קריאת כיוון

יחידה זו עוסקת בהכנות לשבת מבחינה הלכתית ותרבותית, נכיר את ההבדלים והייחודיות בכל בית באוירה שבו לקראת שבת. 

• בקריאה יחפה נכיר את ההלכה בנוגע להכנות לשבת ונדון בהתעסקות חכמים בפרטים הקטנים.
• בריבוי קולות נשוחח על התחושה של עמל האדם לקראת השבת. 
• ברלוונטיות נשתף בייחודיות של כל בית בכיתה בהכנות שבו לקראת שבת. 
• בהרחבה נכיר את רבי יוסף קארו.

טקסט מרכזי

"ישכים בבוקר ביום שישי להכין צרכי שבת.

ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו, ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו,

כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק

ורבה ורב יוסף היו מבקעין עצים

ורבי זירא היה מדליק האש

ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול.

ומהם ילמוד כל אדם, ולא יאמר לא אפגום בכבודי,

כי זהו כבודו שמכבד השבת".

(רבי יוסף קארו, "שולחן ערוך", הלכות שבת, סימן ר"נ, סעיף א)

קריאה יחפה

הפרטים הקטנים

 💬נשאל:

• האם גם אתם הייתם כוללים ב"הלכות שבת" את ההלכות הקשורות בהכנות לקראת השבת? מדוע?
• מה אנחנו יכולים ללמוד מכך שדווקא תלמידי חכמים גדולים וחשובים מתקופת התלמוד מוזכרים בדבריו של השולחן ערוך כמי שעסקו בפרטי הקטנים לקראת ההכנות לשבת? מה דעתכם על הבחירה לתאר את החכמים שעוסקים דווקא בדברים אלו לקראת השבת?
• מי צריך לעמול ולהכין את הדברים לשבת על פי רבי יוסף קארו בדבריו ב"שולחן ערוך"?
• מדוע חשוב לשולחן ערוך להדגיש שעל כל אדם לקחת חלק בהכנות לשבת, גם אם הוא אדם עשיר ויש לו משרתים רבים?

ריבוי קולות

 💬נשוחח:

• איזו תחושה הדבר מייצר ביחס לשבת כאשר האדם הוא זה שעומל בכדי להתכונן אליה?
• מה דעתכם על עמדתו זו של השולחן ערוך?

רלוונטיות

שישי מיוחד אצל כל אחד

• האם מתקיימות בביתכם הכנות מיוחדות לקראת השבת?
• מתי מתחילים את ההכנות לשבת בביתכם?
• מהן התחושות שמלוות אתכם בימי שישי?
• תארו את ההתרחשות בביתכם ביום שישי.
• איזו אווירה יש בביתכם?

📝 הצעה לפעילות:

האזינו ל שיר של הדג נחש:

כתבו לצד כל שעה את ההתרחשות בביתכם בכל אחת מהשעות במהלך יום השישי:

הרחבה

רבי יוסף קארו

י בצפת במאה ה-16 וחיבר את "הבית יוסף" חיבור הלכתי רחב היקף על ספר ההלכה של רבנו יעקב בן אשר "ארבעה טורים", ואת "השולחן ערוך" מהווה את אחת המקורות החשובים ביותר בספרות ההלכה.

בספר ההלכה שלו קבע השולחן ערוך כמה וכמה הנהגות חדשות שמקורן במסורת הקבלית ולא במסורת ההלכתית שהייתה מקובלת עד לאותם הימים: מהמשנה והתלמוד דרך הפוסקים בתקופת הראשונים וכו'.

לדוגמה בתלמוד ובראשונים נפסק שבחול המועד יש להניח תפילין, כבימי החול, ולא כבימי המועד. במסורת הקבלית הונהג שלא להניח תפילין גם בחול המועד, ורבי יוסף קארו שפסק זאת להלכה, השפיעה על המסורת ההלכתית כולה, וכיום כל הפוסקים פוסקים כך.