כניסת השבת
בשבילי ההלכה- הלכות שבת. יחידה מספר 2
קריאת כיוון
יחידה זו עוסקת בזמן כניסת השבת ובהדלקת נרות. מתוך סוגית הדלקת נרות אנו מזמינים לשיחה על ערך הנרות וקדושת הזמן.
• בקריאה יחפה נשוחח על הדלקת נרות והחשיבות של זמן הדלקת נרות
• בריבוי קולות נכיר מקורות קיבוציים המתייחסים להדלקת נרות ונבחן את ההבדלים והדמיון בהתייחסות השולחן ערוך וביניהם.
• ברלוונטיות נבחן בלוח השנה את זמני כניסת השבת ונכיר את ההבדלים בין המשפחות בכיתה ביחס לזמן זה.
• בהרחבה נכיר את השולחן ערוך
טקסט מרכזי
"לכן יש להאיש הישראלי ליתן לבו לשמירת שבת קדש ולקבלו מבעוד יום גדול ולא לסמוך להשקיעה, שעל פי זה רבים מהמון ונשים ועמי הארץ מדליקין נרות אחר השקיעה… (ולכן) יש להרחיק הדלקת הנרות הרבה הרבה קודם השקיעה.
וכל שכן שרב העיר והיראים מחוייבים להקדים הרבה, כדי שההמון עם שלא יקדימו כל כך מכל מקום לא יבואו לידי חילול שבת,
מה שאין כן אם הם בעצמם מדליקים סמוך להשקיעה ההמון ידליקו אחר השקיעה, כאשר שמענו כן ראינו בכמה מקומות.
והדורות הקודמים היו מקדימים הרבה בקבלת שבת, כמבואר ב(ספר): "תורמת הדשן" (סימן א) שאחר התפילה ואחר האכילה הלכו לטייל והיתה אז שקיעת החמה ע"ש (- עיין שם)".
(ערוך השולחן, הלכות שבת, סימן רמ"ב, סעיף ה)
*האיש הישראלי – יהודי, כאשר הוא מדבר כאן מנקודת מבט דתית לפיה כל יהודי מחויב בשמירת השבת כפי שההלכה הדתית עיצבה אותה לאורך השנים.
*עמי הארץ – כינוי שמופיע כבר בתלמוד ביחס ליהודים שאינם מקפידים בהכרח על כל מצוות התורה, כאשר נקודת המבט היא ביקורתית מצד שומרי ההלכה ביחס ל"עמי הארצות".
*היראים – כינוי ליהודי דתיים שמקפידים מאוד על שמירת ההלכה כפי שהיא אמורה בספרי ההלכה.
*ההמון – כינוי ליהודים רבים שהם דתיים אך לא בהכרח מקפידים על קלה כבחמורה.
קריאה יחפה
זמן כניסת שבת
💬נשאל:
- מדוע לדעתכם חשוב להגדיר זמן מדויק שבו נכנסת השבת?
- האם מותר להדליק אש בשבת? חפשו מקור הלכתי (מהתורה, משנה וכדומה) שמחזק את עמדתכם. (רמז: בדקו בתורה האם יש איסור להבעיר אש בשבת)
- ממה חושש בעל "ערוך השולחן" בנוגע להדלקת נרות השבת?
- האם החשש שלו מבוסס על אירועים שהתרחשו בעבר? העתיקו מתוך דבריו את המשפט שמוכיח זאת.
- מה הפתרון שהוא מציע בכדי להימנע מן המצב הבעייתי הזה?
- סמנו את המקור שמצטט בעל "ערוך השולחן" בכדי לחזק את ההצעה שלו.
ריבוי קולות
"ערוך השולחן" מציג את הדברים מנקודת מבט דתית, לפיה אסור להדליק אש בשבת, ועל כן חשוב להישמר ולהדליק את נרות השבת – קודם כניסת השבת.
לצד נקודת מבט זו יש להוסיף נקודת מבט נוספת, שאינה שומרת בהכרח על איסורי השבת, ובכללם על הבערת אש, ויחד עם זאת השבת מהווה יום מיוחד בתרבות היהודית.
