תכנית חפצים לימים נוראים כיתה: ב

קריאת כיוון

התלמידים יכירו את השופר, ממה עשוי וכיצד.
התלמידים ידונו בשאלה: מדוע תוקעים בשופר דווקא בראש השנה ומה מטרתה של תקיעה. לסיכום יערכו חשבון נפש אישי בהשראת דברי הרמב"ם.

ציוד עזר:

נספח להדפסה

מהלך השיעור

  ✨ פתיחה:

נפזר על רצפת הכיתה תמונות של בעלי קרניים שונים נבקש מהילדים לשער מקרניים של איזה בעל חיים מכינים את השופר.

📖 לימוד 

התשובה לשאלה זו נמצאת בדברי המשנה במסכת ראש השנה:

"כל השופרות כשרין חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן… רבי יהודה אומר, בראש השנה תוקעין בשל זכרים" (מסכת ראש השנה, פרק ג', משניות ב,ה)

*זכרים- כבש זכר, נקרא גם איל.

מלבד השופר של האיל (כבש זכר) במסורת יהודי תימן (אשר ככל הנראה לפני מאות בשנים הייתה נפוצה בקהילות נוספות בעם ישראל) נוהגים לתקוע בשופר של "קודו" סוג של אנטילופה:

מתי תוקעים בשופר ומדוע?

המקור מן התורה שממנו למדים על תקיעת שופר בראש השנה הוא:

"ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם".

💬שאלות לדיון

• מה פירוש הביטוי "יום תרועה" לדעתכם?

• על איזה חג מדובר? איזה חג מתאים להיות יום תרועה?

• כיצד קשורה התקיעה בשופר לחג זה דווקא? (התייחסו למשמעויות השונות של השופר שנזכרו בשיעור הקודם)

• עפ"י חז"ל ישנה מצווה לשמוע מאה (!) תקיעות שופר במהלך חג ראש השנה. מדוע כ"כ הרבה לדעתכם?

למורה: רבים נוטים לייחס את מצוות השופר ליום הכיפורים כשעיקר השימוש בו נעשה בראש השנה דווקא וחשוב ללמד את הקשר הזה. במקור זה לא מוזכר במפורש שיש לתקוע בשופר כלשהו, ובוודאי שלא מפורט שחייבים לתקוע בשופר של יעל. אך, כך התקבל בפירוש פסוק זה במסורת ישראל.

אחת התשובות לשאלת הקשר בין החג למצוות התקיעה מופיעה בדבריו של הרמב"ם (רבי משה בן מימון):

"… תקיעת שופר בראש השנה… רמז יש בו: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם".

(הלכות תשובה לרמב"ם,פרק ג', הלכה ז')

💬שאלות לדיון

• מהי מטרת קול השופר על פי דברי הרמב"ם?

• לאיזו מהמשמעויות שנלמדו בשיעור שעבר מתאים פירוש הרמב"ם? (אפשר להיעזר בדף העבודה של השיעור שעבר)

🎒 פעילות

נספר לילדים את הסיפור הבא:

החצוצרה אינה מכבה את השריפה!

בימים עָבָרו, רוב הבתים היו בנויים מעץ. מכוניות כיבוי עדין לא היו בנמצא, ולכן כאשר פרצה שריפה, אפילו הקטנה ביותר, היה הדבר כמעט תמיד מסתיים באסון.

ולכן, במרכז כל עיר היה מגדל גבוה בו ישב שומר שתפקידו היה להודיע לתושבים  ולהזהירם כאשר פורצת שריפה. כאשר פרצה שריפה, היה השומר תוקע בחצוצרה וכל בני העיר כשהיו שומעים את ההתרעה היו מפסיקים את כל עיסוקיהם. כולם היו מסתדרים בשורה ארוכה: קצה אחד של השורה הגיע עד למקור המים – נחל או באר. את המים היו מעבירים בדליים מיד ליד עד לקצה השורה השני – מקור האש.

פעם, בא לבקר בעיר בחור צעיר מכפר מרוחק. לפתע נשמעה תרועת החצוצרה. כאשר שאל מה קרה, הסבירו לו שכאשר פורצת שריפה תוקעים בחצוצרה, ומיד השריפה נכבית.

הדבר מצא חן בעיני הבחור, וכאשר חזר לכפרו הוא אסף את כל התושבים והכריז: “מעכשיו אין צורך לחשוש משריפות, עקבו אחרי וראו כמה מהר אני מכבה שריפה“. מיד קם הצית את אחד הגגות העשויים קש. האש התלקחה במהירות, והבחור לקח חצוצרה ותקע בה. אולם – האש לא נשמעה לו והמשיכה לעבור מגג לגג ומבית לבית.

“שוטה שכמותך“, צעקו עליו האנשים. “האם אינך מבין שהחצוצרה איננה מכבה את השריפה? זהו רק קול שנועד להזעיק – לאסוף את כולם למהר ולכבות את השריפה“.

💬שאלות לדיון

• על פי סיפור זה, מה תפקידו של השופר?
• האם לשופר עצמו יש "כוח" או שתפקידו הוא לקרוא לנו?

📝 עיבוד

שאלה למחברת:

• מה קול השופר מזכיר לכם? כתבו את הכוונות, את בקשות-הלב הכמוסות שלכם שהייתם רוצים שיתעוררו בכם בראש השנה:

סיכום:

ראינו על פי דבריו של הרמב"ם שאחד התפקידים של השופר הוא לעורר אותנו כדי שנבחן את ההתנהגות של עצמנו לקראת סופה של השנה החולפת ופתיחתה של שנה חדשה.

זהו אם כן, הזמן, לערוך חשבון נפש ולבחון כיצד אנו מתנהגים וכיצד היינו רוצים להתנהג.

נחלק לילדים את שאלון העמדות האישי וכל אחד ימלא אותו בפרטיות. (עמודים 7-8 בנספחים להדפסה).

כדאי להסביר את המונחים "רצוי" ו"מצוי" לפני הפעילות.

הרחבה:

נצפה בסרטון שמתאר את תהליך יצירת השופר.