הוא יכיר תודה ליוסף ויגמול לו (= יחזיר לו) טובה תחת טובה. אך כששר המשקים חזר למעמדו הרם, הוא לא זכר את יוסף.

💬 דונו ביניכם:

• לדעתכם, כיצד הרגיש יוסף כשהבין ששר המשקים שכח אותו ואת העזרה שנתן לו?
• האם קרה לכם מקרה דומה שבו אתם שכחתם להכיר תודה למישהו או שמישהו אחר לא הכיר לכם תודה? אם כן, כיצד הרגשתם?
• לדעתכם, עד כמה חשוב להכיר תודה למי שעזר לנו? נמקו את דעתכם

הרחבה

עוף מעל כיכר לחם בכתב ההירוגליפים המצרי

כתב ההירוגליפים המצרי הוא צורת כתב אשר היתה נהוגה לפני אלפי שנים במצרים העתיקה על-ידי מלומדים ומכשפים (המכונים בתורה "חרטומים"). זהו כתב ייחודי המבוסס על שילוב של סימנים שמייצגים מילה שלמה יחד עם סימנים שמייצגים עיצור או תנועה (כמו אותיות האלף-בית). הכתב ההירוגליפי המצרי כולל אלפי סימנים, חלקם בדמויות אנשים, בעלי חיים ואלים מצריים.

דוגמאות לכתב ההירוגליפי ניתן למצוא באתרים רבים באינטרנט, למשל:

כתב חרטומים בריינפופ

כתב חרטומים אנציקלופדית אאוריקה

(את הכתב ההירוגליפי המצרי פגשנו כבר ביחידת הלימוד הקודמת על פרק לט בחלק ההמחשה – תוכלו לראות בפינה הימנית העליונה של ציור הקיר סימנים של כתב זה).

וכך כתב חגי משגב, מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל:

"כך נראית המילה "מוות" בכתב ההירוגליפים המצרי:

העוף מעל כיכר הלחם הוא נפשו של המת. שר האופים חלם שהוא מת, בעוד שר המשקים חלם את שיבתו למשרתו. יוסף שככל הנראה ידע לכתוב מצרית, הבין את המראה.

מסתבר שיוסף זיהה את הלכי הנפש של השרים דרך חלומותיהם וידע שהם מודאגים לקראת יום ההולדת [של פרעה]. הוא הניח שהחף מפשע אכן מקווה לחזור לימיו כקדם, בשעה שהחוטא האמִתי כבר רואה את מותו הקרב, וכך פתר."                                        (מתוך:    אתר 929)

פרשנות מעניינת זו של חגי משגב מאפשרת לנו להעניק רובד נוסף לחלומו של שר האופים, ולהסביר מדוע שר האופים ,שאולי חש אשמה וחשש מגורל של מוות, ראה בחלומו סמל מצרי של המילה "מוות".

גישות שונות לפשר החלומות – אז והיום

מאז ומעולם כל בני האדם חולמים חלומות ומנסים להבין את המשמעות של חלומותיהם. בעוד שהחלומות בסיפורי יוסף בתורה מוסברים כנבואות – חלומות שחוזים מה יקרה בעתיד, בחברה המערבית המודרנית בתקופתנו לא מקובל בדרך כלל לפרש חלומות כנבואות החוזות את העתיד.

בימינו ישנן גישות (תיאוריות) שונות אשר מנסות להסביר את התופעה שנקראית "חלום". המשותף להן הוא שהן מתארות את החלום כביטוי לבעיות, לנושאים מורכבים או מטרידים אשר מעסיקים את האדם החולם בחייו (בין אם במודע ובין אם באופן בלתי מודע), ואשר מתייחסים להווה (למה שקורה לו עכשיו) או לעבר שלו (למשהו שקרה לו פעם).

 💬חשבו האם לדעתכם,  חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים היו רק חלומות נבואיים, כפי שפתר אותם יוסף? האם ניתן להסביר את חלומותיהם גם לפי הגישות המודרניות של ימינו?

✨ שאלת אתגר: האם ניתן לפרש את חלומותיהם כנבואות שחוזות את העתיד ולפי הגישות המודרניות גם יחד? אם כן, כיצד?