עבור יהודים רבים כיום בעולם, היהדות בכלל ושבת בפרט מהווה רכיב תרבותי ולא דתי. וכך בעוד שהדלקת נרות השבת עבור רבים מהווים חלק מהחגיגיות והטקסיות שמלווה את השבת, הדבר אינו כרוך באיסור שבת הדתיים. וממילא, אפשר למצוא יהודים שבוחרים להדליק נרות שבת בליל שבת, כחלק מעריכת הסעודה או קבלת השבת שהנהיגו לעצמם או שהנהיגו בקהילתם, אף אם הדבר נעשה לאחר שקיעת החמה.
דוגמה לדבר ניתן למצוא בקבלות השבות המתקיימות בחלק מהקיבוצים בארץ, שבחלקם חלק מקבלת השבת כוללת הדלקת נרות שבת, ואולם אלו נעשים מבלי שום התייחסות דתית לשאלה האם הדלקת הנרות נעשים קודם השקיעה או אחריה. (מומלץ לקחת מהיחידה להדפסה).
💬נשוחח:
- מהי משמעות הדלקת הנרות עבור הקהילה הזאת? האם היא דומה או שונה במשמעותה להדלקת הנרות שתיאר השולחן ערוך? הסבירו את עמדתכם.
- האם לדעתכם לבני קהילה שכזו יהיה חשוב להדליק את הנרות דווקא לפני שקיעת השמש? מדוע?
- איזה מהמשמעויות שהעליתם ביחידה זו בנוגע למשמעות של הדלקת נרות שבת קרובה יותר לנוהג המוכר לכם?
- איזו עמדה קרובה יותר לעמדתכם בנוגע לשאלה מדוע להדליק נרות שבת – הגישה הדתית או הגישה התרבותית, או שתיהן במידה שווה? הסבירו את עמדתכם.
רלוונטיות
כניסת שבת בלוח השנה
📝משימה:
- בדקו בלוח השנה העברי – באיזו שעה שוקעת השמש בתקופה זו של השנה בארץ ישראל.
- בדקו בלוח השנה העברי – באיזו שעה מכניסים את השבת במקום מגוריכם.
- בדקו באילו מקומות נכנסת השבת בארץ באופן מוקדם אפילו יותר ממקומות אחרים (בהפרש של כרבע שעה עשרים דקות, ולא דקות בודדות, שנובעות מהמיקום של הישובים על פני קווי הרוחב של כדור הארץ, והזמן שבו שוקעת השמש בכל אחד מהם).
- האם זמן כניסת שבת שנקבע תואם את העמדה שמשמיע כאן "ערוך השולחן"?
💬נשוחח:
- מה דעתכם על נוהג זה?
- כיצד אתם נוהגים בביתכם?
- מהם הסימנים שמתרחשים בביתכם או בסביבתכם שמבטאים מבחינתכם את "כניסת השבת"?
- מהו הרגע שבו "שבת נכנסת" עבורכם?
הרחבה
ערוך השולחן-
ערוך השולחן הוא ספר הלכה שכתב הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (1829- 1908). על פי דברי נכדו, את הספר כתב הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין תוך כדי ישיבות שנערכו בבית הדין הרבני בעיר נובהרדוק שבבלארוס.
ספר זה מבוסס על סדר ההלכות כפי שהן מופיעות בארבעה טורים (ספר ההלכה שחיבר "בעל הטורים" והשולחן ערוך" (שחיבר ר' יוסף קארו) אלא שבניגוד אליהם, בדבריו אין הוא מתאר רק את ההלכה הסופית או את המנהגים המקובלים, אלא את מכלול המקורות מתקופת המשנה והתלמוד ועד לימיו, והוא מתייחס למגוון הדעות קודם שהוא פוסק לשיטת בית מדרש (הכוונה היא בעיקר להלכה של יהודי אשכנז המתנגדים לחסידות).
